תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 6 מ 6
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    13.10.2006
    עיר
    המבוך של זאנדור
    הודעות
    1,644
    שחקנים רבים לא חושבים על זה, הם פשוט באים ומשחקים. מערכות שלמות מתנהלות מבלי שמישהו אפילו יהרהר בעניין הזה. אבל אולי כדאי לחשוב עליו כמה דקות בכל זאת:
    איפה, בעצם, אנחנו משחקים?

    האם המשחק מתנהל בראש של כל שחקן בנפרד, בעולם אותו הוא מדמיין באופן אישי? ואז, באיזו מידה ניתן לומר שאנחנו משחקים את אותו משחק?
    ואולי המשחק ה-"אמיתי" מתרחש בראש של המנחה, שהרי הוא האבסולוטי והקובע את העולם כולו, ומה שהשחקנים מדמיינים הם רק השתקפויות שלו? (כמו באמבר! =) )

    מה לגבי ההרפתקה? איפה מתקיימת ההרפתקה שעדיין לא שוחקה? האם ברשימות של המנחה? האם בראש שלו? האם היא עוד לא קיימת? אבל אם היא לא קיימת, אז איך ייתכן שהמנחה כבר יודע אותה...
    ומה לגבי הרפתקה מוכנה מראש? היכן היא "אמיתית" יותר? בראש של היוצר? על הנייר? בזמן שהמנחה קורא אותה? בזמן שהחבורה משחקת אותה?

    זה אומנם לא הנושא החשוב ביותר למשחק שלכם, אבל בואו נשתעשע איתו בכל זאת.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    19.12.2006
    עיר
    t
    הודעות
    409
    אם אף אחד לא יתבע אותי על זכויות יוצרים הייתי רוצה לענות על השאלה שלך באחד מהנושאים שהוזכרו כמעט בכל סדנת הנחייה שבה השתתפתי. המשחק הוא הדמיון המשותף של השחקנים והמנחה ונוצר כתוצעה מחוקי בסיס שמוסכמים ע"י כולם. לכן הוא מתקיים אצל כולם, כמובן שאצל כל שחקן ומנחה הוא קצת שונה אבל כל עוד יש הסכמה על חוקים בסיסיים העולם שייך לכולם.

    לגבי ההרפתקה. אם היא אף פעם לא הורצה היא לא יכול, לדעתי, להיקרא הרפתקה אלא סיפור של המנחה. אם המנחה היה כותב ספר או סיפור קצר הייתה לזה אותה משמעות. הרפתקה היא הרפתקה רק בזמן ההרצה כשיש אינטרקציה עם השחקנים אחרת כמו שכתבתי קודם זהו סיפור. אז לפי זה הרפתקה מוכנה מראש היא אמיתית באותה המידה.

    כמובן שזו רק דעתי וכל אחד יכול לחשוב אחרת. הייתי רוצה להמשיך בשאלה אחרת, האם הרפתקה המאולתרת על המקום היא גם הרפתקה אמיתית. לפי דעתי, כן. אבל אני אשמח לרעות תשובות אחרות.

    נ.ב. אמבר שולת!!!!!11
    "רוב בני האדם אינם מוכנים להודות במגרעותיהם: אני, לעומת זאת, מוכן - אילו היו לי..."
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    20.01.2007
    הודעות
    880
    כל הרפתקה(הרפתקאה? >.>) משוחקת בראש של כל שחקן בנפרד. למה בעצם אנחנו משחקים ביחד? כי כל שחקן ומנחה בעצם מוסיף להרפתקה שמתרחשת אצלך בראש: ברור שאתה לא צריך עוד ארבע אנשים בשביל לדמיין לעצמך הרפתקה, אבל זה הרבה פחות כיף ככה, לא?

    לדעתי הרפתקה מאולתרת היא ההרפתקה הכי אמיתית: כשמנחה מכין הרפתקה מראש, יש לו בעצם מידע שהוא רוצה להעביר לשחקנים אחרים. ברגע שהוא מאלתר, אז כולם ביחד יוצרים את העולם, המערכה והאנשי, ולא את מה שהמנחה יוצר.

    הרפתקאות שלא שוחקו הן אמיתיות ביותר בראש של המנחה - כל מנחה בנפרד. ברגע שאתה מקבל הרפתקה שאתה אמור להריץ, אתה חושב עליה באופן מסויים, מדמיין את הנבל בדרך שלך, את ההרים בגובה שאתה רוצה, את הרוח בחוזק שיעיף את הגלימות של ההרפתקנים או באוויר הדומם שנותן אווירה של מתח.
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    09.02.2007
    עיר
    מודיעין
    הודעות
    1,834
    הרפתקה טובה מתקיימת בשני רמות שנפרדות אחת מהשניה:

    -ההרפתקה של השה"ם, שהיא שונה מאוד מזו של השחקנים בהיותו יודע כל על העולם של המשחק

    -ההרפתקה של השחקנים, אשר חווים חלק מהעולם בלבד. רמה זו מתחלת לתת רמות כאשר הקבוצה מתפצלת.
    הדרקון מת מסיבה לא ידועה
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    06.03.2007
    הודעות
    381
    בסופו של דבר, כל דבר מתקיים בראש של כל אחד בצורה שונה. שני אנשים חווים את העולם בשתי צורות שונות לחלוטין. מה שאיש אחד רואה זה לא בדיוק מה שאיש אחר רואה, למרות ששניהם לכאורה רואים את אותו דבר.
    ישנם 10 סוגי אנשים בעולם:
    אלו שיודעים לספור בבינארית, ואלו שלא.
    -מתכנת.
    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    19.05.2007
    הודעות
    3,415
    יש לי סחרחורת מכל הפילוסופיה הזאת.......
    המורה שלי לפילוסופיה (כן, למדתי פעם פילוסופיה) תמיד הרהר בשאלה של מה אם מה שאנחנו רואים קיים, וברגע שאנחנו לא רואים אותו הוא כבר לא קיים, אז מה אםבעצם אנחנו יוצרים עולמות שונים ברגע שמתחילים לשחק, ושמים אותם בקופסה סגורה עד למשחק הבא.
    כדורגל זה ספורט ללבנים, כדורסל זה ספורט לשחורים.
    גולף זה ספורט לאנשים לבנים שלבושים כמו סרסורים שחורים.
    שתף ב-Google+

הרשמה