תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 2 מ 2
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    29.07.2007
    הודעות
    8
    1. עצי אומנויות לחימה מתחילים בצ'ארמים יעילים פחות באופן מסורתי (יש חריגים, כמובן) המכונים buy-in משום שהם מהווים סוג של "מס" שצריך לשלם כדי להנות מהיתרונות של הסגנון. הצ'ארמים האלה שימושיים באופן מוגבל ויקרים בדרך כלל ביחס לתועלת שלהם. בדרך כלל הם גם לא סקאלאביליים (כלומר, לא מאפשרים השקעות שונות של מהות או משתפרים עם צ'ארמים עתידיים ועליית מהות).
    2. ככלל, אומנויות לחימה על טבעיות נוטות להיות ממוקדות ויעילות בתחומים ספציפיים יותר מאשר בלחימה בכלל. זה אומן שהן מאפשרות לדמות לעשות דברים יוצאי דופן ומיוחדים, אבל באופן כללי, הן יעילות פחות מאשר לחימה מסורתית בקפא"פ.
    3. נשקי MA גם הם באופן כללי יעילים פחות מאשר נשקי קפא"פ, והמוגבלות שלהם עלולה להעיק (שלא לדבר על הגבלת שימוש בשריון). רוב הסגנונות מאפשרים כמה סוגים של נשקים, ואפשר להנות מבחירה מסוימת ומהנשקים היעלים יותר, מה שמוביל לנקודה הבאה:
    4. ככל שאתה משלב יותר סגנונות אומנויות לחימה, בחירת הנשקים והשריונות שלך מצטמצמת, עד שאתה נאלץ להסתפק בלחימה לא חמושה, שהיא כמובן יעילה עוד פחות מבחינת בונוסים. גם זה גורם שמאזן את שילובי אומנויות הלחימה. אומנויות לחימה משתלבות היטב בצ'ארמים של סצנה ובקומבואים, ובעצם מהוות 50% מההצדקות לדגש שניתן בשיטה על קומבואים, והמגבלות שכרוכות בכך (החצי השני נוגע בעיקר לדילמות של הגנה-התקפה, שהיו רלונטיות יותר במהדורה 1).
    5. ישנם מקרים שבהם סגנונות לא משתלבים יחד היטב: סגנון הנחישות, לדוגמה, דורש מהדמות לעטות שריון, ואילו סגנון גמל השלמה לא מאפשר זאת.
    6. ישנם צירופים יעילים יותר של סגנונות, בעיקר כשנשקי אומנויות הלחימה של הסגנון חופפים (גיבור סולארי, מים ונמר, לדוגמה, כולם משתמשים בטפרי-נמר). צירופים אחרים מפצים על ירידת השימושיות שנובעת מצמצום מבחר כלי הנשק כשמדובר בתעצומות של אומנות לחימה שדורשות מגע (TOUCH), כלומר כאלה שממילא לא מאפשרות שימוש בנשק. צריך לשים לב בדיוק אם צ'ארם אומנויות לחימה מתגבר "כל התקפה" (ואז הוא לא מוגבר לנשקי הסגנון דווקא) או "התקפת אומנויות לחימה\התקפת אומנויות לחימה לא חמושה" (ואז הוא מוגבל לנשקי הסגנון שלו).
    7. שיטת הנשגבים מעניקה יתרון למגן. השימוש בקומבואים התקפיים אינו מומלץ, אלא במקרים מסוימים מאוד. כלומר, ככלל, כל שילוב של תעצומות התקפיות שעולה מעל 4-5 מוטים, אינו יעיל, משום שניתן לחסום אותו באמצעות הגנה מושלמת סולארת בעלות פחותה יותר.


    קומבואים חזקים של אומנויות לחימה יוצרים צירופים מפתיעים, קטלנים ויעילים, במקומות לא שגרתיים. לדוגמה:
    "הנחש מכיש בעקב" (סגנון הנחש, ספר בסיס) היא התקפת נגד לא יעילה במיוחד. 4 מוטים עבור התקפת נגד עם מאגר (אומנויות לחימה+הצלחות עודפות של התוקף), במיוחד משום שהסגנון עצמו הגנתי למדי. ככל שההגנה של הסגנון יעילה יותר, לתוקף פחות הצלחות עודפות, והתקפת הנגד חלשה יותר. כמו כן, מכיוון שאומן הלחימה לא מגלגל מאגר קוביות רגיל, הוא מוגבל ביכולתו לתגבר את התקפת הנגד באמצעות מצוינות. גם אם היה יכול לעשות זאת, עלותה של התקפת הנגד גבוהה גם כך והשקעת מוטים נוספים מאבדת יעילות במהירות (ראה נקודה 7 לעיל). לסיכום, התקפת הנגד הזו יעילה הרבה פחות מאשר התקפת הנגד הסטנדרטית של עץ הקפא"פ הסולארי.
    "נקודת מחלוקת חסרת זהירות" (סגנון אומנות השכנוע הבלתי נלאית, הלוטוס הבלתי-מושלם) היא הגנה בעייתית. עבור 2 מוטים, הדמות מוסיפה את ערך הנחישות שלה לדירוג הגנת החסימה שלה - לכל הפעולה. יעיל מאוד, אבל מסוכן, משום שאם התקפה פוגעת בה למרות ההגנה, אותה התקפה וכל ההתקפות שלאחריה באותה פעולה מחושבות כאילו דירוג החסימה של הדמות הוא 0. וזה, כמובן, עלול להיות קטלני.
    "ריכוז עור הפלדה" (תעצומת התנגדות). Iron Skin concentration.


    שילוב סגנונות הנחש והנחישות אינו אופטימלי. הוא מאפשר רק שימוש בהתקפות ללא נשק, ואומן הנחישות מאבד קוביה מכל תעצומות הסגנון כשהוא אינו משורין. הקומבו שמשלב את שתי הצ'ארמים הנ"ל, לעומת זאת, יהיה מעורר השראה, במיוחד כנגד התקפות עוצמתיות:

    חסימת נשל הנחש הנקמני (קומבו, 3 צ'ארמים רפלקסיביים, מחיר: 12 נקודות נסיון (5+4+3), עלות: כח רצון 1+): כשהוא נערך לספוג התקפה, אומן הלחימה מעקל את אצבעותיו לצורה המסמלת את ניביו הקטלניים של נחש ארסי (הנחש מכה בעקב), מהות מאיצה את תגובותיו ומבצרת את זרועותיו (נקודת המחלוקת חסרת הזהירות) והוא מסוגל לחסום התקפות עוצמתיות ביותר. לעיתים נראה שהגנה זו נכשלת באופן נחרץ (נקודת המחלוקת חסרת הזהירות), אך זהו תעתוע של העין ותו לא - אומן הלחימה שולח את זרועותיו אל תוך ההתקפה, כנחש המשתלח, ומשיב לתוקף שבע מונים (הנחש מכה בעקב). קליפת מהות ריקה נותרת במקום בו עמד אומן הלחימה לפני רגע, והיא מתנפצת תחת התקפתו של האויב מבלי שאומן הלחימה עצמו ייפגע (זהו בעצם תיאור פלאפי של האפקט של הצ'ארם השלישי בקומבו: תעצומת ההתנגדות ריכוז עור הפלדה - רק שבמקום להקשיח את עורו, יוצר אומן הלחימה מעטפת מהות בצורת גופו, ומותיר אותה לספוג את ההתקפה. במקרה שבו גלגול ההתנגדות נכשל, פירוש הדבר הוא שאומן הלחימה לא הצליח ליצור את ההשפעה במהירות או בקשיחות הנדרשת כדי לשהות את ההתקפה).
    דוגמה: אוס, נשגב שמש אדיר וחסר מעצורים ואומן לחימה וותיק, ניצב מול 3 נשגבי שאול עטורי צללים וקודרים שמעוניינים לחנוק את להבת חייו. צלו-של-הספק תוקף אותו, ואוס מפעיל את הקומבו. דירוג החסימה הרגיל של אוס הוא 5, אך הוא מפעיל מייד את "נקודת המחלוקת חסרת הזהירות", ומוסיף את הנחישות שלו לדירוג ההגנה (כעת 10) עד סוף הפעולה. צילו של הספק מחטיא שוב ושוב. האביסלית השניה, צילה-של-להבה, משלחת כנגדו שורת התקפות משלה, רק כדי להיות מושבת ריקם בעצמה. אוס עדיין לא משתמש בהתקפת הנגד, משום שלא פגעו בו, וממילא הוא מעוניין במטרה אחרת. כאשר צל-חיוור, האביסל האחרון ומנהיג הקבוצה תוקף אותו, הוא מפעיל מצוינות בעצמו, ומגלגל 28 קוביות התקפה. עם 14 הצלחות (ממוצע), הוא עובר את דירוג ההגנה של אוס, שנחשב מעכשיו ל-0 (כלומר, יש לו 14 הצלחות עודפות, במקום 4 בלבד). בשלב 7 של ההתקפה, אוס מפעיל את ריכוז עור הפלדה וחוסם את כלל הנזק מההתקפה. בשלב 9, הוא מבצע את התקפת הנגד שלו, עם 18 קוביות (14 הצלחות עודפות של התוקף+ 5 מיכולת אומנות הלחימה של אוס עצמו, 1- משום שהוא אינו עוטה שריון ומשתמש בסגנון הנחישות), בעלות של 4 מוטים (שנראית כעת סבירה עד זולה).

    ההודעה הזו פורסמה במקום בפורום הפונדק (http://forums.pundak.co.il/) אבל חשבתי שתתאים גם כאן.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    19.05.2007
    הודעות
    3,415
    סחתיין על ההשקעה, ממש הארת את עיניי
    כדורגל זה ספורט ללבנים, כדורסל זה ספורט לשחורים.
    גולף זה ספורט לאנשים לבנים שלבושים כמו סרסורים שחורים.
    שתף ב-Google+

הרשמה