תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 7 מ 7
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    31.10.2006
    עיר
    הוד השרון
    הודעות
    1,630
    שיחה זועמת בין שני אנשים היא הטריגר הגדול ביותר לפיצוץ. ברגע שהמילים שנזרקו בחדר והוטחו בקירותיו חדרו לתודעתי, הבנתי את זה. בעוד הוריי ממשיכים בשלהם, לא מודעים לכך שאני שומע כל מילה, אני המשכתי בשלי והרשיתי לעצמי להימשך אחר רכבת מחשבותיי כילד קטן הבוהה בפליאה במשאית כיבוי-אש נוצצת. הרי בליבו של כל וויכוח בוערת אלימות, בין אם היא מתבטאת בצורה פיזית או מילולית. הטבע האנושי דוחף אותנו להוכיח מעל כל צל של ספק שאנו הצודקים, והאגו האנושי נותן לנו הצדקה מזויפת לנקוט בכל אמצעי הדרוש למטרה זו. כמה פעמים הידרדרתי למכה קטנה או צעקה, הפגנה של כוח על אדם שהוא בין חברי הטובים ביותר, רק בשל וויכוח על דרך הביטוי של איזו מילה באנגלית?
    בעודי יושב שקוע בהרהורי, אני עד לסוף הוויכוח הלוהט. אני שומע את הוריי צועקים לי מהדלת שהם יחזרו בקרוב, ודרך החלון אני רואה אותם הולכים מחובקים כל הדרך למכונית.
    הכבאית פונה בקצה הרחוב, הרכבת יורדת מהפסים והילד ממצמץ בעיניו ומקווה שאולי גם בחייו יום אחד תהיה אהבה שתישוב ותפזר את ערפל הזעם.



    ---



    כמו שבטח כבר הבנתם לבד, אני מעדיף לכתוב את היצירות שלי בפעם אחת ונמנע משינויים גדולים מדי ביצירה לאחר שסיימתי אותה. אולי אני אעשה עוד אחת בנושא. בינתיים היא לא מוגשת לתחרות.




    this is HEALTHY cough blood
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    הוד השרון.
    הודעות
    362
    הקצב והסגנון של הסיפור שלך מאוד מזכירים לי סופר שאני מאוד, מאוד אוהבת, אז רק שתדע שיש לך בלון אדום גדול ממני. השורה האחרונה, בייחוד, מוצאת חן בעיני, ואני חושבת שאתה, וכל אחד אחר, יכול להבין למה.
    Stop global whining.

    We have lingered in the chambers of the sea"
    By sea-girls wreathed with seaweed red and brown
    ".Till human voices wake us, and we drown
    The Love Song of J. Alfred Prufrock, T. S. Eliot
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    31.10.2006
    עיר
    הוד השרון
    הודעות
    1,630
    אז אני מבין שהשינוי בניסוח האופציה שעשיתי מתקבל D:
    תודה, השורה האחרונה (כרגיל) לקחה לי די הרבה זמן. בעצם כמעט חצי מהזמן שלקח לי לכתוב את הכל.



    this is HEALTHY cough blood
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    דווקא אני לא מצאתי את השורה האחרונה כהכי טובה בסיפור.
    למען האמת, השורה שהכי אהבתי הייתה-
    הרי בליבו של כל וויכוח בוערת אלימות, בין אם היא מתבטאת בצורה פיזית או מילולית.
    במיוחד המילה "הרי". אם אתה שואל את דעתי, זה ממש תרם לקצב הסיפור.
    אז גם אני אהבתי את זה,
    רק מסיבה אחרת.
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    01.03.2007
    עיר
    כפר סבא
    הודעות
    2,540
    אהבתי את הכתיבה...




    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    19.05.2007
    הודעות
    3,415
    מאוד אהבתי את סגנון הכתיבה שלך, הוא קצבי אבל רגוע, וממשיך להחזיק בסיפור, אני מקווה לראות עוד יצירות שלך באתר. .)
    שתף ב-Google+

  7. #7
    הצטרף בתאריך
    31.10.2006
    עיר
    הוד השרון
    הודעות
    1,630
    האמת, זו פעם ראשונה שאני כותב על משהו שהוכתב לי שרירותית (חוץ מהבעה, אבל זה לא נחשב). אני די מופתע מהצורה שבה זה זרם לי, כנראה שמי שהכין את האופציות ידע מה הוא עושה D:
    במבט לאחור הקטע יצא קצת יותר מדי "ריצ'רד דוקינס" (לא בתוכן, בסגנון) אבל זה לאו דווקא דבר רע.

    אגב, אלו הפעמים הראשונות שאני מראה קטעים שכתבתי לאנשים אחרים. אני רק מאושר שהגעתי לכאלה אנשים נהדרים שהצליחו (בביקורות הטובות והרעות כאחד) גם לעזור לי בכתיבה עצמה וגם לתת לי את העידוד שהייתי צריך כדי להמשיך.



    this is HEALTHY cough blood
    שתף ב-Google+

הרשמה