תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 4 מ 4
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    19.12.2006
    הודעות
    34
    טל
    לפעמים מחליטה שהיא לא אוהבת אנשים
    וגם
    אוהבת לישון בשעות המאוחרות של הצהריים
    ובכלל
    היא אוהבת לישון עם רעש ברקע
    אולי
    של טלוויזיה או רדיו לא ממש
    חשוב
    אם זה מעניין או לא
    כי
    היא אוהבת את הכלליות
    אבל
    מתעסקת בפרטים הקטנים
    אומרת
    שהיא מאוד אוהבת אנשים
    עד
    שהם עושים דברים טיפשיים
    כמו
    שאנשים תמיד עושים בסוף
    פעם
    היא התאכזבה והחליטה שאסור
    שוב


    הילנטס.
    רכבנו לעבר השקיעה
    וכמו בסרטים
    מישהו היה חייב להגיד
    קאט.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    16.12.2006
    עיר
    קבוצת יבנה
    הודעות
    2,468
    דבראשון,בלון אדום,כי מגיע לך.

    אני חושב (עדיין) שצריך לשים פסיק אחרי המילה האחרונה(לכאורה) בשיר,כי זה נותן יותר תחושה של חזרה....



    נכתב במקור על ידי נחל
    ניצחתי אותך בואנגולושפריץ
    או איך שלא קוראים לזה
    הזה עם הטוטם

    אני:
    ג'אנגל ספיד?
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    22.04.2007
    עיר
    כפר-סבא
    הודעות
    185
    חסר מאוד הפיסוק ביצירה הזו. אני מניח שזה בכוונה, אם כי אני לא זוכר אם כן או לא פיסקת יצירות אחרות שלך. אני יכול להבין אותך. אך פשוט חייב לציין שהשיר מועבר בצורה קז'ואלית שכזו, עם ניסיון להכניס את המכה במילה האחרונה- וזה לא מצליח באותה דרך שרצית. לא עד הסוף.
    מי יודע. אולי עם ניקוד?
    נהדר לראות אותך כאן.
    No worries seems to be a magical phrase. You got hit by a car? No worries. Your kitty was run over? No worries. You have a tumor that's going to kill you within six months? No worries! When one says it everything seemes to get better.

    So live on, without regret or fears.
    Oh. and No worries(:
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    אני מסכימה עם ה"נהדר לרואת אותך כאן" של רוני.

    בנוגע לשיר- זה שונה בצורתו מאיך שאני זוכרת שאת כותבת.
    עדיין יש לך רמה ששווה הכל.
    אבל בכל זאת, מנקודת המבט האישית שלי- יש לי בעיה נורא קשה עםה רבה פסיחות בבת אחת.
    זה מבלבל אותי, או מקשה עלי.
    זה כמו לשמוע שיר ברדיו או משהו, כשזה מתחיל לקפוץ, ובשלב מסויים פשוט נמאס לך.

    מצד שני, המשפט- "היא אוהבת את הכלליות", עשה לי את זה.

    ושוב,
    ברוך בואך [ברוך ומבורך].
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

הרשמה