תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 6 מ 6
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    21.04.2007
    עיר
    חיפה
    הודעות
    168
    "נמאס כבר מכל החרא הזה!" הוא צעק והחל לרוץ. הקהל עמד בשקט לרגע, לא מתוך שוק - פשוט מתוך נימוס בסיסי , אחרי הכל אמור להיות להם אכפת. הוא פילס דרך בין ספות עור , שולחנוביליאד קריים וערמות שונות של אבנים יקרות שעליהן ישבו אנשים בחליפות עסקים וחייכו חיוכים לבנים ומושלמים. מיד אחרי שהוא יצא החוצה השקט החל להתפוגג לעיתו ,נקרע לחתיכות קטנות של דממה על ידי נשימות אנושיות סוערות וחלקי משפטים שאמורים להישמע מזועזעים.


    רצתי אחריו החוצה.
    מעולם לא הייתי בחוץ קודם , אבל הוא לא טיפש- אם הייתה סכנה בעניין הוא לא היה יוצא. פתחתי את דלתות הזהב העצומות שנועדו למנוע מפולשים למינהם להיכנס.

    הנוף נשלט כולו על ידי הצבע שחור. כלום לא נצץ על הרקע האפל , חוץ מפנס הרחוב שהאיר את הספסל שעליו הוא ישב.

    "ידעתי שתבוא" הוא אמר לי בטון קנטרני.

    "ואני ידעתי שתאבד את השפיות מתישהו" עניתי לו בבדיחות הדעת"למה יצאת? אומרים שמסוכן פה."

    "אומרים גם שהגיהנום מלא להבות , ובכל זאת בגהנום שלי יש רק תקרות קלקר ונורות פלורוסנט."

    "מה הסיפור בן אדם , למה ברחת?" שאלתי שוב , היה ברור לי שהסיכוי לקבל ממנו תשובה ברורה דומה לסיכוי שהוא יחזור איתי פנימה . אפסי .

    "אני לא יכול יותר. אני מודע לכל החסרונות של העולם שבו אנו חיים. רוב האנשים מודעים. לרובם אפילו אכפת." הוא אמר ופניו נעלמו אט אט בחושך תוך כדי דיבורו "אבל אף אחד לא יכול לעשות כלום! כולנו יודעים שזה לא מוסרי לרכל , וכולנו מרכלים , כולנו יודעים שזה לא מוסרי לגנוב -כולנו גונבים. כולנו מאמינים שזה לא מוסרי לאנוס ועדיין אנו אונסים את הפרטים בחברה להיות חלק ממנה , חלק מהכוורת שבה כל אחד אינדיבידואל אבל כולנו אותו דבר."

    "אתה מבין שאין שמץ של היגיון בכל הבולשיט שהרגע אמרת?" אמרתי לו "הרי אתה חלק מהחברה הזו - אם כולם חלק ממנה גם אתה וגם הרעיונות שלך. כמו שלאחרים אכפת והם רוצים לשנות אבל לא יכולים כי הם שבויים בחברה - גם אתה בדיוק כמוהם."

    "אני יודע." הוא ענה ודמעה נצנצה בזווית עינו , הנצנוץ היחיד על רקע האפל.

    מצאתי את עצמי נודד לכיוון הדלתות שמהן יצאתי קודם. אותן דלתות שבעבר מנעו מפולשים להיכנס , עכשיו מנעו מהשבויים לצאת. כנראה שבסוף הכל עניין של השקפה.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    אני מבינה את המסר בצורה שאני מאמינה שהיא הרבה יותר ממה שאתה חושב שאני אבין.
    אבל אני מרגישה כאילו זה נכתב מהר מדי.
    כאילו נורא בער לך להגיע למסר, והבנייה הכללית התפספסה לך.

    המסר מהותי וחשוב בפני עצמו, אבל אני חושבת שמאוד מאוד כדאי לך לשמור על עצמך כשאתה בונה את זה, בין אם זה סיפור או סתם דיאלוג.
    כי בסופו של דבר כשסיימתי לקרוא פעם ראשונה אמרתי לעצמי- "אה.." כאילו הבנתי [כי גם לעצמי אני משקרת לפעמים], אבל עקרונית, לא הצלחתי לקלוט כלום. כי הכל קרה כל כך מהר, ואז תם ונשלם.

    אני מקווה שאתה מבין למה אני מתכוונת.
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    21.04.2007
    עיר
    חיפה
    הודעות
    168
    מבין.
    זה נבע מחוסר זמן , עקב מתכונות בגרויות וסתם דברים אחרים - וגם בעיה במקלדת , שמדלגת על כל אות שלישית בערך כשאני מקליד , וזה מתיש מידי לכתוב ככה.

    (את ההודעה הזו לקח לי 10 דקות לכתוב )
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    03.11.2006
    עיר
    עמק הירדן
    הודעות
    540
    נמאס לי להסכים עם כל מה שג'ואנה כותבת, אז אני מסכים, אבל בצורה שונה לחלוטין!
    המסר מועבר בתור נאום במקום לעבור בתוך הסיפור.
    הייתי רוצה לשמוע יותר על העולם שמכיל את הסיפור. והייתי מוותר על המשפט האחרון.
    לא כדאי לכלול את מוסר ההשכל בתוך הסיפור...
    ".I felt guilty once but she woke up halfway through"
    Glenn Quagmire -
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    21.04.2007
    עיר
    חיפה
    הודעות
    168
    מקבל את הביקורת.


    בנוגע למשפט אחרון - הוא לא מוסר ההשכל של הסיפור.
    אפשר להגיד שגם הוא יכול להיחשב כחלק ממוסר ההשכל - אבל ניסיתי להבע משהו עמוק יותר ממוסר השכל סטייל "כיפה אדומה" או "זאב זאב" שאפשר לסכם במשפט אחד.

    הסיכום של מה שניסיתי להביע נמצא בהמוני תיאוריות תקשורתיות , מחקרים , גישות שונות בא לידי בט כל יום , כל היום בחיי הדור שלנו.
    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    19.05.2007
    הודעות
    3,415
    הכתיבה הייתה נחמדה ואני חושב שאני הבנתי איזה מסר רצית להעביר אבל אני לא בטוח, כדאי שתנסח את עצמך בצורה קצת יותר ברורה.
    אם מה שהבנתי ממה שניסית להעביר נכון, אז אני מסכים איתך.
    שתף ב-Google+

הרשמה