תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 6 מ 6
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    08.03.2007
    הודעות
    504
    רגע לפני הפלייאוף ב-NBA, נגיש לכם סקירה מקיפה של המצטיינים, המאכזבים, הפצועים, המופרעים והאמיצים.


    עונה אחת מסתיימת ואחרת מתחילה. מ-30 קבוצות ה-NBA שהחלו את דרכן בתחילת חודש נובמבר במרוץ להשגת כרטיסים לפלייאוף נותרנו עם 16 בלבד שבמשך החודשיים וקצת הבאים ינסו להתקרב ככל שניתן לעבר המטרה הקדושה. תואר האליפות. אתר ספורט 5 בוחר את מצטייני העונה האישיים והקבוצתיים, רגע לפני שמתחילה העונה האמיתית בליגה הטובה בעולם.
    MVP: דירק נוביצקי
    כל מילה מיותרת. הוא הפך מסקורר למנהיג, בהשראתו של אייברי ג'ונסון. הוא התחיל לעשות הגנה, לקחת אחריות ברגעי הקלאץ' ולעשות הכל מהכל. לג'רמנייטור מגיע בהחלט להפוך לאירופי הראשון אי פעם שזוכה בתואר היוקרתי. 24.6 נק' ב-50% מהשדה, 42% משלוש, 90% מהעונשין סחפו את דאלאס לעונה שוברת שיאים, מרחק 2 ניצחונות בלבד מהמאזן השני בטיבו בהיסטוריית הליגה.
    בתחילת העונה זה היה נראה כמרוץ מרובע ראשים בו השתתפו סטיב נאש, קובי בראיינט ולברון ג'יימס. כוכב הקאבס נופה אי שם במהלך החודשים ההפכפכים שעברו על הידית שלו וקבוצתו כולה, בראיינט, למרות רגעי ההתפרצות בחודש מרץ, לא הביא את הלייקרס ליותר מהמקום השביעי במערב אלא למאזן נחות מאשתקד, ואילו נאש, השחקן המצטיין בשנתיים האחרונות, המשיך לחולל פלאים בגילו, בסגנון משחקו ובתוצאות שסיפק. אבל זו עונת הדאלאס והתואר הולך לאיש שהגיע לבמה הגדולה ביקום ממקום עליו איש לא שמע. סיפור הסינדרלה ששמו דירק נוביצקי זוכה לתהילה ובצדק.
    מאמן העונה: אייברי ג'ונסון
    זו הייתה בחירה קשה, אך עם מבט לעתיד הגנרל הקטן מייצג דור חדש של מאמנים, צעירים, שבאו מהמשחק (דרל ארמסטרונג הבא בתור?). האישיות של ג'ונסון, שמאז שהחליף את דון נלסון על הקווים אוחז במאזן מדהים של 39:143, מדברת בעד עצמה. הוא הפך את המאבס לקבוצה ששמה דגש על הגנה, עשה את נוביצקי אול אראונד פלייר, והפך שני אגואים בלתי נשלטים כג'ייסון טרי וג'רי סטאקהאוס לרול פליירס מחונכים שמשחררים את הרסן. רק כשהוא אומר.
    ג'רי סלואן הוותיק, שעשה נפלאות עם יוטה, וג'ף ואן גנדי, שהתגבר על עונת פציעות נוספת ביוסטון וגם על בונזי וולס האניגמטי, ראויים גם כן לתואר. העולם שייך לצעירים. ולמהפכנים שביניהם שמספיקים להותיר חותם רציני ולשנות מעמדות בטבלאות. אגב, גם לסם מיצ'ל מגיעות מחמאות רבות אחרי שאשתקד היה מבחינת מוקצה. לצערו, הוא לא מקבל את הקרדיט מאתנו רק כי יש איש אחר שאחראי למהפך שעבר על הראפטורס, ועליו תקראו בהמשך.
    רוקי העונה: ברנדון רוי
    השחקן הטוב ביותר בדראפט 2006, שהתדרדר משום מה עד המקום השישי בדראפט, ולרוע מזלו נחת אצל הבלייזרס האומללים. 16.8 נק' למשחק הן הקבלה הטובה ביותר עבור מי שיהפוך לגו טו גאי המרכזי בפורטלנד, עם זאק רנדולף בסביבה או בלעדיו.
    אנדראה ברניאני האיטלקי נתן עונה מצוינת ומפתיעה בטורונטו. 11.6 נק', 3.7 רב' ו-37% משלוש לילד האיטלקי בן ה-19 מצביעים על כך שמדובר בכשרון גדול שעוד עשוי לאיים על ההגמוניה של נוביצקי בשאלת האירופי הטוב ביותר בעוד שנים ספורות. רוי הפך, גם אם מדובר בחוסר ברירה, לשחקן שעולה בחמישייה מדי ערב ומספק את הסחורה בכל פעם מחדש. בחשכה של אורגון זה לא מעט.
    שחקן ההגנה של העונה: מרכוס קמבי
    לפני שלוש שנים חזיתי בכ-60 משחקים של דנבר בעונה אחת. ואז האסימון נפל. ברוס בואן הוא שומר האחד על אחד הטוב בעולם, בן וואלאס מדהים בכל אספקט הגנתי ושיבוש מהלכים תוך כדי הפגנת הבנת משחק מהטובות שנראו. אבל תוציאו את הקמבי מן מדנבר, ואיזור הצבע של הנאגטס יהפוך לורוד עבור היריבות בערך כמו הפרצוף של ג'ורג' קארל.
    11.7 רב', 3.3 חסימות למשחק, 1.2 חטיפות ומאות זריקות ששונו בשל מוטת הידיים הצנומה והארוכה כל כך מקנות לקמבי את התואר. והכל ב-30 דקות בלבד לערב. כרמלו אנתוני ואלן אייברסון אולי זוכים לתהילה בנאגטס, אך בעונה ללא קניון מרטין ועם ננה הלא יציב לצדו, שמר קמבי על הסל כמו על אחד מילדיו. אלמלא בעייתו המוכרת - כניסה מהירה לבעיית עבירות, מדובר היה במספרים מעולמו של ראסל. את הפיט לקמבי נתנו טים דאנקן, שיין באטייה ובואן, שלעולם לא נס לחו. במיוחד לא בפלייאוף.
    השחקן השישי: ליאנדרו ברבוסה
    אולי זה האורז, אולי הפג'ואדה. הברזילאי בן ה-24 של הסאנס גובר בקרב צמוד על מאנו ג'ינובילי, הארגנטינאי של הספרס, ולוקח תואר לו הוא ראוי בהחלט. גם בפיניקס מגיע לברבוסה לפתוח בחמישייה, ולנצל עד תום את 47% הדיוק מהשדה ו-43% הפגיעות מהשלוש. אבל מייק ד'אנטוני הבין שאין תחליף לברק, הניצוץ והרעם שברבוסה הצעיר מביא עמו כשהוא עולה למגרש ומנהיג את החמישייה השנייה.
    18.1 נק', 4 אס' ופחות משני איבודים לערב נותן ברבוסה לשמשות, קבוצה לה הוא מתאים ככפפה ליד. ב-29 קבוצות אחרות הוא היה פותח, אך השימוש בו יעיל יותר מעמדת השחקן שמשנה מומנטום, בדומה לזה שהביא לספרס אליפות לפני שנתיים כשאותו ג'ינובילי היה מגיח ומשתלט על הקצב. הפעם זו הסמבה שמנצחת. ובגדול.
    השחקן המשתפר: דרון וויליאמס
    ההחלטה הקשה ביותר בקלפי שלנו. הפור נפל על האיש שאמרו שהוא כבד מדי וגמלוני. זה שג'רי סלואן אמר עליו כי הוא רואה בו את הג'ון סטוקטון הבא, אגדה שזכתה לכינויים דומים בתחילת דרכה. וסלואן פגע בול. האיש שעמד מאחורי הצלחתה המסחררת של מכללת אילינוי לפני שנתיים הפך בעונתו השנייה לסטוקטון החדש, כשהוא מוביל בחירת דראפט בסיבוב השני, סנטר טורקי מגושם ומצחיק, אקדוחן רוסי פצוע ואמריקאי חסר תקנה (מאט הארפרינג) לעונה בלתי נשכחת שמסתיימת לה עם 10 ניצחונות יותר מזו החולפת וכניסה לפלייאוף.
    51 ניצחונות השיגו הג'אז, ולוויליאמס קרדיט רב בהצלחה. "הוא תלמיד מהטובים שהיו לי", אמר סלואן, שהביא את דרק פישר כדי לסייע בתהליך הלמידה. 16.2 נק', 9.3 אס' ו-3.3 רב' לעומת שורה של 10.8 נק', 4.5 אס' ו-2.4 רב' מצביעות על הדבר החשוב ביותר: וויליאמס מממש עצמו כמנהיג של קבוצה והופך את הג'אז לקבוצה טובה הרבה יותר.
    ולכל היתר, שהגיעו עד הבאר ונותרו צמאים, לפחות עד אפריל 2008. אל ג'פרסון מבוסטון הגשים העונה את מה שבארה"ב ראו מגיל 14, כשהוא קופץ מ-7.9 נק', 5 רב' ו-0.8 חסימות לערב ל-16 נק', 11 קרשים ו-1.5 גגות. קווין מרטין וסגנון הזריקה המוזר שלו הפכו לכוכבים עם שיפור ניכר, מ-10.8 נ' ל-20.2 ושדרוג במעמד. גם אנדרס ביידריניס מהווריוורס עשה התקדמות יפה מ-3.8 נק' ו-4.2 רב' ל-9.8 נק' ו-9.5 רב'. מכולם יהיה רק וויליאמס איתנו גם בחודש מאי.

    הג'נרל מנג'ר של העונה: בראיין קולאנג'לו
    דייויד סטרן עדיין לא הביא את ה-NBA לאירופה, אז היורוליג הגיעה אליו. האיש בעל מגע הזהב שבנה את הקבוצה הנוכחית של הסאנס ואחראי על המהפך שעבר על אנשי אריזונה בשנים האחרונות, עשה זאת שוב, כשלקח מאמן מוספד וקבוצה שהייתה רחוקה מאוהדיה ומכל סיכוי להצליח, ללהיט של הליגה.
    הראפטורס ניצחו 47 משחקים מאחורי שמות ככריס בוש הצעיר, אנתוני פארקר שבא ממכבי ת"א בגיל 31 ופתח קדנציה שנייה בצורה אדירה, ברניאני הילדון, ראשה נסטרוביץ', חורחה גרבאחוסה וטי.ג'יי פורד. הסקאוטינג הנהדר של קולאנג'לו, המוח הקודח עליו העיד כי באמצע הלילה הוא חולם על הטרייד הגדול הבא שיבנה עוד קומה בקבוצתו, וההשלמה עם העובדה שלסגנון כדורסל האירופי השפעה שבלתי ניתן להתעלם ממנה, הביאו את הקנדים עד המקום השלישי במזרח. האיש פשוט פרוייקט שיקום שכונות במלוא מובן המילה.
    אכזבת העונה: מינסוטה וממפיס
    הם שניים, קווין גארנט ופאו גאסול. משחקני הכדורסל הטובים ביותר בנמצא, שסבלו, כל אחד בדרכו ומכאובו, מאימפוטנטיות וקבלת החלטות גרועה של היושבים למעלה, בחלונות הגבוהים. הזאבים והדובים גיששו העונה ביער כעדר ללא רועה, ובזבזו שנה יקרה מהקריירה, ובמיוחד מדובר בגארנט.
    מינסוטה סיימה במאזן 50:32, השלישי הגרוע במערב, בעוד שהגריזליס סגרו עונה עם הנתונים הגרועים בליגה, 60:22. קווין מקהייל אמר שהוולבס יהפכו עורם בקיץ, אך הדבר ייעשה שנה אחת מאוחר מדי. גארנט רוצה ללכת. בגיל 30 קיבל הביג טיקט סיוע בדמות מייק ג'יימס, ומי שחושב שזה יהפוך קבוצה למועמדת לאליפות צריך להחזיר את המפתחות. בדיוק כמו מי שעשה זאת, מסיבות כאלו ואחרות בממפיס, ואפשר ליובי בראון לפנות מקומו למייק פרטאלו ואח"כ לטוני בארון.
    קאמבק העונה: קרלוס בוזר
    אמארה סטודמאייר מוחה, ובצדק אמנם, אך הפורוורד של הג'אז הפך לראשונה לאולסטאר אחרי שנים בעייתיות וחוזה שטענו כי הוא מנופח מדי. ומגיע לו, לאור העובדה שיש לצדו שחקנים טובים פחות מאלה הרצים לצד כוכב פיניקס. שבעה חודשים אחרי חזרתו המלאה של בוזר לפעילות, ובסולט לייק סיטי מדברים על הקרל מאלון הבא.
    10.9 נק', 11.7 רב', 3 אס' ו-56% מהשדה היו לבוזר, בעוד שסטאט רשם 20.4 ו-9.6 שאיבות עם 57.5% מהשדה והוכיח לכל אלו שלא האמינו שישוב להיות המפלצת המאיימת כי הוא שוב משחקני העילית בליגה.

    הפציעה: דאריוס מיילס, שון ליוינגסטון
    הוא היה אמור להפוך לפורוורד של סוף העשור. אחרי שלוש שנים בהן העלה את רמתו בצורה מתמדת והגיע ל-14 נק', 6 רב' ו-1.8 אס' הכל נעצר. וחוץ ממשפט יפה לא נותר כלום. פציעת ברך גמרה לאיש העכביש את הקורים, והסחוס, עוד לפני הבאזר הראשון. הדבר היחיד שיכול לנחם את מיילס הוא דוגמה כגון בוזר וסטודמאייר.
    את הרכז הצעיר של הקליפרס, פני המועדון לשנים הבאות, שום דבר לא ינחם. גופו של הגארד עם האפרו ספג את אחת הפציעות הקשות ביותר שזכורות, כשהוא פורק את ברכו, קורע שלוש מארבע רצועות ושובר את הפיקה, והכל בשבריר שנייה אחד של התקפה מתפרצת במשחק מול שארלוט בחודש פברואר. זמן ההיעדרות הצפוי לאחר הניתוח שעבר מצביע על בין 8 חודשים ל-16 חודשים. למזלו, עצבי הברך לא נפגעו, אך הקריירה נמצאת בסכנה.
    גם מיודענו גרבאחוסה חווה תאונה לא נעימה שסיפקה את אחד המראות היותר מזעזעים של העונה. הפורוורד של טורונטו ניסה לחסום מאחור עלייה לסל של אל ג'פרסון וגמר זועק מכאבים על הפרקט כשרגלו יוצאת ממקומה עם שבר בעצם הקרסול, קרע ברצועה ופריקת מפרק הקרסול. המראה של שחקני בוסטון וטורונטו מכסים את עיניהם אחרי מבט מהיר על רגלו לא יישכח במהרה.
    מישהו ראה את: פני הארדוואי
    הוא לא פרש, הוא אפילו נבחן בסיאטל שחשבה, כמו מספר קבוצות אחרות להחתימו. כמה עצוב שכנראה לא נראה עוד את האיש שהנהיג עם שאקיל את אורלנדו כפרנצ'ייז צעיר עד סידרת הגמר.

    האיש שאיבד את השליטה: ריק קרלייל, רון ארטסט
    הראשון היה ב-2002 מאמן העונה. בעוד ימים ספורים הוא כנראה יקבל את הגט מדוני וולש והפייסרס אחרי ששוב לא הצליח לספק את הסחורה. סגנון משחקו של קרלייל לא התאים לרוח השינוי שמבקש לארי בירד לערוך בקבוצה, ועם פרנצ'ייז פלייר כג'רמיין אוניל, אתה חייב לסיים במאזן טוב בהרבה מ-47:35.
    האיש הסורר של הקינגס שוב חולל סערות. אחרי ספתח מוצלח בסקרמנטו, ערך ארטסט מסע הופעות מוצלח בקיץ שעבר עם הדיסק שהוציא והופיע לצד פאט ג'ו. כשחזר לארה"ב הפיוזים שוב נשרפו. פעם היה זה ריב אלים עם האישה בחייו, פעם הודעת טקסט ששלח לשחקני הקינגס הנאבקים על הפלייאוף, שאמרה כי הוא פורש בסוף העונה מהמשחק או עובר לשחק באירופה כדי לנקות את הראש. האיש פשוט חייב איזון.
    איש הברזל: קווין וויליס
    כולם מדברים על רטרו. סקוטי פיפן, רג'י מילר ושמות נוספים חשבו לחזור מהקבר אל הפרקט, דניס רודמן עושה זאת שנים. בגיל 44 וחצי הגיע הכוכב לשעבר בעל טבעת האליפות עם הספרס למבחנים בדאלאס, קיבל שני חוזים לעשרה ימים כל אחד, והפך לשחקן הפעיל המבוגר ביותר בתולדות הליגה.
    לב אמיץ: ג'ון אמיצ'י
    הוא כבר לא משחק אך מילה טובה מגיעה לבריטי, שלא ממש הותיר מורשת על מגרשי הכדורסל אך מצא דרך חינוכית ביותר לעשות זאת בעידן שאחרי. התגובות שגרר אמיצ'י עם הודאתו בהיותו הומוסקסואל, וזכורה במיוחד זו של טימי הארדוואי, ביחד עם העובדה שהעלה את הנושא לראש הכותרות במדינה שמרנית ברובה כארה"ב, מחייבות את אזכור הצעד שעשה.




    אני אהבתי את הכתבה ההיתי רוצה לשמוע תגובות, מה ההיתם משנים וכד'
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    19.04.2007
    עיר
    advGames.co.il
    הודעות
    697
    כתבה מושקעת!!!!
    לדעתי הם צודקים בכל הדברים,רואים שמי שרשם את זה הוא מומחה ל-NBA!!!!!!!!!!!!!!!!
    הוא צודק במיוחד בזה שממפיס ומינסוטה איכזבו השנה,בגלל ששני שחקנים מצוינים,קווין גארנט ופאו גסול,לא יכולים להנהיג קבוצה ולהביא אותה ליותר מרמה ממוצעת!!!!!!!!!!!!!
    ובכלל,מינסוטה ירדה ברמה מאז שגארנט זכה ב-MVP ב-2004(נראה לי שזה היה 2004)!!!!
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    08.03.2007
    הודעות
    61
    ממפיס לא אכזבה אף אחד... פאו גאסול היה פצוע כמעט חצי עונה, וכשהוא חזר זה היה מאוחר מדי... אני חושב שהם בכלל הפסידו בכוונה כדי לקבל בחירת דראפט טובה
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    19.04.2007
    עיר
    advGames.co.il
    הודעות
    697
    נכתב במקור על ידי RefaeL
    ממפיס לא אכזבה אף אחד... פאו גאסול היה פצוע כמעט חצי עונה, וכשהוא חזר זה היה מאוחר מדי... אני חושב שהם בכלל הפסידו בכוונה כדי לקבל בחירת דראפט טובה
    חחחחחחחחחחחחחחח
    זה היה בציניות נכון?כי אם אתה רציני,אז... !!!!!
    אין מצב שהם הפסידו בכוונה כדי לקבל בחירת דראפט טובה,כי אתה לא יכול לדעת באיזו שנה יפסקו לבוא לליגה רוקים טובים!!
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    13.01.2007
    עיר
    מדינת משטרה.
    הודעות
    1,642
    ברצינות,יש שחקן שלא נפצע העונה?
    כמעט כל שחקן בכיר העונה נפצע..בראיינט נפצע,לייקרס מפסידים 5 משחקים ברציפות,שאקיל נפצע,מיאמי משחקים כמו קבוצה שאפילו לא ראוייה להיות בפלייאוף..
    נראה כאילו הקבוצה היחידה שלא נפגעה מהמצב היא דאלאס..הכי מגיע לה לקחת אליפות..
    אבל מבחינת פציעות,שלא תהיה עוד עונה כזאת..פשוט זוועה.
    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    29.11.2006
    עיר
    באר שבע
    הודעות
    2,666
    אני מסכים עם רפאל בשלב מסוים ממפיס בוסטון ואפילו מינסוטה התחילו להפסיד משחקים כדי לשפר את העמדה בדרפאט.
    זה לא אומר שהייתה הוראה כזאת או אחרת להפסיד פשוט השחקנים הבכירים ישבו על הספסל.


    שתף ב-Google+

הרשמה