תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 6 מ 6
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    22.04.2007
    עיר
    כפר-סבא
    הודעות
    185
    מאז מר פרוסט,
    הספיק העולם לחיות שנים אין ספור.
    דרך קפאון ולהבה המשיך לזרוח
    כדרכו קדימה.
    אפשר שמת,
    פעם או פעמיים.
    אפשר שעוד יספיק לגווע כציפור במים.
    אך מה שהורס את העולם אינו תשוקה,
    או שנאה כזו שממאנת בעקשנות לגווע,
    אלא העקשנות התהומית הזו לתמוה
    על המשכת אנשים לחולל רע.
    No worries seems to be a magical phrase. You got hit by a car? No worries. Your kitty was run over? No worries. You have a tumor that's going to kill you within six months? No worries! When one says it everything seemes to get better.

    So live on, without regret or fears.
    Oh. and No worries(:
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    הוד השרון.
    הודעות
    362
    שוב, כנראה בגלל החריזה שתואמת לשיר המקורי של פרוסט, אבל:
    את זה אניא אוהבת.
    Stop global whining.

    We have lingered in the chambers of the sea"
    By sea-girls wreathed with seaweed red and brown
    ".Till human voices wake us, and we drown
    The Love Song of J. Alfred Prufrock, T. S. Eliot
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    22.04.2007
    עיר
    כפר-סבא
    הודעות
    185
    אם כך, השגתי את מה שחיפשתי. (:
    תודה.
    No worries seems to be a magical phrase. You got hit by a car? No worries. Your kitty was run over? No worries. You have a tumor that's going to kill you within six months? No worries! When one says it everything seemes to get better.

    So live on, without regret or fears.
    Oh. and No worries(:
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    נורא אהבתי את שתי השורות-
    "אפשר שמת,
    פעם או פעמיים."
    אבל החריזה בשורה שמתחת הרסה לי את זה קצת, לא יודעת.
    היא כאילו הורידה מהתחושה שהפסיחה נתנה.

    אבל זה עדיין עשה לי את השיר, שתי השורות האלה.
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    22.04.2007
    עיר
    כפר-סבא
    הודעות
    185
    אלו הדברים האלו שמחפשים בספרים של משוררים אחרים. מה שאני עד עכשיו כשאני קורא שירים. (למרות שכמעט תמיד כל השיר מוצא חן בעיני או לא.) תדעי לך שאת היא זו ששמה בדרכי את השירה שאני כל כך אוהב כעת. התחלתי מיהונתן גפן עליו קראתי באחת מהודעותייך בפורום.
    No worries seems to be a magical phrase. You got hit by a car? No worries. Your kitty was run over? No worries. You have a tumor that's going to kill you within six months? No worries! When one says it everything seemes to get better.

    So live on, without regret or fears.
    Oh. and No worries(:
    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    הו כן, אנחנו מושפעים רבות מאלה שאותם אנחנו קוראים.
    בין אם זה יהונתן גפן ובין אם זה אתה או אני.

    על כל פנים, נעים לשמוע שזה ככה.
    אתה יודע, טפיחה קטנה על האגו. אבל אני בטוחה ששמעת על יהונתן עוד לפני [הכבש השישה-עשר?].

    [עריכה מאוחרת של אניג'ן:
    ...לא שמעת על הכבש השישה-עשר..? בן אדם! איזו ילדות עשוקה.]
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

הרשמה