תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 3 מ 3
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    20.04.2007
    הודעות
    51
    כבר ריח של אביב באוויר,
    וזו הפריחה הראשונה של חיי.
    מתוקה כתפוח של חטא,
    אך אני מרגיש יותר
    כמנחת קין ולא כעדר הבל.
    לא רצוי ונקמן.
    עולה בעשן על מזבח קדמון.
    בפריחה הבאה כבר יהיה פה אחרת,
    אולי בריח של קטורת אתבשם אז.

    נחכה עוד לגשם הבא,
    שיבוא וישטוף את מה שנרצה עד אז לשכוח,
    עד אז כבר תחכה ערימה מלאה,
    של חטאים קטנים ומלוכלכים,
    אחכה לריח של גשם ראשון,
    לתפילה ראשונה לאור ירח.
    בגלגול הבא של השמש,
    אולי כבר אמצא את מקומי,
    ואנוח.

    ***

    כן זה עצוב כמה שהנושאים שלי חוזרים על עצמם, בנוי קצת מוזר.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    22.04.2007
    עיר
    כפר-סבא
    הודעות
    185
    אם כי ביחס לחריזה וצלילים (ואתה תראה שאני מתייחס הרבה לנושא הזה.)- הבית השני מצא חן בעיני יותר. על אף אי ההבנה שלי- מאוד נהניתי לקרוא.

    רוני.
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    11.04.2007
    עיר
    גשר
    הודעות
    588
    כן, יש חזרה מאסיבית על הנושא,
    אבל זה נושא שאני מאוד אוהבת, אז לי לא איכפת.

    אהבתי את איך שאין טוב מוחלט בשיר.
    וזה משהו שנוטים ליפול בו כשכותבים שירים עם הקשרים לעונות.
    זה מאוד ריאליסטי בעיני. מאוד נכון.
    את עצבת ראשי המקריח,
    את ייגון ציפורניי הגדולות.
    את, שמעיני בנפץ הטיח,
    בחרוק הריצפה בלילות.

    [החולד/ נתן אלתרמן]
    שתף ב-Google+

הרשמה