תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 7 מ 7
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    21.12.2006
    הודעות
    209
    שיטה: מו"ד 3.5, עולם המערכה אברון.

    זהירות, זה ארוך.



    פיראט ממוצע מגיע לגיל פרישה בערך בשנות הארבעים או החמישים לחייו, אבל אני ראיתי רק עשרים ושבעה חורפים על הים, לפני שפרשתי.
    עכשיו אני מבלה את מרבית חיי במעגן פיראטים במזרח האי קוואסטור, אי שם בנסיכויות לזאר. יש לי כסף, יש לי אחוזה, ונשים אני קוטף מכל רחבי העיירה. לפחות שבע נשים מגדלות את ילדיי, ואחת גידלה את ביתי השלישית, לפני שנהרגה בהתפרעות הכחושנים של 995 לספירת גאליפאר.
    מכל רחבי הנסיכויות באים אליי פיראטים כאשר חסר להם איש-צוות ראוי, מנסים לשכנע אותי לחזור לעסק. אני אמנם לא נענה לעולם, אבל זה בכל זאת מעיד על כבודי.
    השאלה היא- האם העושר והכבוד שלי מפצים על ההרפתקה האחרונה? על האסון הזה?

    תן לי את הבקבוק הזה, ואספר לך כיצד הגעתי למצבי...


    קוריאן נועד להיות פיראט- כמו חמשת אחיו ושלושת אחיותיו, רובם מאימהות או אבות שונים, הוא נולד אל תוך החיים של נסיכויות לזאר. קבוצת האיים הזו, הקרועה זה תשע-מאות תשעים ושמונה שנים במאבקים בין שרידי הממלכה של גאליפאר, בין יבשת המוצא של בני האנוש, סארלונה המקוללת, ובין מפלצות הים והמתים-החיים של הרי מרור.
    בארכיפלג הזה, חיים של יורד ים הם הדרך היחידה לחיות- וחיים של פיראט הם הדרך המהירה להתעשר או למות כאגדה.
    קוריאן מעדיף להתעלם ממרבית חייו- כאשר הוא מספר את סיפור חייו לפיראטים ולפרוצות של העיירה, הוא מתאר את עשרים וחמש שנותיו הראשונות ברפרוף. הסיפור האמיתי מתחיל רק בלילה שבו הגיע קלאמפר.

    היה זה בשנה שלאחר סיום המלחמה האחרונה. תור הזהב של הפיראטים הסתיים, לאחר מעל למאה שנים של מלחמות בין הממלכות, אשר איפשרו לפיראטים לפשוט על כל מי רצו.
    לקוריאן הייתה אז ספינה, שבה הוא היה סגנו וחביבו של הקפטן. הם התפרסמו בקרב הפיראטים כצוות הראשון שהעז לתקוף את מעוז הסופות של ליראנדר, עוד בזמן המלחמה. הצוות שלהם, המורכב מגמדים ובני אדם, היה ידוע לשמצה או לגבורה- תלוי את מי מנסיכי הים שואלים.

    לילה אחד, הטילו עוגן בעיירת פיראטים כיום כבר אינה קיימת, באי אוטוס. הקפטן לא סיפר זאת לאנשיו, אבל הוא חשד שמשהו עוקב אחריהם קרוב לחודש. רק קוריאן והתצפיתן היו מודעים לכך.

    * * * *
    "משהו" בהחלט עקב אחריהם. המשהו הזה היה קלאמפר, וקלאמפר היה מחושלקרב. עברה שנה אחת מאז שזכה ה"גזע" שלו בחירותו, אבל הלך המחשבה של המחושל היה זר ליצורים החיים-באמת. עבור קלאמפר, המלחמה לא באמת הסתיימה. זה חודש שהוא עוקב אחרי הספינה בעלת הצוות הנועז ביותר שקיים- אם הסיפורים נכונים.
    קלאמפר לא היה שחיין מוצלח, וההליכה על קרקעית הים עשתה אותו עצבני.
    * * * *

    עם אור ראשון, קלאמפר הגיע לעיירת הפיראטים. הצוות למד מהר מאוד את האמת על העגינה בעיירה.
    ייתכן והכל היה יכול להגמר יותר מהר ויותר בריא, אבל תושבי העיירה היו פיראטים, ופיראטים לא אוהבים שמפלץ עשוי פלדה ועץ נכנס לעיירה שלהם במפתיע.

    זה התחיל במעגן, כאשר קלאמפר יצא מהים והחל מטפס על המזח, מנער מגופו את יצורי הים שהתיישבו עליו. המראה היה מבהיל, ופיראטים מבוהלים ולחוצים נוהגים לעשות שטויות. קלאמפר מצא את עצמו מותקף.

    מהר מאוד, האנשים במהעלה העיירה החלו להבין שמשהו לא טוב מתרחש במעגן. צלצולי החרבות על גופו המשוריין של קלאמפר נשמעו, ופיראטים פצועים ברחו לכל עבר.
    הצוות של קוריאן התכנס מייד. קוריאן והתצפיתן הסבירו לצוות כי הם חושדים שהדבר שעלה מהים מחפש אחריהם, ושהוא קרוב לספינה -ולקפטן- יותר משהם קרובים אליה. קרב הייתה האפשרות היחידה.

    כאשר הצוות הגיע אל המעגן, קלאמפר כבר עלה על הספינה שלהם ומחץ את ראשיהם של השומרים על הספינה, ושל הקפטן שנשאר בספינה במהלך הלילה.
    רק אז, הבין קוריאן עם מה יש לו עסק.
    "מחושלקרב, מדגם 'מסתער', יש לנו פה" הוא לחש לחובל השני. החובל השני הנהן ברעד.

    קלאמפר היה גדול יותר מעוג, גדול כמו קוף אימים. שריריו היו עץ, ואליהם מוסמר תצרף של פלדה ואדמנטיט. עיניו היו צמד נקודות של אור ירוק, חסר חום. קלאמפר התמקד בהם מייד כשהגיעו, וברור היה שהוא שמע עליהם.
    "נאלצתי להרוג את הקפטן שלכם", קרא קלאמפר בקול הדומה לניסור של עץ במסור חלוד "מי מכם הוא החובל הראשון?"
    לקוריאן לא הייתה ברירה. "מי אתה ומה אתה רוצה מהצוות?"
    קלאמפר לא ענה. הוא המשיך לחקור: "שמעתי שהצלחתם לפנמי שנתיים לבזוז את מעוז הסערות עצמו".
    "אמת, והצוות שגבר על מעוז הסערות יכול לגבור גם עליך!"
    קלאמפר הזדקף מישיבתו, מתנשא לשלושה וחצי מטרים של עץ וחומרים אנ-אורגניים. "אין בכך צורך", הוא צחק "אני מוכן לפצות אתכם באוצרות אדירים ובכבוד בקרב אחיכם הפיראטים."
    קוריאן לא סמך על המחושלקרב. הוא והצוות הסתערו.

    קלאמפר הוכיח את עצמו כזריז יחסית למראהו. הוא ריסק בזה אחר זה את אנשי הצוות, מסתחרר בין הסיפון והירכתיים, בעודו מחליף את תנוחתו מעמידה רגליו לעמידה על הידיים ולטיפוס על התורן.
    כל הקרב נמשך פחות מחצי דקה, לפני שקוריאן מצא את עצמו מוצמד לתורן הראשי, ראשו אחוז בין אצבעות הפלדה של המחושלקרב האדיר.
    "אני קלאמפר, המעסיק החדש שלכם", הציג את עצמו קלאמפר לצוות המזועזע "אתם מתפעלים את הספינה, ונשמעים לפקודותיי!"
    כעת קלאמפר שחרר את אחיזתו, וקוריאן נשמט לרצפת הסיפון. קלאמפר התעלם ממנו.
    "אני אשלם לכם ביד רחבה- אם לא תנסו להתנגד, אתם תמצאו את עצמכם פורצים דרך בחיים הפיראטיים: אתם תהפכו לאגדה- הפיראטים האויריים הראשונים של קהורבייר!"
    ראשו של קוריאן עדיין כאב, והוא לא התעמק בהכרזה המוזרה של המחושלקרב, כאשר קלאמפר התקרב אליו שוב.
    "האם יש לנו עסק?"
    קוריאן נאנח.
    "אראה זאת כהסכמה", צחק קלאמפר. "צוות! היכונו לפגוש בשנית בכוח הלוחם של נס הקראקן אפוף הברקים!"
    המחשבה הבאה של קוריאן הייתה: "הוא מדבר על הסמל של בית ליראנדר?"
    המחשבה הבאה, לפני שצנח לעילפון, הייתה: "הוא מטורף, שהוא צועק בכזו התלהבות על צוות פצוע וחלוש שהוא בדיוק סיים להכות בו".
    אמת הדבר, שאנשי הצוות היו באותה השעה פצועים ואף מעולפים ברובם.

    * * * *
    בחודש הבא, הצוות למד להכיר טוב מדיי את המעסיק החדש. קלאמפר היה חכם יותר מה'מסתער' הממוצע, אבל בדיוק כמו כל מחושלקרב אחר- הוא היה מטורף לדעתם. הרעיון של "ביטחון עצמי" לא היה מוכר לקלאמפר, והמילה "פחד" עבורו תורגמה כ"ההרגשה שיש לי כשנראה שאני עלול להכשל במשימה".
    המשימה הייתה תוכניתו המוטרפת וחסרת הסיכויים של קלאמפר: קלאמפר התכוון להשיט את הפיראטים לתוך מאורה של ארגון הפשע "טופר האזמרגד", היכן-שהוא בהרי מרור. מאחר והספינה הממוצעת לא מסוגלת לשוט במעלה הר ולתוך מערה, קלאמפר תכנן לעבור בתחנת ביניים שהצוות הכיר: מעוז הסערות.

    "אתה מבין", אמר קלאמפר לקוריאן, ערב אחד כעבור שבועיים "יש לכם ניסיון עם מעוז הסערות, ולי יש נסיון עם מתקנים שמופעלים ביסודנים כבולים. כמה מסובך זה כבר יכול להיות?"
    קוריאן לא ענה, אבל הבעת פניו חשפה את דעתו. קלאמפר הבחין בכך.
    "שוד של ספינה מעופפת אינו מעשה התאבדות, חובל ראשון. מעבר לכך, לאחר שנסיים, תוכלו לשמור את הספינה לעצמכם."
    "הפשיטה שלנו על מעוז הסערות לא באמת הייתה מעשה גבורה הראוי לאגדות", אמר קוריאן "אנחנו אמנם מתרברבים בהצלחה, אבל איבדנו שליש מהצוות בפעולה ההיא"
    "אם כך," ענה לו קלאמפר בחיוך מכאני, תרתי-משמע, "תוכלו לנסות בשנית את המבצע".
    * * * *

    הפשיטה על מעוז הסערות בהחלט הייתה אסון. בעוד שהפשיטה המקורית של קוריאן על מעוז הסערות הפיחה רוח של אומץ בקבוצות פיראטים אחרות שחזרו על הפעולה, היא לא נועדה לחדור את המעגן של המעוז. קלאמפר דרש מהצוות לא רק לרדת אל החוף, אלא גם להסתער לכיוון שדה-הנחיתה של הספינות המעופפות, בעודם נושאים איתם כמה שיותר מהתותחים, התחמושת, והמזון המשומר, על מנת לצייד את הספינה המעופפת.
    מהר מאוד, הפיראטים היו מוקפים. הם התקדמו בקושי רב לכיוון השדה.
    קלאפמר לא דאג כאשר ספינתם הופרדה מהם. "תשכחו מהכלי הארור," צעק בעודו חומק ממכת ברק שכוונה אליו בידי חבר מסומן לבית ליראנדר, "ותמשיכו להתקדם אל הספינה החדשה שלכם: אימת השחקים!"

    * * * *

    "אתה מטורף!" הכריז קוריאן, נשען על תותח בכדי לעמוד זקוף על אף רגלו הפגועה. "הבאת אותנו עד למעוז הסופות של בית ליראנדר- מילא. אבל להרים אותנו אל האויר על מעבורת יסודות? זה כבר מוגזם!". הוא שלח מבט לעבר הטבעת היסודנית שהקיפה את הספינה: מערבולת אויר, הדומה לטורנדו, אשר קצוותיה כמו נקשרו זה לזה. כאילו כדי להוסיף על מרירותו של קוריאן, ציפור חולפת נכנסה בטעות לתוך הטבעת, צווחת בהפתעה.
    קלאמפר טפח על כתפו. "אני מתחיל לחבב אתכם!", הוא אמר "האופן שבו אתם כל הזמן מתלוננים אבל בכל זאת ממשיכים לפעול למעני עוד לפני שאני נותן פקודות... זה ממש משעשע! אני צריך להכיר טוב יותר אתכם היצורים החיים!". הוא התרחק ופנה לעבר המתקן הטכנומאגי אשר ניצב היכן שבספינה רגילה אמור להיות ההגה.

    קוריאן הסית את מבטו מגווית הציפור, אשר המשיכה להקיף את הספינה, והביט באנשי הצוות השורדים, אשר עסקו עדיין בחיבור התותחים ובספירת מלאי המזון והתחמושת.
    האחראי על ציוד מאגי, גמד מוצק למראה בעל זקן תיש שחור, אשר הומקולוס ישב על כתפו, לכד את מבטו. הוא סימן בידיו לקוריאן שהוא רוצה לערוך פגישה פרטית.

    * * * *

    "זה בסדר, המעסיק הלא-חי שלנו לא נכנס מעולם לחדר האספקה- הוא לא מתעניין באוכל" הרגיע קוריאן את חמישה-עשר אנשי הצוות שחיכו לו ולאחראי הציוד המאגי. קוריאן הבין את החשיבות של המפגש מהר מאוד- שישה עשר אנשי צוות שרוצים לדבר איתו: מחצית מאנשי הצוות שנותרו מאז הלילה ביש-המזל שבו נפגשו עם קלאמפר!

    נושא השיחה לא הפתיע את קוריאן כמו מספר הנוכחים.
    "המחושל הזה השיג לנו ספינה מעופפת, אבל בכל זאת איבדנו את מרבית הצוות, את הקפטן, ומחצית מהמזון והתחמושת!", ההגאי פתח בשיחה "ובית ליראנדר לא ימחל על הגניבה הזו- מוטב היה אם היינו לוקחים ספינה מעופפת מבית סיביס או אוניברסיטאת מורגרייב!"
    החובל השני הצטרף לדבריו: "ועכשיו המחושל הזה רוצה שנתקוף איזו מצודה של טופר האזמרגד! טופר האזמרגד, הייתם מאמינים?! למה לנו לתקוף את טופר האזמרגד? לנו הם לא מפריעים, ורק מקלים עלינו בכך שהם מעסיקים את השלטון של קארנאת' ואת קבוצות הכוח של הרי מרור!"

    קוריאן הבין מייד מה הכיוון של השיחה. "אז אתם מציעים שנשליך את המחושל מהספינה ברגע שנעבור מעל ההרים?"
    "כן", ענה ההגאי "אם לא נתפס בדרך בידי ליראנדר".

    * * * *

    היה הגורל כך ש"אימת השחקים" לא נתפסה בידי בית ליראנדר. ההרים התקרבו מיום ליום, והצוות נעשה לחוץ מיום ליום.

    אבל בעוד שבית ליראנדר עצמו לא הופיע, הופיעו סופות החורף. כמו לצחוק הגורל, הסערות עמדו להכריע את הספינה היכן שבית ליראנדר, המסוגל לשלוט במזג האויר, נכשל.

    יום אחד, לא זרחה השמש על "אימת השחקים". הברקים האירו במקומה.

    "קשרו את התותחים למקומם, שקי בשר!" זעק קלאמפר, "אנחנו נצטרך אותם בזמן כלשהו בעתיד!"
    קוריאן צלע לעבר קלאמפר, כעסו מתנדנד בין כעס על המחושלקרב המטורף ובין כעסים עצמיים על שלא צירף לצוות מישהו עם נסיון רפואי כלשהו. "הצוות עושה כמיטב יכולתו, מחושל!"
    ברק פגע באחד המוטות שמייצבים את טבעת הרוח מסביב לספינה, והספינה החלה לנטות על צידה. קוריאן החליק ונפל.
    "בשם מריקס ד'קאנית, בן אנוש", צעק קלאמפר הנאבק עם המתקן המשמש כהגה "תביא את המומחה המאגי שלך לטפל בזרוע השמאלית של הספינה!"
    קוריאן היה עסוק מדיי בנסיון שלא ליפול מהספינה, מכדי שיחפש את האחראי על הציוד המאגי. עם רגלו הפגועה, הוא נכשל.

    כעת, קוריאן מצא את עצמו תלוי מהצד הלא-נכון של הסיפון, נאחז נואשות בחלון משרד הקפטן.
    הוא עמד להחליק אל המוות, כאשר קלאמפר תפס את כתפו והרים אותו. קוריאן מצא את עצמו מביט לתוך עיניו הירוקות והקרות של קלאמפר. "אותך אני עדיין צריך, חובל ראשון. אל תנסה לברוח לי!"
    ההומנקולוס שנחת על מתקן ההגה בישר על בואו של אחראי הציוד המאגי. הוא צעד אל הסיפון העליון בקושי רב, וההומקולוס זינק אליו. "חיזקתי את הזרוע השמאלית, אבל חי האלה "זעם", אם נמשיך לתוך הסערה אנחנו מתים- וזה כולל גם אותך, מחושל."
    קלאמפר הניח את ידו על המתקן ההגה. "נקיף את הסערה, אם כך, אבל במקרה שכזה כדאי לכם לקצץ באוכל, כי אני לא עושה עצירות בדרך!"

    האחראי על הציוד המאגי נותר זועף. "אני לא אוהב את הפיצוי הזה שלך. העדפתי את הספינה הקודמת"
    קלאמפר הביט בו. "אתם מעריצים חפצים חסרי נשמה, ומטילים האשמות על חפצים בעלי נשמה. אני בעל נשמה- והספינה הזו גם."
    "איזו נשמה בדיוק יש לך? איזו נשמה יש לספינה?"
    "את נשמתי גם אני לא מכיר", ענה קלאמפר "אבל הנשמה של הספינה? טפל בספינה היטב, או התפלל שלא יפול בחלקך לפגוש את הנשמה הזו פנים אל פנים!"

    * * * *
    "בקרוב נסלק אותו", אמר האחראי לציוד מאגי.
    "אולי פשוט נגמור עם זה כמו שהוא רוצה?" הציע קוריאן לצוות.
    "אתה לא חייב לעזור לנו, אבל אל תפריע לנו" ענה לו ההגאי.

    * * * *

    שלושה ימים לאחר מכן, הספינה ריחפה מעל נסיכויות לזאר, בנסיון להכנס לשטח של הרי מרור מצפון-מזרח. הספינה שייטה בגובה נמוך, חומקת מענני סערה גבוהים.
    הצוות החליט שזה הרגע להשליך את הקפטן יציר הכפיים, קלאמפר, מהסיפון.

    בשעת לילה מאוחרת, התגנבו הפיראטים אל מתקן ההגה, שם ניצב קלאמפר. הוא אמנם לא ישן, אבל החשכה אפשרה לפיראטים להתקרב מבלי להתגלות.
    כאשר קלאמפר הבין במתרחש, נעשה מאוחר מדיי.

    מאוחר מדיי לאנשי הצוות.

    * * * *

    קוריאן חמק אל מאחורי אחד התותחים, צופה במתרחש מתגונן ממטחים של חיצים טועים וקרני-אש לוהבות. הצוות הבין מהר מאוד שאם ברצונו לגבור על קלאמפר, צריך יהיה לנצל גם את מלאי השרביטים.
    קלאמפר ספג הרבה, אבל המשיך להלחם בעודו צוחק בצחוקו הנשמע כמסור חלוד על עץ. סגולה כלשהי בציפוי האדמנטיט שלו אפשרה לו להדוף חלק מההתקפות המאגיות, וחרבות הסיף צלצלו עליו ללא השפעה.

    ההומנקולוס הציק לקלאמפר יותר ממרבית אנשי הצוות, חומק מתחת לזרועותיו ומתפס על רגליו. קוריאן צפה בתדהמה כאשר קלאמפר תפס את ההומנקולוס ומחץ אותו באגרוף פלדה. במקביל, נפל האחראי לציוד מאגי בצעקה, אוחז בצלעותיו שכמו נמחצו גם הן ביחד עם ההומנקולוס.
    קלאמפר השליך את ההגאי הצידה, הכה מספר פעמים בפיראט ג'ינג'י צעיר, וזינק לתוך קבוצת הפיראטים.

    האחראי לציוד מאגי זחל בכאב לכיוון אחד מהתותחים. הוא תפס בתותח וכיוון אותו, בעודו מזרים אליו מהכוח המאגי של הארטיפיסר. בשלב הזה קוריאן החליט לתפוס יוזמה.
    הפגיון של קוריאן פגע באחראי לציוד מאגי, והוא הסית את התותח הצידה, אך הכדור כבר נשלח בפיצוץ כחול- היישר אל הזרוע העליונה המחזיקה את טבעת הרוח סביב לספינה.
    כעת, עם שתי זרועות פגומות, הטבעת החלה להתעוות.

    הספינה החלה לאבד גובה, אולם הלוחמים לא הבחינו בכך.

    * * * *

    "מספיק!" צעק קוריאן "אנחנו עלולים להתרסק אל הים!"
    הלוחמים לא שמעו אותו. התצפיתן בדיוק הצליח להדוף את קלאמפר ולרסק אותו לתוך מתקן ההגה.

    ברקים סגולים זרמו מתוך המתקן השבור, על פני קלאמפר המתאמץ לקום, ומשם אל שאר הספינה.
    "רע מאוד" חרק קלאמפר.

    טבעת הרוח התעוותה, והשתחררה מארבע הזרועות המייצבות שלה. כמו נחש מרוח, המערבולת זחלה מתוך המסלול המעגלי שלה ונחתה על הסיפון. הסיבובים הפסיקו, וישות אדירה עשויה עננים וגז ניצבה כעת על הסיפון, זועק לחופש בכל שפות בני התמותה: היסודן הכבול של הספינה השתחרר, וכעת החל להכות באנשי הצוות ובספינה הצונחת.
    האחראי על ציוד מאגי, גוסס, החל לצחוק. "אז זוהי נשמתה של הספינה!"

    * * * *

    כך מסתיים הסיפור שלי. למחרת בבוקר הצלחתי לזחול מתוך הריסות הספינה המעופפת: הניצול היחיד.
    שרידי הספינה עדיין קיימים, תוכל למצוא אותם על הגבעה מצפון, שם- ליד החורש.

    מה עם קלאמפר, אתה שואל?
    הלוואי וידעתי. לא נמצאו כל שרידים שלו. הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה כאשר זינק מתוך הספינה אל הים, בעודו נאבק עדיין עם ההגאי.

    חודש לאחר מכן, הגיע אליי מתקן טכנומאגי משונה. החפץ הזה, אשר מכונה "מודיע סופי", מאפשר למחושלים להעביר הודעות למקומות אחרים.
    החפץ העביר אליי הודעה: קולו של קלאמפר הצוחק.

    אני מאמין שקלאמפר שרד, ואולי אף הצליח במשימה. אני לא יודע מי שלח אותו, או את מי הוא משרת, אם בכלל, אבל אני עם מחושלים גמרתי.
    לך מכאן. אתה מחפש צרות?
    שתף ב-Google+

  2. #2
    דיי! זה היה נבזי! אני כבר שלושה ימים מתכנן את פושט השמיים הטרולי שלי! זנות!



    --------------

    חידון הטריוויה הגדול של משחקי התפקידים-
    37 נק'!
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    03.07.2007
    הודעות
    380
    מרשים ביותר
    נכתב במקור על ידי tde3000
    זה כאילו
    "חבר'ה בואו נעלה את מעמד האישה!"
    "אבל רגע, נשים הן מין נחות!"
    כסוף חחחח

    קרדיט לbattle-horn
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    22.08.2007
    הודעות
    92
    זה סיפור, לא דף דמות. העובדה שהגיבור של הסיפור הוא דמות לא הופכת את הקטע הזה לקטע על דמות - זה סיפור, והוא סובב את קו העלילה, לא את הדמות.
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    21.12.2006
    הודעות
    209
    נכתב במקור על ידי nihohit
    זה סיפור, לא דף דמות. העובדה שהגיבור של הסיפור הוא דמות לא הופכת את הקטע הזה לקטע על דמות - זה סיפור, והוא סובב את קו העלילה, לא את הדמות.
    למעשה, אתה צודק לחלוטין.
    הבעיה היא שאני לא ממש רואה מישהו אחר (ולא סתם נכנסתי רק בשבוע השני של התחרות) שכותב "דמות" פשוטו כמשמעו.

    אם הייתי כותב "דמות", ולא "סיפור אשר מאפשר להכיר את הדמות ולשלב אותה היטב במשחקים", זה היה נראה בערך ככה:
    קוריאן הוא פיראט לשעבר, בן עשרים ושמונה. יש לו לפחות 7 צאצאים חיים ברחבי האי קוואסטור, והוא נחשב כבעל נסיון בקרב הפיראטים.
    מעסקי השוד הימי הוא פרש לפני כשנה וחצי, אחרי שהשתלשלות אירועים חסרת מזל הביאה אותו ואת הצוות שלו להיות מועסקים בכפייה בידי מחושלקרב מפלצתי המכונה "קלאמפר". קלאמפר נגש בהם בנסיון להשתלט על ספינה מעופפת, ולשלוח אותם לאיזו משימה מטורפת שלו. למרות זאת, קלאמפר הוכיח את עצמו כבעל נסיון, וחשוב מכך-בעל נשמה, בכך גרם לקוריאן להתחיל להתלבט בנושאים שעד אז ראה כמובנים מאליהם ("האם באמת כדאי לנו למרוד במחושל הזה?").
    לאחר כמה אירועי ביש-מזל, הספינה התרסקה מעל נסיכויות לזאר. קוריאן הוא הניצול היחיד, אולם הוא מאמין שקלאמפר עודנו חי (הנמסיס שלו? היצור היחיד שהוא יכול לסמוך עליו? מי שיכול להחזיר אותו לעסקי הפיראטיות או ההרפתקנות? - את זה תחליטו אתם!).
    אם זה מה שהיה כתוב בהודעה הראשונה, אני די בטוח שאנשים היו רוצים פירוט. אתה לא מסכים?


    דון- אולי לספינה המעופפת יש תפקיד חשוב כאן, אבל כאן הספינה המעופפת הזו לא שרדה הרבה זמן (זה לא מפריע לחובבי אברון שמאיתנו להכניס שודדי-אויר למשחק, אבל כנראה על ספינות אויר פרטיות). בסופו של דבר, העימותים של אנשי הצוות עם ה"מעסיק" תופסים תפקיד הרבה יותר גדול בחייו של קוריאן.

    אל תתן לזה להפריע לך, וטרול-פיראט-מעופף נשמע כמו משהו מגניב.
    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    16.12.2006
    עיר
    קבוצת יבנה
    הודעות
    2,468
    אני מסכים עם nihohit.
    אחרי קריאה, כמובן.



    נכתב במקור על ידי נחל
    ניצחתי אותך בואנגולושפריץ
    או איך שלא קוראים לזה
    הזה עם הטוטם

    אני:
    ג'אנגל ספיד?
    שתף ב-Google+

  7. #7
    הצטרף בתאריך
    22.08.2007
    הודעות
    92
    נכתב במקור על ידי the Nerubian
    למעשה, אתה צודק לחלוטין.
    אם זה מה שהיה כתוב בהודעה הראשונה, אני די בטוח שאנשים היו רוצים פירוט. אתה לא מסכים?
    תמיד יש דרך אמצע, ואתה לא בחרת בה - אתה בבהירות התמקדת בסיפור, ולא בדמות.
    אפשר לתאר דמות בנקודת ההתחלה, לתאר סיטואציה ששינתה אותה (באורך מתמשך, נקודתי או מקביל - לא משנה) ולתאר את הדמות בנקודת הסיום - וכך להתמקד בדמות.
    אפשר לכתוב דף דמות מעניין - פשוט תכניס עוד פרטים ואת הסיפור תכניס בין השיטין.
    הכל אפשר, אם רוצים.
    שתף ב-Google+

הרשמה