תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 3 מ 3
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    כשמיה נולדה אני תמיד חשבתי
    שמשום מה אבא קרא לה אדווה.
    אבל עברו שבועיים או אפילו שלושה,
    וכולם הסבירו לי שזה לא ככה.

    ולמיה יש תלתלים צהובים,
    עיניים כחולות ואפילו אף כפתורי.
    מיה יפה כשהיא לובשת שמלות,
    מכנסיים, חולצות וגם חצאית.

    לי ולמיה אין אמא אחת,
    אבל יש לנו אבא והרבה דברים משותפים.
    יש לנו אגודל דומה ברגל,
    ושתינו מציירות ציורים יפים.

    ולפעמים אני רוצה להגיד למיה
    שאני אוהבת אותה, וזה לא בצחוק.
    אבל תמיד כשזה עומד לי על הלשון,
    אני נזכרת שמיה גרה רחוק.
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    21.04.2007
    עיר
    חיפה
    הודעות
    168
    מאוד אהבתי את הבית הראשון , הוא חזק , מעולה מקורי , ומגיע לך עליו בלבד , (אפילו בלי להחשיב את השאר) חילוף חומרים (ח"ח)

    השאר גם טוב מאוד. אבהתי את נקודת המבט הילדותית , אהבתי את התמימות.
    לא יודע , אהבתי הכל.
    הכל.
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    19.12.2006
    הודעות
    34
    ממש מזכיר לי סיפור שחברה שלי כתבה (אני צריכה לתת לך לקרוא אותו פעם, ממש בסגנון שלך). נורא אהבתי!
    בלון אדום לך,

    הילנטס, בלי משהו ממש חכם להגיד.
    רכבנו לעבר השקיעה
    וכמו בסרטים
    מישהו היה חייב להגיד
    קאט.
    שתף ב-Google+

הרשמה