אני תוהה:
אם אדם אחד מלווים מאות, או אלפים,
ומאות אלפים מלווים בלבבות- במסע דמיוני,
מי מלווה את ההגיון למי
ומי מלבה את אש הרגע.
הזמן עצר מלכת, אשה זקנה,
סבתא, או אמא,
בכו את צערן המכוער החוצה
לצידי עמדה בלונדה שהכירה את זה שהלך-
היא עמדה כל כך קרוב שחושבני כי רצתה שאחבק אותה.
לבסוף, כשהגעיות פרצו, עשיתי את מה שהייתי צריך.
חסימה-