תפריט ראשי

123 ... אחרוןאחרון
תוצאות 1 עד 20 מ 69
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    07.12.2008
    עיר
    אשדוד
    הודעות
    210
    ***עבדתי קשה מאוד על הנושא הזה אני רוצה הרבה******תגובות והרבה הרבה הרבה מאוד הצעות לשיפור***








    Hil'Muhamad


    תוכן עניינים:

    1. סיפור הארגון
    2. חוקים
    3. ראנקים
    4. נשקים +ו התמחויות
    5. חתימות לארגון **יעודכן כל כמה זמן..**
    6. מודעה


    סיפור הארגון:

    **מעט רקע - הFBI ארגנו פגישה בנוגע למעשי הטרור הקשים באזור ניו יורק**




    סוכן בריסקו: החשוד העיקרי שלנו כרגע הוא: סמיר אזאם, הטרוריסט הידוע לשמצה ברוב ארצות ארה"ב, הוא חמקמק וערמומי מאוד, נצטרך להשתמש בכל האמצעים הנחוצים על מנת לתפוס את הנוכל הזה.
    סוכן קלייטון: מכתב זה נמצא במגוריי אחיו, אחמד אזאם.

    **מכתב זה נמצא ביומנו של אחיו של סמיר - אחמד**



    הכל התחיל בשנת 1967 שהוריי השאירו את סמיר בבית יתומים באלגזירה עיר מולדתו.

    כבר מהרגע הראשון המקום לא נראה להם אבל במנוסה שכזו לא הייתה להם ברירה. הם השאירו את הפעוט, שעוד לא הבין מה קורה אצל וואליד פאחיר **מנהל בית היתומים** והשביעו אותו לשמור על הפעוט. וואליד הנהן בראשו כמבין ושני ההורים המפוחדים ברחו.
    ברגע שהם יצאו משם נשמעו קולות ירי וצווחות. ואז שקט.
    וואליד שרק נשבע לשמור על שלומו של הפעוט חטף כדור ברקה ונפטר גם הוא. פתאום נשמעו קולות של רכבים והקולות התרחקו אט אט. הפעוט נפל מזרועותיו של וואליד ונחת על הרצפה בחוזקה. הפעוט התחיל לבכות זמן קצר לאחר שהרכבים כבר לא נשמעו. ממחבואי יצאתי ותפסתי את הפעוט בחוזקה, חיבקתי אותו בחוזקה ומספר דקות לאחר מכן הוא נרדם מרוב בכי. בעוד שהפעוט בזרועותיי אני מתחיל לפסוע אל עבר הדלת בפחד בעוד שאני מרגיש מחנק בגרוני וזיעה בכפותי, הפעוט שכוסה בשמיכה לא הרגיש את זה כלל. בעוד היותי פוסע אל עבר הדלת קולות הרכבים התגברו במהירות, הבנתי שהם חזרו ל"סיבוב שני". מיד רצתי עם הפעוט בידי אל עבר המחבוא, רק שהפעם בזהירות. הנחתי את הפעוט על השמיכה שלי ושמתי כרית על ראשו למקרה שיתחיל לבכות. נשמעו קולות של פסיעות שהתגברו אט אט. פתאום הדלת נפתחה ונטרקה בקיר בחוזקה. יש מחשש שהפעוט יתחיל לבכות הנחתי עליו ידיים במעין חצי עיגול על מנת לחסום את הבכי, אך הפעוט המשיך לישון. בעוד שהאנשים עוברים ממש מעלי הפעוט ישן, הם עושים רעש חזק על מנת להוציא אותנו ממחבואינו אך אנחנו איתנים בדעתנו להישאר בחיים גם אם זה יעלה לנו בנברשת ושולחן. אני שמעולם לא פחדתי כל כך הבטתי בפעוט שישן לו וחשבתי לעצמי איך הייתי רוצה שנתחלף.. ונשכבתי לידו, מרוב פחד וכעס לא מוסברים נרדמתי גם אני.


    עד הפעם הבאה,

    אחמד אזאם


    **מקורות מוסרים, שאחמד נרצח שבע שנים לאחר מכן בעודו מפקיד את הילד תחת חסותה של פחימה**






    סוכן בריסקו: וזוהי פחימה, הין הנשים החזקות, העשירות והיפות בסודאן כולן.
    סוכן קלייטון:יש לה מספר בתים, בית אחד בסודאן ושני בתים באריתריאה.
    סוכן בריסקו:אני חושב שיצא לנו משהוא טוב ממנה, היא בכל זאת בילתה איתו חלק חשוב בחייו.


    **מפי פחימה פונדקאית התינוק עד לגיל 20**



    הכל התחיל בוקר אחד בשנת 1979 כשבבית מספר 10 ברחוב חירבה צלצל הטלפון.

    יום אחד קמתי בבוקר וכמו כל בוקר רגיל, קמתי מהמיטה, צחצחתי שיניים, סידרתי את המיטה, התלבשתי ויצאתי אל עבר הים לשחות.
    *אני הכי אוהבת לשחות מוקדם בבוקר*
    רצתי אל צוק פיראד ומשם כהרגל קפצתי ראש אל עבר ים סוף, שחיתי אל עבר המרינה ודיברתי עם חבריי הימאים. באזור מגוריי פורט סודאן הנשים לא היו מחויבות בכלל ללבוש גלביות וזכויותיהן היו שוות לזכויות הגבר בזמנו, בקיצור אחרי שעתיים של שחיה יצאתי אל החוף, ומשם בריצה קלה אל עבר הבית. כשהגעתי הביתה ישר נשטפתי בחוץ ונכנסתי למקלחת בריצה מהירה, הוריתי למנקה לנקות את המים שהשארתי על הרצפה. אחרי המקלחת יצאתי עם חלוק המשי שלי והלכתי אל החדר, התלבשתי בשמלה התאפרתי והתכוננתי לצאת לעבודה כשפתאום צלצל הטלפון, ביקשתי מרב המשרתים לענות ובהרגל הוא ענה בחיוב, מספר רגעים לאחר מכן הוא העביר את השיחה אל חדרי. הרמתי את הטלפון ומהצד השני שמעתי קולות התנשפות כבדה, קולות של רכבים ושטף מילים נגועות שנשמעו בחוזקה ברקע, שככל הנראה הגיעו ממגה פון. מספר רגעים לאחר מכן שמעתי :"פחימה! איפה את?" ועניתי: "אחמד?" והוא ענה לי: "כן זה אני, איפה את זה לא הזמן לשיחות חולין" ואמרתי לו: "מה קורה שם? אני ישלח אליך נהג תגיד לי איפה אתה" והוא עונה לי: "אין זמן, אני במנוסה והכל בגלל סמיר".
    שאלתי אותו: "סמיר אחיך? והוא ענה לי כן.. שאלתי אותו אם זה בגלל העיסוק של הוריו והוא ענה בחיוב, אמרתי לו את כתובתי והוא ניתק במהרה. ממש לפני שהוא ניתק שמעתי אותו אומר: "סמיר!!! מהר יותר!! תברח כאילו החיים שלך תלויים בזה!!!" והשיחה נותקה. מיהרתי לשלוח מאבטח ליד השער כדי לעצור את אלו שרודפים אחרי סמיר ואחמד. המאבטחים באמת עצרו את תשעת הפושעים אך הם הרגישו בחלל כל שהוא בחבורה, המנהיג. פתאום הם שמעו קול שיגור מצד ימין ולפני שהם הספיקו להבין מה קורה פגע בהם RPG והעלים את כל החיילים הרעים והטובים מהאזור. איברים עפו אל עבר הבית והבית נראה שומם. בתוך הבית אחמד השביעה את פחימה להשתמש בכל האמצעים הנחוצים על מנת לשמור על סמיר, פחימה כמובן נשבעה ולפתה את ידו של סמיר בחוזקה ומשכה אותו אל עבר הים. אחמד שנשאר מאחור נשבע להדביק את הפער ולברוח איתנו אך סמיר ואני ידענו שזו הבטחת שווא. ברגע שעזבנו את הבית נשמע קול נפץ והבית נעלם כלא היה, סמיר ואני הוטחנו בחוזקה אל עבר הקרקע אבל ידענו שאנו לא יכולים לעצור, קמנו על רגלינו וגם אנחנו נעלמנו כלא היינו, כמו שאני רגילה קפצנו אל עבר הים ושחינו במהירות רבה אל עבר המרינה, כשהגענו אל המרינה דיברתי עם אחד מחבריי והוא שאל לאן אני צריכה להגיע ולקח אותנו לשם במהירות מלאה. כשהגענו לאריתריאה נכנסנו אל ביתי הקרוב ביותר שבו התגוררו צוות המשרתים השני שלי לבדו, ללא אדון/אדונית. נכנסנו לחדרי, הפשטתי אותו והתפשטתי גם אני ונכנסנו אל המקלחת על מנת להוריד מאיתנו כל זכר לאבק השריפה ולחומרי הבניין מביתי. למחרת החלטתי שאני ירשום אותו לבית ספר פרטי הוא ילמד ויסיים לימודים כתלמיד ראוי. סמיר לא השתקע והוא גם לא התבלט יותר מדי בציוניו חוץ משני שיעורים שבהם הוא הצטיין במשך כל חייו: פיזיקה וכימיה. סמיר השקיע את כל כוחו במשך חמש שנים עד שהוא כבר הגיע לכיתה י"ב והוא החליט שכל זה לא בשבילו. היה לנו ריב קשה מאוד באותו היום וסמיר עזב את הבית בכעס רב. הוא טרק את הדלת בחוזקה, לקח את האוטו ונסע ככל הנראה לבר. הוא חזר רק ב6:30 בבוקר בזמן שאני כבר ישנתי. רב המשרתים קיבל את פניו והכין לו שוקו חם, סמיר שתה את השוקו, נכנס לחדרו ונרדם. למחרת בבוקר נכנסתי אל חדרו אך הוא לא היה שם, הוא חזר הביתה רק בשעות הצהרים. כששאלתי אותו מה הוא עשה היום ולמה הוא לא היה בחדרו בבוקר הוא ענה לי שהוא יצא לשחייה ממה כמוני. מלאת גאווה חיבקתי אותו ונישקתי אותו ושכחנו מהכל. למחרת בבוקר הוא קם מוקדם שוב וחזר מאוחר יותר עם ריח של ים. וכך היה כל בוקר במשך שלוש שנים עד שבוקר אחד קמתי והחלטתי שאני הולכת איתו לים, קמתי והוא כבר לא היה בבית אז חשבתי שהוא הקדים אותי ויצא לשחות, קמתי מהר ורצתי אל עבר הים. כשהגעתי סרקתי את כל הים במשך שעות רבות אך הוא לא הופיע. הזעקתי את משמר החופים אך גם הם לא מצאו אותו. כבר לחשוב שהגרוע מכל קרה. לאחר שעות רבות של חיפושים התיישבתי על החוף וראיתי סירה באופק, סירה שהתקרבה מאזור מצרים וממנה קפץ גבר והחל לשחות אל עבר החוף ככל שהגבר התקרב כך כעסתי יותר. כשהוא הגיע לחוף קמתי ורצתי אליו, כעסתי כל כך על סמיר על כך שהוא שיקר לי ועל כך שהוא נתן לי לעבור את כל זה בכלל. בלי להודיע או בלי לרמוז. מרוב כעס זרקתי עליו את הדבר שהיה הכי קרוב אלי, משוט. מרוב כעס לא היה אכפת לי ממידת הכאב ופשוט המשכתי לצעוק עליו גם כשהוא כבר היה על הרצפה. אחרי 5 דקות של צעקות הבנתי שהמעשה שעשיתי היה נוראי ושתקתי. סמיר קם מהרצפה וברח, ניסיתי לרוץ אחריו אבל התעייפתי משום שלא שמרתי על כושר, הוא המשיך לרוץ עוד הרבה. כשהגעתי הביתה רק המשרתים אמר לי שסמיר לקח את כל בגדיו, כספו, רכושו ויצא מהבית בסערה. לדעתי הוא נכנס לרכבו ונסע אל עבר חבריו המצרים משום שמספר מחבריי הימאים ראו אותו באזור המרינה עולה על סירה.

    סוכן בריסקו: תודה רבה לך פחימה, נעמת ועזרת לנו מאוד נקווה למצוא אותו לפני שהוא יעשה עוד מעשה טיפשי.
    סוכן קלייטון: אם תוכלי להתלוות אלי אני יראה לך את היציאה.
    סוכן בריסקו: ועכשיו לעד הבא שלנו.. סימולה חברו הטוב של סמיר
    סוכן קלייטון: הוא נתפס בידי כוחותינו במהלך ניסיון לפיגוע והאשמות שנגדו הובטחו להימחק במידה והוא ימסור מידע שימושי על מקום הימצאותו או על חייו כפי הנראה שח סמיר.
    סוכן בריסקו: כמו שאתם רואים הוא ישב 10 שנים על סחר בחומרי נפץ/מטעני חבלה.


    ** מפי סימולה חברו הטוב ביותר ומורו של סמיר השניים היו צמד חמד מגיל 19 שבו סמיר היה יוצא ל"שחיה" בבקרים ועד גיל 30 שבו סימולה נאסר ונלקח למאסר בשל סחר בחומרי נפץ**


    הכל התחיל בוקר אחד בשנת 1987 שסמיר הגיע אל ביתי עם אקדח ריק שירה לא מזמן והוא היה לבוש סחבות.

    איזה יום אחד קמתי בבוקר והתחלתי לפסוע אל עבר השוק, כשהגעתי אל השוק נכנסתי אל החנות שלי ונעלתי אותה אחרי. הדלקתי את האור, סיבבתי את השלט למצב פתוח ונכנסתי לחדר האחורי. בחדר האחורי בניתי וזיקקתי/הכנתי כל מיני מטעני חבלה וחומרי נפץ. פתאום במהלך העבודה שלי, שמעתי דפיקות על דלתי, קמתי מהכיסא, כיסיתי את חומרי הנפץ והדפיקות גברו, החבאתי את חומרי הנפץ והדפיקות נעלמו.
    יצאתי בריצה מהחנות וראיתי את סמיר פוסע אל עבר הלא נודע בלבוש מגוחך ואקדח ביד. רצתי עכשיו וקראתי: "סמיר!! לאן זה? בוא כנס, לא ידעתי שזה אתה". קצר נשימה הגעתי אליו ולחשתי לו: "החבאתי את ה"ממתקים". בהבנה רבה הוא ניגש אלי ואמר לי זה בסדר אני מבין. הוא הלך לפסוע לצדי עד שהגענו לחנות. ברגע שנכנסנו לחנות סמיר נעל את הדלת והחליף את השלט למצב סגור, כיבה את האורות וביקש ממני לשבת לצדו ורק להקשיב למה שקרה לו. בהתחלה חששתי אך אט אט השתחררתי והתיישבתי לידו.
    הוא החל לפרוץ בבכי. לקחו לו מספר דקות להירגע. כשהוא נרגע סוף סוף הוא פצח בסיפור שסופו לא נראה לאופק. בהתחלה הוא היה קו נרגש ובאותו זמן עצבני אך הוא בכל זאת סיפר את הסיפור והוא הלך כך למיטב זיכרוני: "כפי שאתה יודע לפני שנתיים ועשרה חודשים הגעתי לחנות שלך, באותו היום חיי השתנו, ברגע שנכנסתי לפה וראיתי אותך מתעסק בחומרים הרגשתי הקלה מסוימת שאיני יכול להסביר.
    הרגשתי שאני יוכל להגיע מיצוי של חיי. ברגע שקמת והתחלת לכסות שם הכל הבנתי שמשהו חשוב הולך שם והתקרבתי אליך. ברגע שנכנסתי לחדר, שלפת עלי אקדח ואיימת לירות בי אם אלשין למישהו. הבטחתי לך שאני לא ילשין ועזבתי את החנות בשלום. למחרת בבוקר חזרתי ושוב לא היית מוכן לדבר איתי. יומיים לאחר מכן חזרתי והרשת לי להיכנס. כשנכנסתי ראיתי שאתה עובד על משהו גדול משום שראיתי מספר ארגזים ומספר מטענים מחוברים, טעונים ו"מטופלים". הצעתי את עזרתי ובשל היותי בחור גדול וחסון בזמנו החזקתי את הארגז בידיים באותו הזמן.." אני לא ממש זוכר עוד יותר מדי פרטים אבל אני זוכר שבסוף אמרתי לך:: "אתה הדבר הכי טוב שקרה לי, שמתי לך 3000 לירות מצריות ביד ואמרת לך שתדאג לעצמך ולמי שחשוב לי בכל מחיר."
    הקשבתי לסיפור ובסופו אמרתי לו: "מה קרה סמיר? למה אתה כל כך פוחד?" והוא ענה לי: "עזבתי את הבית, לקחת את רכבי ואת כל רכושי מבית השטן הזה והגעתי לכאן". מרוב בלבול לא ידעתי מה לענות לו. הוא כאילו ביקש ממני להישאר שם בסיפור הזה שלו.. לא יכולתי לומר לו לא הרי הוא סמיר, סמיר שאיתו עבדתי במשך 3 שנים, סמיר שעזר לי ברוב המשלוחים, אני לא יכול לומר לו לא.. הסכמתי והוא נשאר ללילה.
    יום לאחר מכן הוא כבר ביקש ממני שאני ילמד אותו לבנות את המטען הראשון שלו ושאני ילמד אותו את כל סודות המקצוע. סירבתי לבקשתו כי הוא היה צעיר מדי וחשתי שהוא עוד לא מוכן לזה. הוא לא קיבל את זה ממש טוב והוא הלך. הוא חזר מוקדם בבוקר עם ריח של נשים זולות וריח חזק של אלכוהול. ניסיתי לדבר איתו אך הוא נפל והתעלף ברגע שהוא נכנס הביתה אז ויתרתי. למחרת בבוקר אמרתי לו שאני ילמד אותו הכל אבל בתנאי אחד. והוא שאל מה התנאי מה התנאי ואני רק ביקשתי שהוא לעולם אבל לעולם לא ילך שוב לברים ושהוא לא ישכב עם נשים זולות יותר. הוא הנהן בראשו כמבין וסגרנו את הנושא. למחרת לימדתי אותו על חומרי הנפץ השונים, החדרתי בו את השורשים החזקים של המחבל ומרוב זמן שלמדנו הוא נרדם קצת אחריי שניסיתי להסביר לו על מעגלי חשמל. למחרת בבוקר סמיר קם מוקדם ונעלם, מה שנתן לי מעט "פור" לגבי הלימודים של סמיר היום. הגעתי לחנות ונכנסתי לחדר האחורי, פתאום מגיעה ילדה קטנה אל החנות שלי ונותנת לי פתק. פתחתי את הפתק וקראתי אותו, בפתק היה כתוב שסמיר חטוף אצל איזה שהו ארגון והדרך היחידה לשחרר אותו היא לשלם להם 10 מיליון לירות מצריות תמורתו. ידעתי שאם אני ישלם את הכסף הוא ימות וגם ידעתי שאם אני לא ישלם אז הוא ימות. הייתי חייב לפעול. למחרת בבוקר כבר הייתי מוכן עם 9 מטענים 5 אנשי צוות ו3 מטענים בשלט רחוק, כל זה היה על מנת לשחרר את סמיר. השקעתי כל כך הרבה בגלל שחשתי שסמיר הוא ממש כמוני כשאני הייתי צעיר. לא יכולתי להפקיר אותו. אחרי רגע של תפילה קמתי על הרגלים והוריתי לחיילים לבוא אחרי. נכנסנו לשלושה גיפים שבכל גיף נכנסו שני אנשים, הנהג החזיק mp5 והנוסע שמצדו של הנהג החזיק בידו רובה mp5 ובידו השנייה הוא החזיק מטען חבלה בעל שלט רחוק, מתחת למושבו היו 3 מטעני חבלה שמתפוצצים על ידי מרגש של חום/ על ידי מרגש של תזוזה. הגענו אל מקום המפגש ואני יצאתי מהרכב. ביקשתי מאחד החיילים להחזיק במזוודה בחוזקה ולא לעזוב אותה הרעיון היה שסמיר יצא לכיוונינו ושהחייל ילך ביחד עם המזוודה אל עבר הנוכלים שחטפו את סמיר, הוא ייתן להם את המזוודה שיש בה קוד והוא ירוץ אלינו במהירות, יכנס לאוטו ורק אז נצעק להם את הקוד. מה שקרה בפועל היה שהחייל יצא וסמיר יצא. באמצע הם נפגשו והם העבירו ביניהם שלטים. סמיר שהגיע כבר ל85% מהדרך, הסתובב והתבונן בחייל שנותן להם את המזוודה ויוצא בריצה אל עברנו. הם ישר שלפו רובים והחלו לירות. החייל שרץ דרך מטח של יריות מוחמצות הגיע אלינו בבטחה וכולנו עלינו לרכבים. סמיר החזיק בידו את השלט וישב לידי. חיבקתי אותו ואמרתי לו שמיד אחרי שאני יצעק את הקוד הוא ילחץ על השלט. צעקתי להם את הקוד, הם פתחו את המזוודה וסמיר לחץ על השלט. זה היה יום חלום עבור כל הארגון שלנו משום שסוף סוף הרגנו את הנוכלים הללו. כולנו נסענו והיה ממש שקט ברכב זה היה "השקט שאחרי הסערה".
    כעבור שבע שנים של חיי מותרות נחטפתי אני. סמיר ממש כמוני ארגן את אנשינו והחל במשימה אבל רק שהפעם היינו כפול אנשים. המשימה הייתה קשה אבל הם הצליחו בה. במהלך הפעולה נספו 9 חיילים וסמיר נפצע ברגלו. לא יכולנו ממש לקחת אותו לבית החולים משום שהיינו מבוקשים עבור רצח של מספר אמריקאים.
    **כך התברר בחדשות מספר חודשים לאחר מכן. החלטנו להוציא לו את הקליע ולטפל בו בדרך הקשה הישנה. בבית. הושכבנו אותו על שולחני ולקחתי מלקחיים ארבעה חיילים תפסו אותו מהידיים ומהרגלים בשל היותו בחור כל כך חזק, אני תפסתי את המלקחיים בידי ושמתי לו מגבת חמה בפה. התחלתי לחפור בתוך פצעו עד שלבסוף מצאתי את הקליע. מיד אחרי שמצאתי את הקליע הוצאתי אותו מרגלו ושפכתי על הפצע מעט אלכוהול. מיד לאחר משהאלכוהול התייבש לקחתי מגהץ וצרבתי את פצעו. מאותו יום סמיר לא חזר להיות אותו אדם. אחרי שנתיים של בריחה מאמצעי החוק החלטנו לברוח לארה"ב. כדי להסתנן לארה"ב לא יכולנו לעבור בשדה התעופה וגם לא יכולנו לברוח דרך הכבישים כי חשנו שתהיה שמירה כבידה במחסומים. החלטנו לחצות את הים ולהגיע לארה"ב בספינה. בזבנו מאה אלף לירות מצריות על משאבים למסע והעלינו אותם על הסירה. הוחלט שרק אני וסמיר נעלה על הסירה ושהחיילים יקבלו מאיתנו הוראה להתחיל להסתנן אל עבר ארה"ב. אחרי מסע קשה מאוד של ארבעה ימים וארבעה לילות לבסוף הגענו לארה"ב נכנסנו אל תחומיה הימיים של ארה"ב ומשם המשכנו לבד בצלילה. אני וסמיר מיהרנו מאוד בשל טמפרטורת המים ובשל הפחד העז שלנו מכרישים. לבסוף הגענו לאיזה חוף ושכבנו על החוף אחרי שפשטנו והחבאנו את החליפות. נרדמנו. אחרי שכבר היה חושך סמיר העיר אותי, הוא אמר שאנחנו צריכים להתחיל לקבץ נדבות משום שאין לנו מה לאכול. ואני כבר אמרתי לסמיר שאני הקדמתי אותו והוצאתי ממתחת למכנסי ונתתי לו. דולרים שפרטתי במצרים. הוא הסתכל עלי כמודהם והוא רץ לקנות לנו אוכל. הכסף הזה גם הספיק לנו למלון זול ולאוכל. אני התחלתי ללמד את סמיר הכל הדרך שבה אנשינו מסתננים אל עבר הארץ ברצויה והוא הקשיב ונתן לי את מלוא צומת הלב. מספר שבועות לאחר מכן כבר מצאנו דירת שלושה חדרים, התחלנו לעסוק כעובדים לא מורשים וחיינו דיי יפה. ביום הזה הוריתי לסמיר ליצור קשר עם החיילים שלנו ולהודיע להם שיתחילו להסתנן אל עבר ארה"ב בדרכים שאותם לא אוכל לספר לכם.
    /do Clayton Is Hitting Simola On His Face
    /do Simola Is Bleeding
    /do Simola Broke Some Tooth's
    טוב טוב אני יספר לכם בסדר. התחלנו לחלק דרכונים מזויפים ואזרחויות אמריקאיות מזויפות וחיילנו החלו להסתנן לארה"ב. בארה"ב פעלנו בדרכים לא הגונות במשך שנה שלמה, שבה בניתי, אספתי ומכרתי חומרי/מטעני חבלה.

    סוכן קלייטון: וביום ההוא תפסנו אותו, שום חומרי נפץ לא נמצאו בביתו והוא אינו מוכן לספר לנו איך נעלמו החומרים, זה לא היה חלק מהעסקה שלנו ומשום כך הוא משוחרר.
    סוכן בריסקו: ועכשיו לעד הבא שלנו, אביו של סמיר שנמצא בLS אחרי מרדף די קשה שבו נרצחו 10 שוטרים על ידי לא אחר ממנו.

    סמיר שהיה חסר אונים לאחר לכידתו של סמיר החליט לעזוב



    **מפי אבדול אזאם אביו של החשוד שהתחיל לחבב את סמיר בשל פעולותיו עוד לפני שהוא ידע שהוא אביו(כשסמיר הגיע לLS)**


    זה היה בוקר יפה מאוד שבו פגשתי גבר בגיל השלושים לחייו שנראה נחמד אבל לא ידעתי שרק אז חיי יתחילו להסתבך.

    איזה יום אחד קמתי בבוקר וראיתי גבר עם חזות ערבית מדבר בפלאפון בערבית.
    ניגשתי אליו ושאלתי אותו:
    אני: "[Arab] שלום גבר.. מה השם שלך?"
    סמיר: "[Arab] שמי הוא סמיר"
    אני: "[Arab] מאיפה אתה?"
    סמיר: "[Arab] אני מאלג'זירה, איפה גרת?"
    אני: "[Arab] איזה קטע.. גם אני משם.. אני גרתי באזור בשילפאחירה"
    סמיר: "[Arab] גם אני גרתי באזור שילפאחירה לפחות ככה אחי סיפר לי"
    אני: "[Arab] מה שמך?"
    סמיר: "[Arab] שמי הוא סמיר אזאם"
    אני: "[Arab] סמיר, סמיר?! זה אני אבא"
    סמיר: "[Arab] אבא?!"
    אני: "[Arab] כן כן זה אני"
    באותו הרגע הוא נראה כאילו נפל לו האסימון והוא התעלף. מיהרתי לקחת אותו אל רכבי. כשהגענו לרכבי הוא התעורר, הוא שאל אותי: "אבא אבא יש לי כל כך הרבה דברים לשאול אותך.. כמו למה עזבתם אותי? וכמו איך אחי הגיע לבית היתומים הזה?.........." והוא התעלף שוב.
    הובלתי אותו אל מחבואי שהיה נמצא באזור ***.
    והשכבתי אותו על הספה. אחרי שעה בערך הוא התעורר. הוא התיישב ולגם מכוס הקפה שהנחתי לידו.
    הוא התיישב, לפת את הכוס בחוזקה. הוא שאל אותי: "אבא איך הגעת לכאן? מה תספר לי תספר לי..."
    ועניתי לו: "סמיר בני. אני מצטער על כל עוול שגרמתי לך, אני מצטער על כך שהשארתי אותך בבית היתומים ההוא... פשוט רדפו אחרינו סוכנים פדרלים". והוא שואל אותי: "עם מי היית שהשארתם אותי שם?" ואני עניתי לו: "הייתי עם אמא", והוא שואל אותי: "אבל אבא מה קרה לאמא? איפה היא?" ואני עניתי לו: "הם תפסו אותה קצת אחרי שהתרחקנו מבית היתומים. עבר היום ועבר הלילה ואז...

    סוכן קלייטון: ביום הזה תפסנו אותו.
    סוכן בריסקו: במשך שנים של אסיפת מודיעין גילינו שסמיר הצליח לסנן את עובדיו/חבריו וכיום הם אינם זמינים והם אינם נמצאים בשום מקום
    ראש מטה הFBI: זהו המידע שיש לנו על אותו טרוריסט מסוכן. הוא רמה 7 מ10 כסיכון ביטחוני
    הוא מסוכן וערמומי מאוד, אל תתנו לו להשלות אתכם.


    ((The End… I Hope You Like My Story.. Good Posts Only Remember..XD..))



    חוקים:



    • עליך להיות מעורה בחברה.. אתה חייב להשתלב על מנת שלא תהווה איום על הארגון. עליך לא להטבלת על מנת שלא תמשוך את תצומת ליבם של כוחות הביטחון..
    • מעולם אל תפנה אל הבוס בשמו הפרטי אלה בתואר מוחמד.
    • חיי הבוס קודמים את חייך.
    • מעולם אל תמרה את פיהם של הדרגות שנמצאות מעליך.
    • מעולם את תסרב לפקודותיהן של הדרגות שנמצאות מעליך.
    • אם אתה מתכונן לבצע פיגוע אל תדבר על כך עם אף אחד שנמצא מחוץ לארגון.
    • בניית פצצות היא דבר מסוכן מאוד, מעולם אל תעשה זאת אם אינך מבין בכך.
    • כל פעולה שאתה מתכוון לעשות חייבת לקבל את אישורו של האנדר בוס.
    • אם אתה מעוניין להתחבב על הבוס מעולם אל תעשה את זה בלי אישורו של האנדר בוס.
    • אם כוח האדם של הכנופיה הגיע עד למספר מצומצם של 5 אנשים או פחות הפיגועים יהיו בעזרת נשקים או בעזרת שלט רחוק.
    • לפני שאתה מבצע פיגוע כל שהוא אתה מחויב לומר: "לה לה לה, למוחמד רסולאלא".
    **אם אתה מעוניין להגיע לגם עדן מעולם אל תעבור על אחד מהחוקים הללו..**

    במידה ותעבור על החוקים בפעם הראשונה, אחד מבני משפחתך יפגע או אחד מחבריך, במידה והעבירה תהיה עבירה כנגד הבוס גם אתה וגם חבריך תישאו בתוצאות((IC)), במידה ותעבור על החוקים בפעם השנייה תמות((תמות IC ותסולק OOC)).
















    ראנקים:



    את האיידים של הסקינים לקחתי מהשרת ומהאתר: http://www.gtam.info/sampid/skiny_samp.php


    בוס/מוחמד – בוס/מוחמד הוא האחראי, למרות שהוא הבוס רוב הדברים לא צריכים



    להגיע אליו אלא אם מתכננים משהו גדול מאוד.

    האיידי של הסקין: None
    האיידי של הסקין באתר: 43

    אנדר בוס – האנדר בוס הוא יד ימינו של הבוס/ים, רוב הדברים עוברים דרכו, נוכח בכל הפגישות, בא באינטראקציה תמידית עם הבוס/ים, הוא חב את חייו לבוס/ים.

    האיידי של הסקין בשרת: 49
    האיידי של הסקין באתר: 182

    מורה – מורה זה היא ישות חשובה מאוד בארגון, בלעדיו הארגון בקושי מתקיים בשל כך שאפילו שהבוס/ים והאנדר בוס יודעים את רזי המקצוע הם אינם באים באינטראקציה עם הדרגות הנמוכות כמעט, הוא אינו יוצא למבצעים אלא אם המקרה מסובך והמטען יופעל על ידי שלט רחוק, בא באינטראקציה עם הבוס/ים ועם האנדר בוס על בסיס שבועי ובא באינטראקציה תמידית עם החיילים ועם השאהידים שהם תלמידיו, חב את חייו לבוס ולאנדר בוס.
    /

    האיידי של הסקין בשרת: 43
    האיידי של הסקין באתר: 221

    חייל – חייל זה יודע את כל הפעולות מעט אחרי שהן מאושרות, נוכח ברוב הפגישות, המקרה והמצבע גדול הוא לוקח על עצמו את המטלה, לא בא באינטראקציה כמעט עם הבוס/ים ועם האנדר בוס בא באינטראקציה תמידים עם המורה ועם השאהידים, חב את חייו לבוס/ים ולאנדר בוס.


    האיידי של הסקין בשרת: 32
    האיידי של הסקין באתר: 15

    שאהיד – השאהיד הוא זה שמבצע את רוב הפיגועים, לא נוכח באף אחת מהפגישות החשובות אלה רק בפגישות כל הצוות, לא בא באינטראקציה רק במקרים של מבצע גדול מאוד שהוא לוקח חלק חשוב מאוד בו בא באינטראקציה תמידית עם החיילים ועם המורה, חב חייו לבוס/ים ולאנדר בוס ולחיילים.


    האיידי של הסקין בשרת:
    האיידי של הסקין באתר: 156

    נשקים והתמחויות:

    הנשקים שמאפיינים את היל''מוחמד –
    1.רימונים שמופעלים על ידי שלט רחוק – לחיסולים קצת יותר כבדים, נמצאים עליהם רק במבצעים קצת יותר כבדים/חשובים.
    2.רימונים רגילים – לחיסולים יומיומיים כמעט תמיד מסתובבים איתם, ברכב או עליך.
    3.מוקשים – לפעולות טרור נגד גורמי ההגנה של המדינה (FBI, LSPD).
    4.דיגל – נמצא על המתנקשים במשך כל הזמן.
    5.MP5 – נמצא ברכב באופן תמידי למקריי הצורך, למרדפים/לחשש לחייהם/לפיגועים/לחטיפות/לשודים.
    6.M4 – נמצא אך ורק במחסן התחמושת של הארגון/קונים בשעת הצורך, למבצעים כבדים בלבד.
    כל הרעיון של המאפיה שלנו מתבסס על הנשקים הללו.. כך שתצטרכו להחזיר אותם אבל אך ורק לנו..



    מספר עיצובים של הארגון: (יעודכן)
    עיצוב ראשון ונחמד:

    עיצוב שני וחמדמד:


    מודעה בעיתון:
    דרושים:
    IC:
    דרושים עובדים מוסלמים הדוקים בעלי אופי חזק, שיודעים דבר או שניים על קוסמות כמו למשל איך להעלים אנשים, טובים במעגלים חשמליים (לצורכי קסמים).
    **יש עדיפות לאנשים בעלי תאר/ים בכל מיני דברים כגון: כימיה, פיזיקה, חשמלאות**
    לכל המעוניינים לשלוח פקס למספר הבא: 00-5559940
    ((פה בנושא))

    טופס להרשיחה:

    IC:
    1.שם מלא:
    2.גיל:
    3.מספר שנות חינוך:
    4.מספר פלאפון:

    OOC:
    1.שם מלא::
    2.שם במשחק:
    3.גיל:
    4.מספר שנים שאתה משחק RP:
    5.רמת RP מx/10:
    6.רמת אנגלית מx/10:

    מי שיתקבל, יתקבל OOC ויצטרך לפגוש אותי IC ולדבר איתי.









    הראנקים הם:

    אח שלי רוי: Ahmed_Taharan בוס עם בן דודו Lutfi_Azam
    ** צונזר ** שידוע גם כ - SpitFire UnderBoss (כינוי - Abdol_B
    רון הוא: ראנק שלוש שהוא - מורה (כינוי - Muhamad_Izan)
    יש את עמית שהוא: חייל שזה ראנק שתיים (כינוי - Abidal_Alkatib)
    ויש את גוסטבו שאני לא יודע מה השם שלו שהוא ראנק 1..
    נערך לאחרונה על ידי Born For RP; 05.01.2009 בשעה 23:07.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    30.09.2007
    עיר
    אולי גם מפתח?
    הודעות
    4,498
    ((פה בנושא))
    טופס להרשיחה:
    IC:
    1. שם מלא:Faraj_Zafar
    2. גיל:31
    3. מספר שנות חינוך:12
    4. מספר פלאפון:999
    OOC:
    1. שם מלא:: שגיא סגל
    2. שם במשחק:Faraj_Zafar
    3. גיל:15
    4. מספר שנים שאתה משחק RP:מעל שנה וחצי
    5. רמת RP מx/10:9
    6. רמת אנגלית מx/10:8


    רואים שמדובר בבן אדם שיודע אר פי ברמה בהצלחה אחי
    קהילת GTA-כל האפשרי נעשה, והבלתי אפשרי יעשה!






    החלום שלי
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    15.10.2008
    עיר
    אשדוד;
    הודעות
    3,257
    ((סעמק דודי באשכול הקודם שלכם לא מרשה את זה למה אתם פותחים עוד אחד אם לא מרשים בכלל לפתוח XD))
    ((הנה ציטוט של דודי:
    אין טעם לארגון טרוריסטי ממש רעיון גרוע שהבאת .
    חוץ מיזה אנחנו לא רוצים שיקרה דברים כאלה בשרת .

    נעול .))
    פרשנו - וותיקי ערוץ GTA(פלוס שלוש שנים) RPC + DM+HC (המקוריים)
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    23.08.2007
    הודעות
    943
    מה המטרות שלכם ?
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    28.11.2008
    עיר
    איפה שהוא בישראל
    הודעות
    4,148
    בהצלחה לכם אחלה דיון
    אבל שגב דבר אחד
    אני במקרה איתם במלחמה פתח עוד מעט אשכול על זה
    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    07.12.2008
    עיר
    אשדוד
    הודעות
    210
    נכתב במקור על ידי DannyTylis
    ((סעמק דודי באשכול הקודם שלכם לא מרשה את זה למה אתם פותחים עוד אחד אם לא מרשים בכלל לפתוח XD))
    ((הנה ציטוט של דודי:
    אין טעם לארגון טרוריסטי ממש רעיון גרוע שהבאת .
    חוץ מיזה אנחנו לא רוצים שיקרה דברים כאלה בשרת .

    נעול .))
    מה אתה מקלל ידביל?!!
    דודי נתן לי אישור!
    תוריד תפוזה שלך ומהר!!


    נכתב במקור על ידי [SaR]SagiSeGaL
    ((פה בנושא))

    טופס להרשיחה:
    IC:
    1. שם מלא:Faraj_Zafar
    2. גיל:31
    3. מספר שנות חינוך:12
    4. מספר פלאפון:999
    OOC:
    1. שם מלא:: שגיא סגל
    2. שם במשחק:Faraj_Zafar
    3. גיל:15
    4. מספר שנים שאתה משחק RP:מעל שנה וחצי
    5. רמת RP מx/10:9
    6. רמת אנגלית מx/10:8



    רואים שמדובר בבן אדם שיודע אר פי ברמה בהצלחה אחי
    עברת OOC..
    IC: אני ידבר איתך.. בפלאפון((תקנה פלאפון ותעדכן))
    שתף ב-Google+

  7. #7
    הצטרף בתאריך
    28.11.2008
    עיר
    איפה שהוא בישראל
    הודעות
    4,148
    בהצלחה שגב!!!
    שתף ב-Google+

  8. #8
    הצטרף בתאריך
    14.10.2007
    עיר
    נתניה
    הודעות
    3,680
    זה בסדר , נתתי לו אישור בגלל משהו שיעלה בקרוב
    שתף ב-Google+

  9. #9
    הצטרף בתאריך
    17.03.2008
    הודעות
    593
    עכשיו בכל הסיפור של המלחמה אתה פותח ארגון של ערבים?
    איזה זמן בדיוק! לדעתי תחכה עד סוף המלחמה לפני שאתה פותח ארגון טרור ואני חושב שעוד אנשים חושבים כמוני
    שתף ב-Google+

  10. #10
    הצטרף בתאריך
    06.12.2007
    הודעות
    1,941
    לא אהבתי


    קרדיט לדני
    sSkin על האווטר
    שתף ב-Google+

  11. #11
    הצטרף בתאריך
    28.06.2008
    עיר
    גן יבנה
    הודעות
    635
    אהבתי ! שיהיה בהצלחה
    לשעבר בפורום: yoni745
    DJ Yoni L
    Vgames RP DJ
    שתף ב-Google+

  12. #12
    הצטרף בתאריך
    10.12.2007
    עיר
    ליד חדרה D:
    הודעות
    3,545
    בהצלחה לכם ..
    שתף ב-Google+

  13. #13
    הצטרף בתאריך
    18.04.2008
    הודעות
    1,038
    יופי חברה היה לכם הפתעות בשרת....
    שתף ב-Google+

  14. #14
    הצטרף בתאריך
    05.09.2008
    הודעות
    1,349
    בהצלחה אחי מקווה שתקבל רישמיות שיהי קצת אקשן


    אה ותשמע הדמות האחרונה שלך
    "האיידי של הסקין באתר: 156"
    זה דמות שנמצאת כבר בגראג' אז תחשוב על דמות אחרת
    שתף ב-Google+

  15. #15
    הצטרף בתאריך
    24.02.2008
    עיר
    דימונה
    הודעות
    2,002
    נראה שזה יצליח מאוד בשרתנו .!
    שתף ב-Google+

  16. #16
    הצטרף בתאריך
    21.07.2008
    עיר
    נס ציונה
    הודעות
    3,815
    בהצלחה!
    אלון,
    קרדיט לדני sSkin על החתימה והאייקון.
    שתף ב-Google+

  17. #17
    הצטרף בתאריך
    21.04.2007
    עיר
    ראשון
    הודעות
    2,155
    ב-ה-צ-ל-ח-ה
    ואחי , ואי איזה השקעה על הדיון! יפה מאוד.
    Bar Russo
    שתף ב-Google+

  18. #18
    הצטרף בתאריך
    26.11.2008
    עיר
    גן יבנה
    הודעות
    142
    בהצלחה..
    דיון מושקע
    שתף ב-Google+

  19. #19
    הצטרף בתאריך
    07.12.2008
    עיר
    אשדוד
    הודעות
    210
    נכתב במקור על ידי Mark_Foster
    בהצלחה אחי מקווה שתקבל רישמיות שיהי קצת אקשן


    אה ותשמע הדמות האחרונה שלך
    "האיידי של הסקין באתר: 156"
    זה דמות שנמצאת כבר בגראג' אז תחשוב על דמות אחרת
    חוק מספר 1:
    אתם חייבים להתערות בחברה על מנת שלא תמשכו את תצומת ליבם של כוחות הביטחון..

    בהצלחה לנו!!!
    שתף ב-Google+

  20. #20
    הצטרף בתאריך
    24.02.2008
    עיר
    דימונה
    הודעות
    2,002
    ((פה בנושא))
    טופס להרשיחה:
    IC:
    1.שם מלא:Mahamod_Izan
    2.גיל:32
    3.מספר שנות חינוך:9
    4.מספר פלאפון:1313

    OOC:
    1.שם מלא::רון
    2.שם במשחק:יש למעלה
    3.גיל:15
    4.מספר שנים שאתה משחק RP:שנה
    5.רמת RP מx/10:לא רוצה להשוויץ אבל בארך 8 וחצי
    6.רמת אנגלית מx/10: צריך ערבית לא ?אבל בכל זאת 4
    שתף ב-Google+

הרשמה