תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 4 מ 4
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    22.04.2007
    עיר
    כפר-סבא
    הודעות
    185
    פעם ברחובות כמו אלו,
    היו שותים משוררים.
    הם היו יושבים, שרים;
    לא מבקשים יותר מדי.
    אולי קצת הכרה,
    אולי מעט יותר חיים
    שינשבו בעורקיהם כמו רוחות הקפאין.
    מספר הפעמים בהן ישבו,
    חשבו על הוקרה,
    גובל רק במספר הנשימות
    אותן נשמו בעת צרה.
    וכעת רובם אינם,
    כמו רוחות קרות בקיץ
    שמנשבות ברחובות
    שנקראו על שמם.
    No worries seems to be a magical phrase. You got hit by a car? No worries. Your kitty was run over? No worries. You have a tumor that's going to kill you within six months? No worries! When one says it everything seemes to get better.

    So live on, without regret or fears.
    Oh. and No worries(:
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    אאוץ', נגע בי קלות.
    אני בכלל מאוד אוהבת לקרוא התעסקויות במעמד האמן [או המשורר בעניין זה].
    הפואנטה בסוף מאוד נגעה ללבי.

    [למרות שגם כאן יש לי בעיה דקדוקית או משהו, המשפט-
    "חשבו על הוקרה
    גובל רק במספר הנשימות...."
    הפסיחות שלך יוצרות אצלי חוסר הבנה קל.
    אני לא יודעת אם זה רק אני או שזה משהו במכוון אצלך.]
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    22.04.2007
    עיר
    כפר-סבא
    הודעות
    185
    תוסיפי את השורה הקודמת ותראי את הפירוש מתבהר כמו הרצה מהירה של עננים מסתלקים.
    פשוט וקל, באמת. אני דווקא הייתי בטוח שזה לא אחד טוב במיוחד ואקבל קריטיקה גרועה ממך בעיקר.

    ישנן הפתעות נעימות.
    No worries seems to be a magical phrase. You got hit by a car? No worries. Your kitty was run over? No worries. You have a tumor that's going to kill you within six months? No worries! When one says it everything seemes to get better.

    So live on, without regret or fears.
    Oh. and No worries(:
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    לפעמים, כן.
    ותודה, זה באמת התבהר די מהר, אני מרגישה די מטומטמת.

    אבל אתה לא חושב שאחרי "חשבו על הוקרה" גם צריך להיות איזה פסיק קטנטון? לטובת, אתה יודע, אלה שמתקשים כמוני? [למען האמת, אתה לא חייב, ברצינות. אני באמת מרגישה די מפגרת]
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

הרשמה