תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 4 מ 4
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    21.04.2007
    עיר
    חיפה
    הודעות
    168
    הגאות החלה.
    גלים רעבים ליחכו את החוף , טועמים אותו קלות. מכינים עצמם לסעודה. במרחק צלצלו רעמים כפעמון אזהרה. הציפורים קראו בקול , מרחפות מעל גגות הבתים , חושיהן מנחים אותן למצוא מקום יבש יותר.

    "אז ,הרעה תיתפתח מצפונה הא?" אמר הזקן , עצמותיו חורקות בין מילה למילה.
    "אני מקיים הבטחות" אמר אלוהים , בקול חלוש אך החלטי.

    הגשם התחיל , סוחט את כל הזיהום מהעננים , במטחים כבדים. ממקומו של הזקן על הצוק שהקיף ים, ניתן היה לראות כמ מטריות שחורות נפתחות ברחובות העיר.

    "זכור לי שהבטחת לנוח שלא תציף את הארץ בשנית ..." צייץ הזקן , קולו נבלע ברוח.

    הרעמים חדלו. קריאות הציפרים נעלמו , ושקט השתרר בעולם.
    גל עצום מימדים התרומם מעל פני הים , מכיל מים שחורים ,שאוחזים בתוכם כוח גולמי ,פראי.

    ובדממה התהומית הדהד קולו של אלוהים - בפעם האחרונה.
    "זכור לי שהבטחתם לשמור על מצוותי , ללכת בדרך הישר , לשמור על טוהר העולם והמסורת..."

    הגאות החלה.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    הוד השרון.
    הודעות
    362
    כפיים, צ'אי. זה רעיון נהדר, לשלב בין המבול התנכ"י לבין הצונאמי ולהפוך את זה למעין משהו חדשני כזה. ההתחלה גם הזכירה לי קצת את פיטר פן [אבל זה כי קראתי את הספר לאחרונה, לפני כן, אני אישית לא זכרתי בכלל שהיה משהו שנוגע לים בפיטר פן].
    Stop global whining.

    We have lingered in the chambers of the sea"
    By sea-girls wreathed with seaweed red and brown
    ".Till human voices wake us, and we drown
    The Love Song of J. Alfred Prufrock, T. S. Eliot
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    אם אתה שואל את דעתי האישית, כל החלק שבין-
    "זכור לי שהבטחת לנוח שלא תציף את הארץ בשנית ..." צייץ הזקן , קולו נבלע ברוח.
    לבין-
    "זכור לי שהבטחתם לשמור על מצוותי , ללכת בדרך הישר , לשמור על טוהר העולם והמסורת..."
    מיותר.
    ובכלל, אפשר היה לסיים אותו בהערה הסרקסטית של הזקן [משה? אני החלטתי שזה משה], וזהו.

    אבל זה לא משנה את העובדה שזה מאוד מצא חן בעיני.
    הו, חולשתי לאפיזודות תנ"כיות [אני מאמינה שיש לזה כינוי אחר, אבל אני לא מצליחה להיזכר בו.]
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    21.04.2007
    עיר
    חיפה
    הודעות
    168
    ביבלפיליה?

    תודה לשתיכן.
    ג'ואנה , יכול להיות שיש משהו בדברייך אבל אני לא לשנות יצירות אחרי שהן כבר נכתבו.
    מעריך את דעתכן ,

    צ'אי.
    שתף ב-Google+

הרשמה