תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 2 מ 2
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    03.12.2006
    הודעות
    1,057
    הסדרות ודעה על כל סדרה


    =================================================
    דאלאס מאבריקס (67-15) - גולדן סטייט ווריורס (42-40)
    =================================================

    מפגשים העונה:
    3-0 לטובת הווריורס.
    06.11 - גולדן סטייט 107, דאלאס 104
    12.3 – דאלאס 100, גולדן סטייט 117
    17.4 – דאלאס 82, גולדן סטייט 111

    סטטיסטיקה:

    המאבריקס העונה :
    מאזן 36-5 בבית, 31-10 בחוץ.
    קולעים 100 נק´ בממוצע ב46.7% מהשדה.
    סופגים 92.7 נק´ בממוצע ב44.7% של היריבה.
    80.5 אחוז מהעונשין (מקום שני בליגה(.

    הווריורס העונה :
    מאזן 30-11 בבית, 12-29 בחוץ.
    קולעים 106.5 נק´ בממוצע (מקום שני בליגה) ב46.3% מהשדה .
    סופגים 106.8 נק´ (מקום אחרון בליגה) בממוצע ב46.2% מן השדה של היריבה.
    71.7 אחוז מהעונשין.

    חמישיות:
    עמדת הסנטר: אל הרינגטון מול אריק דמפייר
    עמדת ה PF: סטיבן ג´קסון מול דירק נוביצקי
    עמדת ה SF: ג´ייסון ריצ´ארדסון מול ג´וש האוורד.
    עמדת הקלע : מונטה אליס מול ג´ייסון טרי
    עמדת הרכז : בארון דייויס מול דווין האריס.

    מאץ´ אפים חשובים: ג´. ריצ´ארדסון מול ג´. האוורד
    עמדת המאמן: קרב אקדחים


    סדרה מרתקת הולכת להיות לנו כאשר דון נלסון נפגש שוב עם עוזרו לשעבר אייברי ג´ונסון, כאשר הוא מחזיק במקום השמיני עם הווריורס. ג´ונסון מנגד ממשיך לתת בראש עם המאבריקס המצויינים ושובר את שיאי המועדון שבוע אחרי שבוע, הכל בדרך לתואר אליפות ראשון.

    המאבריקס באים אחרי עונת שיא במועדון, ומקום ראשון בליגה כולה. השלד מהעונה שעברה נשאר אותו אחד, והמאבס ממשיכים להציג את אותו כדורסל איכותי DAY BY DAY.נוביצקי הוא אותו נוביצקי, רק שהפעם יש לגרמני הענק גם תיאבון. ההפסד להיט בסדרת הגמר נתן זריקת אנרגיה למאבס, וכשהמאבס חמים, דירק חם.
    ג´ייסון טרי הידוע בכינוי הJET, ממשיך לספק למאבריקס את היד החמה מחוץ לקשת ואת הסלים הגדולים במאני טיים, והוא הבחור שאייברי ג´ונסון יבנה עליו. דירק כבר התבטא בעבר על הקושי המוכר ברגעים הקריטיים, מה שטרי כבר הראה על המגרש שלא קיים אצלו. ג´וש האוורד הוא אותו ג´וש האוורד, רק הרבה יותר טוב מבעבר. הפורוורד המצטיין קיבל הופעת בכורה באול-סטאר השנה, והוא מציג יכולת שבהחלט שווה את זה. 19 נקודות ו7 ריבאונדים יחד עם ההגנה הנפלאה שלו הם דבר שלא ממש רוצים להתקל בו בפלייאוף.

    גם הצוות המסייע בדאלאס עושה את עבודתו נאמנה. ג´רי סטקהאוס ממשיך ביכולת המצויינת מהספסל, אריק דמפייר ודסגנה דיוף מרביצים מתחת לסלים, דווין האריס מציג ניצוצות של שחקן גדול וגם שחקנים גמורים כמו גרג באקנר, דווין ג´ורג´ ואפילו קווין וויליס בן ה44 מראים שבשביל קואץ´ ג´ונסון עדיין יש מה לתת. ההגנה של המאבריקס בעידן ג´ונסון היא אחת מהטובות בליגה, ההתקפה היא אותה התקפה קטלנית ודאלאס מלאה במחשבות על נקמה ואליפות ראשונה.

    הלוחמים של נלי הם סיפור שונה לגמרי. 13 שנים לא ראו תושבי אוקלנד כדורסל בחודש מאי. עכשיו, יש סיבה לחגוג. אחרי מאבק עקוב מדם בינם לבין הקליפרס החבולים של מייק דנליבי, סגרו הווריורס 8 נצחונות ב9 משחקים ורצו כל הדרך עד למקום האחרון בפלייאוף.
    אמנם, בתחילת העונה המצב היה שונה. שחקנים כושלים כמו מייק דנליבי (הפעם מדובר בג´וניור) וטרוי מרפי עוד היו פותחים בהרכב, ונראה היה כאילו הווריורס בדרך לעוד עונה משעממת באמצע הטבלה. אבל באמצע העונה החליט מיסטר ריק קרלייל שלא טוב לו עם "קבוצת הריצה" שיש לו באינדיאנה, ושלח אל נלי את אל הרינגטון, סטיבן ג´קסון, ג´וש פאוול ושראס בתמורה למרפי, דנליבי ג´וניור, אייק דיוגו וקית´ מקלאוד. נלסון לא יכול היה לבקש יותר.

    הרינגטון פתאום התחיל להפגיז משלוש, ג´קסון שכח שהוא צריך לירות באנשים ושאראס? נשאר אותו בדיחת אנ.ביי.איי מהלכת. גם שחקנים נוספים הראו אצל נלי שיש להם מה לתת: מונטה אליס הפך למועמד בולט לשחקן המשתפר של העונה, אנדריס ביידרינס הפך למכונת דאבל-דאבלים, וגם מט בארנס וקלנה אוזוביקה הפכו לשחקני רוטציה לגיטימיים של ממש. מאז הווריורס רצים, כמו תמיד, אבל הפעם – אל הפלייאוף. החיילים של נלי עושים הכל בהתקפה, אם זה בארון דייויס וג´ייסון ריצ´ארדסון החבולים או כל שחקן אחר, לווריורס רוטציה בלתי נגמרת שהם יכולים להציב כנגדך.

    המאצ´-אפ האמיתי בסדרה הוא בעמדת המאמן, כאשר דון נלסון יפגוש שוב באייברי ג´ונסון, אבל אין ספק שכל קבוצה תעשה צרות לשניה. בארון דייויס הוא רכז מדהים כשהוא לא בבית החולים, ג´ייסון ריצ´ארדסון יטביע על כל שחקן, לא משנה מי הוא, וכל ההרכב המשוגע הזה של נלסון לא יקל (וגם לא הקל במהלך העונה הסדירה) על החיים של המאבריקס. אמנם, אסור לשכוח, שהגנה היא לא בדיוק מילה בלקסיקון של נלסון (תשאלו את דירק), וההתקפה של דאלאס לא נופלת משל הווריורס.


    תחזית: למרות שהעליונות של דאלאס ברורה, דווקא הווריורס יכולים להפתיע ולהפריע. סקורים גבוהים זה משהו שבהחלט הולך להיראות, וריצות משוגעות, אבל אם הווריורס לא יראו יציבות דאלאס תגמור אותם בלי יותר מדי בעיות. 4-2 במקרה הרע לחבורה של אייברי ג´ונסון.



    ================================================== =
    פיניקס סאנס (61-21) - לוס אנג´לס לייקרס (42-40)
    ================================================== =

    מפגשים העונה:
    2-1 לטובת הסאנס.
    31.10 - פיניקס 106, לייקרס 114
    4.3 – פיניקס 99, לייקרס 94
    8.4 – לייקרס 107, פיניקס 115

    סטטיסטיקה:

    הסאנס העונה :
    מאזן 33-8 בבית, 28-13 בחוץ.
    קולעים 110.2 נק´ בממוצע ב49.4% מהשדה(ראשון בליגה בשתי הקטגוריות).
    סופגים 102.9 נק´ בממוצע ב45.7% של היריבה.
    80.8 אחוז מהעונשין (מקום ראשון בליגה).

    הלייקרס העונה :
    מאזן 25-16 בבית, 17-24 בחוץ.
    קולעים 103.3 נק´ בממוצע ב46.6% מהשדה .
    סופגים 103.4 נק´ בממוצע ב46.1% מן השדה של היריבה.
    74.7 אחוז מהעונשין.

    חמישיות:
    עמדת הסנטר: אמארה סטודמייר מול אנדרו ביינום
    עמדת ה PF: שון מריון מול למאר אודום
    עמדת ה SF: בוריס דיאו מול לוק וולטון
    עמדת הקלע : ראג´ה בל מול קובי ברייאנט
    עמדת הרכז : סטיב נאש מול סמוש פארקר/ג´ורדן פארמר.

    מאץ´ אפים חשובים: ש. מריון מול ל. אודום, ר. בל מול ק. ברייאנט
    עמדת המאמן: הזן מאסטר כבר עבר את שלב ההוכחה


    שידור חוזר של הסדרה מהעונה שעברה, רק שהפעם כל קבוצה נראית קצת אחרת. קובי לא שכח איך עושים נקודות, בדרכו לזכייה בתואר מלך הסלים של העונה, וגם אמארה סטודמייר לא שכח איך משחקים כדורסל אחרי שנה שכמעט ולא דרך על הפארקט. בשנה שעברה הייתה לנו סדרה מרתקת, נקווה שהפעם נקבל את אותה אחת.
    פיניקס באים אחרי עוד עונה בצמרת המערב עם הראן אנד גאן הקבוע של מייק ד´אנטוני. סטיב נאש פשוט לא מפסיק להרשים, עם עוד עונת MVP בגיל 33, וגם אמארה סטודמייר המפלצתי חזר להוליך את הקבוצה בנקודות אחרי עונה מחוץ למגרשים. הכל טוב ויפה, הכדורסל של פיניקס נעים לעין והציפיות כרגיל, בשמיים. עד לא מזמן עוד נאבקו בפיניקס עם המאבריקס של אייברי ג´ונסון אבל אי שם בחודש מרץ נראה היה כי הם פשוט גדולים עליהם. אמנם, העונה הסדירה של פיניקס לא הייתה מביישת אף קבוצה בליגה.

    נתחיל, בראש ובראשונה, מהמוח של הסאנס – הלא הוא סטיב נאש הנפלא. אחרי שני תארי הMVP שצבר, נראה היה שיהיה קשה לרכז הקנדי להמשיך באותה יכולת פנומנלית, אך נאש ענה על המגרש עם עונה טובה אפילו יותר מאשתקד, ושידרוג הארסנל בדברים שעוד לא ראינו ממנו – הקילר אינסטינקט, המהלכים החשובים במאני-טיים, הדברים שהיו חסרים לו מלהיות שחקן שלם באמת (טוב, חוץ מהגנה.)

    הסאנס גם נהנו מחזרתו למגרשים של אמארה סטודמייר. אחרי שבעונה שעברה ניסה כמה קאמבקים כושלים, סטודמייר ניצל את הזמן למנוחה, וחזר פעיל מתמיד, ועם יכולת משודרגת. בעוד שעם ברך פגומה לאמארה לא היה הרבה זמן להתאמן על הניתור והאתלטיות, לאמארה היה הרבה מאוד זמן לפתח טאץ´ מחצי מרחק. וכך בדיוק הוא עשה. אחרי שב04-05 אמארה היה ´רק קפיץ´ שכל כולו בלדפוק דאנקים על שחקנים תמימים, הרי שאמארה החדש הוא שחקן חכם ומשופר. האחוזים של אמארה גבוהים מתמיד ונראה כאילו שום דבר כבר לא יכול לעצור אותו. ומי שינסה יקבל כבר את הג´אמפ על הפנים.

    גם השחקנים המשלימים של פיניקס נותנים את התפוקה הרגילה. שון מריון הבלתי נגמר נותן את המנה הקבועה תחת הסלים, יחד עם ההגנה הכל כך מפורסמת שלו, ראג´ה בל נותן את הנשמה בכל נקודה במגרש וממשיך להפגיז ורק השחקן המשתפר של השנה שעברה- בוריס דיאו, צנח ביכולתו אבל לא מנן הנמנע שהוא יזרח פתאום בפלייאוף. על הספסל של פיניקס אין אף פרייאר. ליאנדרו ברבוסה הפך לאנרג´ייזר של השמשות עם עונה מטורפת ומועמדות בולטת לתואר השחקן השישי של העונה, קורט תומאס וג´יימוס ג´ונס יחכו להזדמנות שלהם שבוודאי תגיע במהלך הפלייאוף לתרום.


    בלוס אנג´לס משדרים על אותה תחנה מאשתקד. קובי ממשיך לקלוע בצרורות, אודום ממשיך להיות הסייד-קיק הנפלא שהוא, כמה סרבים שוברים ידיים בנפילה על מדרכות (כן, בטח) והעונה נגמרת בסה´כ בצורה סבירה.
    אח, קובי, קובי, קובי. על השחקן הזה אפשר לכתוב ימים ולילות שלמים. כמה מניפולטיבי, כמה אסרטיבי, כמה מוכשר. בשנה שעברה קובי נתן לנו נגד הסאנס את הסדרה שממחישה אותו. כשהולך לאחרים – מוסרים, כשלא הולך – זורקים. גם השנה קובי המשיך באותה השיטה. את מספר הנקודות צמצם מ35 ל31, את מספר האסיסטים החליף מ4 ל5 אבל בסה´כ- קובי הוא אותו קובי. אם אתה אוהב אותו, אם אתה לא יודע איך לעכל אותו, אתה חייב לשחק מולו.

    גם אודום נתן עונה טובה בהתחשב בפציעה שעבר ובמות בנו בקיץ, לוק וולטון המשיך להראות שהוא לא רק ´הבן-של´ והתחיל לספק כמויות נאות של אסיסטים ונקודות, מוריס אוונס שהובא מדטרויט סיפק רגעים יפים וגם לרכז הקבוצה, סמוש פארקר היו כאלו אבל הם חלפו והוא מצא את עצמו בשבוע האחרון צופה בג´ורדן פארמר פותח על חשבונו.

    דווקא בגזרת הגבוהים חל שינוי מרענן בל.א, קוואמי בראון ואנדרו ביינום רבים על דקות, כשהראשון היה פצוע מרבית העונה והשני נתן פריצה מרשימה בתחילתה, נראה כי יש ללייקרס ביג מן לשנים הבאות. ואם כריס מיהם יחזור יום אחד למגרשים בשילוב רוני טוריאף שמתאבד על המגרש בכל פעם שהוא פוגש פארקט , הלייקרס צפויים להחזיק קו קדמי חביב ולוחמני. אבל בעוד ניתן לכתוב על גבוהי הלייקרס, המצב כמו שהזכרנו כבר קודם, די עגום בקו האחורי עם וכשאתה משחק עם שאמונד וויליאמס וסאשה וויאניץ´ אתה לא בדיוק מאיים על אף אחד.

    הקרב בין הלייקרס לסאנס אשתקד היה אחד מהמרתקים שנראו בסיבוב הראשון של הפלייאוף אי פעם. הקבוצות מכירות אחת את השניה כמו שצריך וגורלה של הסדרה מונח בכף ידו של קובי ברייאנט. חוסר היציבות של הלייקרס העונה הספיק לה למקום השביעי, אבל כשקובי חם – כדאי להזהר. פיניקס קבוצה אדירה, ולא חסרים לה כלים כדי להאבק עם השותפים שלו, אבל את קובי אי אפשר לעצור. היכולת של הלייקרס בשבועות האחרונים לא אמורה להשתפר פלאים, למרות שמדובר בפלייאוף ואין חוקים, צריך להודות באמת שהסגל של הקבוצה מאל איי חסר עומק ומלבד קובי ואודום כל שחקן שיבריק יהיה בגדר נס. הסאנס לעומת זאת שידרגו את עצמם עם סטודומאייר שחזר למגרשים ואין סיבה שלא ימצאו את עצמם בשלב הבא.


    תחזית: 4-2 לפיניקס. קובי יודע להתעלות מתי שצריך, והוא הראה את זה בעבר, אבל פיניקס קבוצה הרבה יותר שלמה ובלי צוות מסייע ברמה אי אפשר לנצח בפלייאוף. ניצחון נאה מול הפסד מכובד.


    =================================================
    סאן אנטוניו ספרס (58-24) – דנבר נאגטס (45-37)
    =================================================

    מפגשים העונה:
    2-1 לספרס.
    10.1 דנבר 83 – סאן אנטוניו 92.
    20.2 סן אנטוניו 95 – דנבר 80.
    18.4 סאן אנטוניו 77 – דנבר 100.

    סטטיסטיקה:

    הספרס העונה :
    מאזן 31-10 בבית, 27-14 בחוץ.
    קולעים 98.5 נק´ בממוצע ב47.4% מהשדה.
    סופגים 90.1 נק´ בממוצע ב44.3% של היריבה (מקום ראשון בליגה).
    צולפת ב38.1 אחוז מחוץ לקשת (מקום 3 בליגה)

    הנאגטס העונה :
    מאזן 23-18 בבית, 22-19 בחוץ.
    קולעים 105.4 נק´ בממוצע (מקום 3) ב46.5 אחוז מן השדה.
    סופגים 103.7 נק´ בממוצע (מקום 5) ב46.0 אחוז מן השדה.
    חוסמים 5.2 למשחק (מקום 7 בליגה).

    חמישיות:
    עמדת הסנטר: מרקוס קמבי מול פרנסיסקו אלסון.
    עמדת ה PF: ננה הילאריו מול טים דאנקן.
    עמדת ה SF: כרמלו אנתוני מול ברוס בואן.
    עמדת הקלע : אלן אייברסון מול מייקל פינלי.
    עמדת הרכז : סטיב בלייק מול טוני פארקר.

    מאץ´ אפים חשובים: מלו מול בואן , קמבי מול דאנקן
    עמדת המאמן: שני שועלים ותיקים עם שלל אופציות מן הספסל.


    שתי הקבוצות הלוהטות של החלק השני של העונה במערב, נפגשות לאחת מן הסדרות היותר מסקרנות של הסיבוב הראשון. סאן אנטוניו מגיעה לחלק הזה של העונה כאשר היא נמצאת בשיא יכולתה, הקבוצה שיקמה את שמה לאחר פתיחת עונה די צולעת כאשר מרבית העיניים כבר הופנו לעבר דאלאס ופיניקס, והזכירה לכולם שיש עוד קבוצה שמאיימת על תואר האליפות בליגה.

    טים דאנקן חזר לחולל שמות מתחת לסלים וסיים את העונה עם דאבל דאבל של 20 נק´ 10.6 רב´, הרוטציה האדירה של גרג פופוביץ´ מסביב לטוני פארקר עם תחלופת גארדים בלתי פוסקת והשלכתו של מאנו ג´ינובילי לפארקט היישר מן הספסל מדי ערב עשתה את שלה והקבוצה הרשימה מדי ערב בחודשים האחרונים כאשר היא גם לא היתה רחוקה מלאיים על המקום השני של הסאנס אך כשלה בסופו של דבר. העובדה החשובה ביותר כרגע בכל הנוגע לספרס היא ששלושת הכוכבים שלה בריאים כמו שוורים והפעם דאנקן לא משחק על רגל אחת.

    דנבר לעומת זאת עברה עונה של תהפוכות עם עליות ומורדות. אירוע המכות המפורסם של כרמלו אנתוני ששלח אותו להרגע ל15 משחקים בחוץ העמיד בסימן שאלה את כל העונה של דנבר שגם ככה לא נראתה בשיאה, ואז הגיע הטרייד של אלן אייברסון שהדליק באז ענק ברחבי הליגה, ג´יי.אר.סמית´ וסטיב בלייק נחתו, אנדרה מילר וארל בויקינס מצאו את עצמם מחוץ לקבוצה ובנאגטס רק חיכו שכל השמות ביחד עם קאמבי וננה שנכנסו לעניינים מתחת לסלים יתחילו לתת תפוקה.

    אבל כל הסלט גם לאחר חזרתו של מלו לא השביע אף אחד, הקבוצה גמגמה קשות עד אשר הגיעה ממש לקצה הצוק (כולל ביקורות קשות שקראו לקארל לסיים את עבודתו) ואז בצורה בלתי מוסברת החלה דנבר לרמוס כל מה שזז בחודש האחרון של העונה עד לאחיזה במקום השישי בגאון, כרמלו אסף את תואר שחקן חודש אפריל, אייברסון הפגיז וקמבי וננה מעולם לא נראו טוב יותר ביחד. יותר אקשן מזה לא סיפקה אף קבוצה בליגה ולחשוב שבכל המסיבה הזאת לא נכח קניון מרטין הפצוע.


    כפי שכבר נאמר כאן קודם, על הנייר הסדרה הזאת מבטיחה רבות, כרמלו אנתוני הוא בין היחידים בליגה שמבחינה פיזית מסוגל להתמודד עם כל השטויות של ברוס בואן, ומתחת לסלים קאמבי וננה (בהנחה שיישארו בריאים) מסוגלים לספק מטריה אווירית מרשימה ביותר מול טים דאנקן שלא צפוי לקבל עזרה מעוד גבוה לצידו. אלן אייברסון וטוני פארקר יעשו צרות לשתי ההגנות בכמות חדירות בלתי נגמרת אבל הקו האחורי של הספרס בהחלט צפוי לתת את הטון למרות התשובה. פארקר יקבל לצידו בכל זמן נתון גארד שיכול להכאיב לקבוצה השנייה בעיקר מחוץ לקשת או את מאנו שכבר יידע איך להכאיב לדנבר באינסוף וריאציות שונות , בלייק וסמית´ הלא יציבים יכולים להפתיע במשחק שניים טובים בסדרה אבל מתקפה משולבת של טוני ומאנו כאשר בלייק ככל הנראה ינסה לשמור על ג´ינובילי נראית כמו מתכון בטוח להתרסקות.

    שתי הקבוצות מחזיקות בספסל מצוין שצפוי להיות אפקטיבי ביותר במהלך הסדרה. הספרס מלבד מאנו מחזיקים את אוברטו, בארי והורי בעוד הנאגטס את סמית´ , קלייזה (הפתעה נעימה ביותר העונה), נאהרה ואוונס. שני המאמנים בניגוד לסגלים אחרים בליגה יהנו מכך ובמידה ואחת הקבוצות תמשיך עמוק לתוך הפלייאוף, הרעננות תדבר חזק.

    המספרים של דנבר מדברים בעד עצמם, הקבוצה אינה שומרת על יציבות וסופגת בסיטונות לצד הפצצה רבתי מן השדה. הספרס כבר הוכיחו בעבר ולא מן הנמנע שיוכיחו גם במפגש הזה שאם היא רוצה היא תוכל לרוץ עם דנבר ולנצח או להפעיל את הגנת הברזל שעבדה מצוין גם מול דנבר השנה בשני המפגשים הרציניים שהיו בין הקבוצות. אבל אם נעזוב את הרשום על הנייר אז מצבת הגבוהים המרשימה של דנבר יכולה לקרוס כמו מגדל קלפים. מספיק שדאנקן שכרגיל מקפיץ את מספריו אל על בזמן הפלייאוף יחפור מול קמבי ויחסל אותו עם עבירות מהירות בכדי שטימי יתפנה לחגיגות בצבע מול ננה/נאהרה/אוונס ויקבור את דנבר. אבל מול המאץ´ אפ הזה עומד הדו קרב בין בואן למלו שיקבע בכל ערב האם דנבר תשאר בתמונת המשחק ותאיים לרשום ניצחון לזכותה או שתובס בקלות, כרמלו כבר הוכיח כמה פעמים שהוא מסוגל להבריק מול בואן, אבל בשביל דנבר יצליחו הוא חייב לספק זאת כל לילה וזאת משוכה קשה מאוד.


    תחזית : טים דאנקן מפציץ 30 נק´ בכל משחק , כרמלו מגמגם במחצית מן המשחקים ואייברסון קולע את ה20 שלו אבל לא בולט יותר מדי מול פארקר ומאנו שגומרים את דנבר בחדירות אינסופיות לטבעת. 4-1 לספרס.



    =================================================
    יוסטון רוקטס (52-30) – יוטה ג´אז (51-31)
    =================================================

    מפגשים העונה:
    3-1 ליוטה.
    1.11 יוטה 107 – יוסטון 97
    5.1 יוסטון 100 – יוטה 86
    1.4 יוסטון 83 – יוטה 86
    18.4 יוטה 101 – יוסטון 91

    סטטיסטיקה:

    הרוקטס העונה:
    מאזן 28-13 בבית, 24-17 בחוץ.
    קולעים 97.0 נק´ בממוצע ב44.5% מהשדה.
    סופגים 92.1 נק´ (מקום 3 בליגה) בממוצע ב43.0% של היריבה.
    קולעים ב74.9% מהקו העונשין.

    הג´אז העונה :
    מאזן 31-10 בבית, 20-21 בחוץ.
    קולעים 101.5 נק´ בממוצע ב47.4% מן השדה.
    סופגים 98.6 נק´ בממוצע ב45.5% מן השדה.
    קולעים ב76.7% מהקו העונשין.

    חמישיות:
    עמדת הסנטר: יאו מינג מול מהמט אוקור.
    עמדת ה PF: צ´אק הייס מול קרלוס בוזר.
    עמדת ה SF: שון באטייה מול אנדריי קירילנקו.
    עמדת הקלע : טרייסי מקגריידי מול דרק פישר.
    עמדת הרכז : ראפר אלסטון מול דרון וויליאמס.

    מאץ´ אפים חשובים: מקגריידי ומינג מול כל העולם.
    עמדת המאמן: ג´רי סלואן הותיק וג´ף ואן גאנדי אחראיים על שתיים מההפתעות הנעימות שסיפק המערב העונה.


    הסדרה שצפויה להיות הצמודה מבין הארבעה שמתקיימות במערב מציגה את שתי הקבוצות שחזרו השנה לתודעה ובגדול. טרייסי מגריידי ויאו מינג הצליחו למרות שלל הפציעות שכרגיל עברו גם השנה לסחוב את הקבוצה למקום החמישי אך הרביעי בטיבו במערב ויארחו את יוטה שהציגה משחק קבוצתי מאלף העונה וסיימה משחק אחד מאחורי הטילים. ואן גאנדי שחטף ביקורות ודי בצדק בשנים האחרונות עבר את אחת העונות השקטות שלו ובמידה ויעבור את הסיבוב הראשון יזכה לקצת פירגון מהפרשנים וג´רי סלואן הזכיר לכולם שלא נס לחו.

    צמד הסטארים של יוסטון אחראיים כמעט ל50 מהנקודות של הקבוצה מדי לילה ובפלייאוף אל תתפלאו אם השניים יטפסו ל60 יחדיו, הצוות המסייע של יוסטון אמנם כולל את באטייה הסטופר ההגנתי המצוין והאיש שמאחורי קו השלוש ואת אלסטון שעבר עונה די טובה אבל מלבדם הייז, הווארד ומוטומבו הקשיש עלולים להיות מעט מדי עבור הרוקטס. טרייסי מקגריידי לא חווה עדיין את טעמו של הסיבוב השני בפלייאוף, השחקן הנהדר הזה שסיפק לא מעט רגעים יפים בקריירה שלו שבע אכזבות בכל הקשור לזמן הזה של העונה, אך נראה שהעונה היתה תהליך של התבגרות מצידו גם במשחק שלו ולמרות הפציעות שחווה הצליח לבסס את יוסטון כקבוצה ראויה לכל דבר המסוגלת לתת פייט לגדולות.
    יאו מינג גם סבל מפציעות אבל כמו חברו הפציץ במספרים ובשקט בשקט כבשה לה הקבוצה מקום של קבע בצמרת.

    יוטה לעומת זאת מקבלת תרומה רבה יותר מסגל יחסית עמוק של שחקנים, קרלוס בוזר בעונה בלתי נתפסת של 20.9 נק´ 11.7 רב´ ב56.1 אחוז מן השדה הפך לגו טו גיי של הקבוצה מדי לילה מתחת לסל, כאשר מהמט אוקור מופקד על ההוצאה לפועל בדקות הסיום ומפציץ 17.6 נק´ עם יותר משלשה וחצי, דרון וויליאמס הפך רשמית לאחד הרכזים הטובים בליגה עם 16.2 נק´ ו9.3 אס´ והארפינג ופישר מתחלקים בדאבל פיגרס גם כן. השילוב המצוין בין שחקני הקבוצה השכיח אפילו את העונה המחרידה שחווה אנדריי קירילנקו שקולע רק 8.3 נק´ ונראה רק מעט יותר טוב מפול מילסאפ הרוקי, עוד הפתעה נעימה ביוטה העונה. המכונה של סלואן הצליחה יותר מן המצופה היכן שכשלו סגלים מוכשרים אחרים וחותמת סופית על כך יכולה להגיע בדמות העפלה לחצי גמר המערב.

    מינג וטימאק גורמים כבר עכשיו ללא מעט כאבי ראש לסלואן שכנראה שואל את עצמו כיצד לעצור את המפלצת הדו ראשית הזאת. פתרון אחד הוא השלכתו של אנדריי קירילנקו להצר את צעדיו של מקגריידי כאשר אוקור ובוזר ינסו לעשות הכל כדי להרחיק את מינג מן הסל ולהדביק לו עבירות רבות ככל האפשר שינטרלו את הענק הסיני. הפתרון השני הוא תחלופת שומרים על טימאק במטרה לעייפו, כאשר כמעט ברור שהסגל הדליל יחסית של הרוקטס יתקשה להתאושש מערב רע של אחד הכוכבים.
    אבל כל התסריט הזה יכול להפוך גם לסרט אימה עבור יוטה, יאו מינג מתנפל על הסל ומחסל את בוזר או אוקור, טימאק גורם לכולם להזכר כמה קירילנקו היה חלש השנה ובאטייה ואלסטון עוברים למוד שלשות ושולחים את יוטה לאבדון, סיטואציה שלבטח תתרחש במהלך הסדרה אבל השאלה הגדולה האם זה יחזור על עצמו 4 פעמים. דרון וויליאמס הוא איש המפתח שלי בסדרה, אם השחקן הצעיר הזה יידע לנפק את אותה תפוקה אשר העניק במהלך העונה הסדירה וימשיך לעשות סדר בקו האחורי של יוטה, נקבל משחק שוטף בקצב הג´אז עם מספר רב של שחקנים שנוטלים חלק בקונצרט ואם לא ינסו אוקור ובוזר להציל את המולדת ויתפללו שהגב של טימאק יכאב שוב.


    תחזית : אין לי פייבוריטית בסדרה, אבל אני קונה משחק שביעי וניצחון בהארכה של הטובה מבין השתיים.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    08.03.2007
    הודעות
    504
    אחלה כתבה אהבתי, וכן בטוח האלופה תבוא מהמערב
    שתף ב-Google+

הרשמה