תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 6 מ 6
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    הוד השרון.
    הודעות
    362
    בתחילת הסרט Naked Lunch, שמבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של הסופר האמריקאי דיויד ס. בורוז, יושבים שני כותבים צעירים בבית קפה ומתווכחים: האם על משורר\סופר לעבור על מה שכתב לאחר זמן מה ולערוך אותו, לתקן אותו, או האם אסור לו לתקן ולו הדבר הקטן ביותר ביצירה, ובכך בעצם לצנזר את עצמו, לעדן את עצמו, למנוע מהצופים את הרגש והרגע המקוריים בהם היצירה נכתבה?
    מה דעתכם?
    Stop global whining.

    We have lingered in the chambers of the sea"
    By sea-girls wreathed with seaweed red and brown
    ".Till human voices wake us, and we drown
    The Love Song of J. Alfred Prufrock, T. S. Eliot
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    אני חושבת שאנשים עושים מצנזורה דבר כל כך איום ונורא, כשבעצם.. זה ממש לא.
    זה קורה בהרבה דברים בחיים, כמו נגיד סטריואטיפים והכל. אנשים מחפשים דרכים לצאת יפי- נפש, כשבעצם בכל הדברים האלה, שנראים כל כך אסורים ומלוכלכים, יש היגיון בסיסי.
    אדם צריך סטריאוטיפים כדי להגדיר לעצמו בצורה מובנת את הסביבה שבה הוא חי.
    ואדם צריך צנזורה ברמה מסויימת כדי למנוע אי אלו התקלויות לא נאותות.

    אני אדם שמוצא משהו מאוד משוך בפרובוקציות. אחרת לא הייתי מסוגלת לאהוב כל כך את חנוך לוין. ועדיין, אני רואה את הצנזורה העצמית ככלי היחיד של האדם בדרך שלו להגיע לרמה נאותה של כתיבה. [אני לא חשובת שצנזורה מונעת פרובוקציות, לאו דווקא.]

    אנשים שכותבים את כל מה שיש להם על הלב, במיוחד כשזה משהו כל כך פיוטי כמו שירה או סיפורת, פשוט לא עומדים בסטנדרט.
    משורר לא שולף שיר מהכיס בלי לחשוב עליו. בשיר כל מילה היא מילת מפתח. זה משהו שאי אפשר לעשות בלי לעבור עליו לפחות שלוש פעמים.
    ואני גם חושבת שזה לא מומלץ. רגש זה משהו שאפשר להעביר בהרבה דרכים.
    אבל כל המטרה בכתיבה זה להעביר את הרגש לקורא, ולפי ראות עיני- בזמן שלא עורכים את היצירה, בזמן שמשאירים אותה נגועה ברגש שנוגע לכותב בלבד, זה פשוט לא עובר.

    במילים אחרות, אני יכולה לכתוב אלפי שירים בלי להניד עפעף לכיוונם ברגע שסיימתי עם המילה האחרונה. אבל אני חותמת לכל שאני בטוחה שהרגש שרציתי להעביר לא יגיע, לפחות לא בעוצמה שלה אני מקווה, לקוראים שלי.
    ואם זה לא מגיע, אז כל המטרה של הכתיבה מתפספסת.

    אז כן, אני בעד עריכה.
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    הוד השרון.
    הודעות
    362
    רק למען הפרוטוקול, אני מסכימה בעניין הצנזורה. מי אמר שהרגש הגולמי והראשוני שהבעת בכתב הוא כזה טוב גם ככה? ברוב המקרים, הוא צריך עריכה.

    ובנוגע ל:
    ואדם צריך צנזורה ברמה מסויימת כדי למנוע אי אלו התקלויות לא נאותות.
    כמו שאמר מייקל מרשל ב"אנשי הקש", במניפסט של האדם הזקוף:
    "הם גם
    יצרו את המוסר. אם אתה חי
    במקום אחד תקופה ארוכה, אתה תראה מחר את
    אותם אנשים שראית אתמול. זה אומר
    שאתה חייב להתחיל להתנהג כלפיהם בצורה
    מסוימת, או שהם יהרגו אותך. כתוצאה מכך
    אנשים התחילו להאמין שהם אמורים להתנהג
    בדרכים מסוימות- אפילו אם לא הכירו
    את האנשים המעורבים."
    Stop global whining.

    We have lingered in the chambers of the sea"
    By sea-girls wreathed with seaweed red and brown
    ".Till human voices wake us, and we drown
    The Love Song of J. Alfred Prufrock, T. S. Eliot
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    31.10.2006
    עיר
    הוד השרון
    הודעות
    1,630
    אני ממש לא חושב דווקא על צנזורה כשאני מתייחס לתיקון השיר, כמו שאני מבין את זה הכתיבה שלי היא מסגור הרגע הנוכחי, ההרגשה שלי והמחשבות שלי שהובילו אותי לכתוב והתהליך שאני עובר בזמן הכתיבה. אני חושב שכל שינוי של קטע שכתבתי שהוא מעבר לניסוח/טעות הדפסה משנה את כל היצירה ומאבד את המטרה הנוכחית שלו.
    ברור לי שיש עוד דרכים לכתוב יצירות, שירים זה סיפור שונה לגמרי וגם יש יצירות שמטרתם היא מעבר להעברת התמונה לאנשים אחרים. יצירות כאלה אולי דורשות עריכה בגלל שבהסתכלות שניה המטרה (כרגע לא התמונה הרגעית) מתבררת כלא ברורה.
    אבל סה"כ, ביצירות שלי, אני משתדל לא לערוך יתר על המידה. אולי כשאני אכתוב משהו ארוך יותר מסתם קטע קצר, או כשאכתוב שיר אני ארגיש צורך לערוך.



    this is HEALTHY cough blood
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    20.04.2007
    הודעות
    51
    לדעתי אין כמעט יצירה שלא צריכה עריכה באיזושהי צורה גם אם מינימלית מאוד.
    כותבים מרגש ואחר כך מסתכלים על היצירה ובדרך כלל יש דברים שאפשר לשנות בגלל שבלהט הרגע בכלל לא שמת לב שאפשר לכתוב בצורה חזקה יותר או שאפשר להעביר דברים בצורה שונה.
    עריכה זה לא בהכרח הריסה של היצירה המקורית וזה בדרך כלל רק משפר. אני מאמין שברוב המקרים יש איפה ללטש את היצירה ואין סיבה לא לשפר יצירה על הקטע ש"אני לא נוגע ביצירה המקורית שכתבתי".
    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    31.10.2006
    עיר
    הוד השרון
    הודעות
    1,630
    הגבתי והתגובה נמחקה T_T
    בכל מקרה, אם תשים לב אני כתבתי שתיקון ניסוח וטעויות כתיב זה בסדר, פשוט הרבה פעמים אני מנסה להעביר דווקא את להט הרגע ואז גם הבחירה של התיאורים וכו' היא חלק מהעניין.
    "אני משתדל לא לערוך יתר על המידה"
    בסדר?
    ______________________________________________

    עריכה [ג'ואנה]: אין להמשיך בידון הנ"ל, זה לא פורום אחד על אחד.
    יש להשיב לשאלה בראש הדיון.



    this is HEALTHY cough blood
    שתף ב-Google+

הרשמה