הבנות עוד כועסות,
על דאגה מבוזבזת.
על נשימה קצרה ללא משאף,
ועל שקרים שלא היו צריכות לשמוע.

בנים חזרו אל גבולותיהם,
אחרי אין-ספור מלחמות.
הלא היית כבר אמור לדעת-
דאגתן אמת, וכל שנתת להן זה אכזבות.