תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 2 מ 2
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    23.04.2007
    עיר
    קדומים
    הודעות
    283
    זה היה צפוי, כל הקטע הזה. אצל הנצרות זה היה 'חזון האפוקליפסה', ואפילו במיתולוגיה היוונית היה משהו כזה- רגע האין-חסד, או משהו. מצחיק שכשהגדירו את זה כולם חשבו שזה חרטוט. הם העדיפו לחשוב על זה באופן מופשט יותר. זה היה צפוי, אבל אף אחד לא באמת האמין שזה יקרה. לכולם נמאס בדיוק באותו זמן, כולם איבדו את עצמם בדיוק באותו רגע. זה לא היה מוזר, זה לא היה מדהים, זה היה פשוט חלק מכל העסק, זה היה משהו שכולם ידעו שמגיע אבל העדיפו לצחוק ולהשתכר ולהקיא ולעשות דברים שלא יזכרו בבוקר. כי אף אחד לא יזכור כלום בבוקר. זה קרה כל אחד בדרכו שלו- חלק עם כדורים, חלק פיצצו את המוח, חלק חתכו את עצמם. אבל בול באותו רגע. ואלוקים מלמעלה נופף באצבע גדולה ואמר "אמרתי לכם" וכל המלאכים הנהנו, ואז מיהרו כל אחד לעבודה המשעממת-אך-מספקת שלו, מקשקשים בפלאפון או מסדרים את העניבה. השטן קיבל תעודת הוקרה כי הספיק להגדיל את הגיהינום בזמן, כולם חשבו שזה מוזר שהייתה לו התראה מוקדמת אבל אף אחד לא אמר כלום. זה לא לקח הרבה זמן עד שזה קרה. אחד המלאכים פשוט התפרץ אל המשרד של השטן, הכריז "משבר" וכל הנשמות שוחררו חזרה. אלוקים הביט למטה, רואה את העולם מתמלא מחדש, מתחיל הכל מהתחלה. עוד פעם. 'עד מתי זה ימשיך לקרות?' אלוקים נאנח, וברא את אברהם ואת משה ואת בודהה, ואז הלך לתפוס תנומה קלה. הוא אמר למלאך בכניסה שלא יעיר אותו עד שזה יקרה שוב. "לא ייקח הרבה זמן." מלמל המלאך לעצמו, מרחם על אלוקים העייף בליבו.
    בני אדם יכולים להיות כל-כך עקשנים לפעמים.

    באטל הורן, כ"ץ.
    "כי לא ספנו ברעב ובמחסור, כי אם בחרנו במוות מחיי עבדות"
    -אלעזר בן יאיר, ראש מתאבדי מצדה.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    21.04.2007
    עיר
    חיפה
    הודעות
    168
    ממש אהבתי. הסגנון הזה הולם אותך .
    שתף ב-Google+

הרשמה