תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 3 מ 3
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    03.12.2006
    הודעות
    1,057
    יליד אלבאמה שנולד ב 29/1/1963 בעיירה בשם טולאדגה כרוברט וויליאם הרווארד. כנער, רוברט ראה דמויות גדולות מהחיים שמתאבקות בתוך זירה וחם יום אחד להיות מתאבק מקצועני. כשהשנים עברו הוא הפך להיות יותר ויותר "מכור להאבקות". כה מכור שבגיל 19 הוא היה נחוש בדעתו להיות מתאבק.

    עם מכונית וחלום, רוברט למד במהירות שהעסק בנוי על כבוד ואמון. הוא גם למד שכדי לקבל את הדברים האלה, הוא חייב לזכות בהם. רוברט החל לעבוד בעבודות מזדמנות ובקושי היה לו מספיק כסף לאכול ולהגשים את חלומו. זה היה מספיק והוא היה צריך לחזור לאיזה קצה של נורמליות. הוא הרוויח מספיק כסף כדי לחיות נכון וכדי לרדוף אחרי חלומו. הוא הבין שלהיות מתאבק זה לא משהו שיכול לקרות בין-לילה, שנים של אימונים הכינה אותו נפשית, גופנית ופסיכולוגית והוא היה יותר מוכן ממה שהיה אי פעם. 8 שנים אחרי שהתחיל במסעו הוא התחיל לעשות כסף באינדיז. הוא עזב את עבודתו כרתך ב1990 והתחיל לקבל בוקינג קבוע. הוא התחיל לחיות את חלומו, אבל עוד היה צפוי לבוא.

    בשנת 1993 רוברט נשכר ע''י ג'ים קורנט כדי להצתרף לאס.אמ.וו. אס.אמ.וו, לפי השמועות, הייתה מחנה האימונים לסופרסטארים הבאים של הוו.וו.אף. כריס קנדידו (זכרונו לברכה), שון וולטמן, בריאן לי, כריס ג'ריקו, לאנס סטורם ודי-לו בראון היו כולם פעם באירגון. רוברט, בכל אופן, היה הראשון שהצתרף לוו.וו.אף מאס.אמ.וו. כל השנים של העבודה הקשה לבסוף השתלמו, אך הגימיק שבחרו לו לא בדיוק מילא את רוברט בשמחה.
    ב11/1/1994, רוברט הפך להיות ספארקי פלאג, נהג מירוצים של נאסקר. הוא הופיע ב"אתגר ההאבקות" נגד בארי הורוביץ' וניצח אותו בדיביוט שלו בוו.וו.אף. העובדה שנתנו לו את הניצחון היה סימן חיובי לרוברט, או ספארקי, שהוא עומד לקבל פוש. פעם הבאה שהאוהדים שלהוו.וו.אף ראו את ספארקי היה שהוא נכנס כמספר 17 ברויאל ראמבל 1994. בחודשיים הבאים הקריירה של ספארקי זרחה והוא היה מעורב בקרבות עם באסטיון בוגר וריק מרטל. ואז במרץ 1994 אמרו לספארקי שהוא הולך להופיע עם כל כוכבי הוו.וו.אף, ברסלמניה. ברסלמניה 10 הוא היה חלק מקרב 5-5. לקרב הזה היה השפעה גדולה על המשך הקריירה של ספארקי. והיה לו, אך מהסיבות הלא נכונות. ברסלמניה, מתי שליוקוזונה, בראט הארט ורנדי סבאג' היו שני מפגשים (רנדי שפט בשני) הקרב של ספארקי הועבר ללילה אחרי זה, לראו. הקרב הבא שלו היה בקינג אוף דה רינג, אך זה היה קרב חושך, קרב שרק האוהדים שבאולם יכלו לראות.



    באוקטובר 1994, ספארקי הפך להיות בוב "ספארק פלאג" הולי ולאט-לאט השתחרר מהגימיק של הנאסקר, שכנראה החזיק אותו למטה. באותו זמן ה"הילה" היחידה שלו הייתה זה שהוא נכנס מספר 17 בראמבל. היה נראה שבוב חוזר להיות ג'ובר או גרוע מכך, מובטל. בדצמבר 1994 דברים החלו להראות טוב בשביל בוב שהתאחד עם עוד חבר באס.אמ.וו, 1-2-3 קיד (שון וולטמן, אקס פאק). השניים נכנסו לטורניר על אליפות הזוגות מכיוון שהאלופים (דיזל ושון מייקלס) התפצלו. בוו.וו.אף "סופרסטארס" 11 ימים לפני הכריסמס, בוב ושון התקדמו צעד אחד בתחרות. אחרי הכריסמס בוב ושון הביסו את סטאן ליין וטום פריצ'רד. זה נתן לבוב הרבה מומנטום שהם נכנסו לגמר של הטורניר. הגמר נערך ברויאל ראמבל 1995, שנה אחרי הדיביוט של בוב בפי.פי.וי. במיין איבנט של הערב (לא כולל קרב הראמבל) בוב ושון עמדו פנים מול פנים עם טאטנקה ובאם באם ביגלו הענק. בוב ושון הלכו לגמר כקבוצה הרעננה יותר, ובסיום הערב הם גם היו אלופי הזוגות הרעננים ביותר. 1-2-3 קיד, שבקושי שוקל 210 אל.בי.אס, הצמיד את הענק ביגלו בשביל הניצחון. שנה אחרי הדיביוט שלו בפי.פי.וי, בוב זכה בתואר הראשון שלו בו.וו.אף. אבל לבוב לא היה זמן להתרברב על הישגו. למעשה, הלילה שאחרי הזכיה הבטיח שבוב לא יוכל להתרברב על כך לעולם.

    ב23 לינואר בראו, הטאג טים של בוב ו1-2-3 קיד הגן על תארם נגד קבוצה רעננה יותר בניהולה של סאני (עוד יוצאת של אס.אמ.וו) שנקראה הסמוקינג גאנס. הסמוקינג גרנס הביסו את בוב ושון ונהפכו לאלופי הזוגות החדשים. כל תסכול שהיה לבוב עד עכשיו הפך להיות גרוע יותר, והעניינים לא נראו שהולכים להשתפר. 4 חודשים לא השיג בוב כלום חוץ מניסיון עד שהתמודד מול ג'ף ג'ארט על האליפות הבין יבשתית. מהתהומות של ריצת האליפות שערכה 23 שעות, הוא גילה שהוא החזיק את ג'ארט בתיקו, לכן התואר פונה. בוב הביס את ג'ארט והשופט הרים את ידו של בוב, עד שהוא ראה את רגלו של ג'ף. אז השופט הפך את ההחלטה והכריז על התואר כפנוי. בפעם הבאה שהולי וג'ארט נפגשו, ג'ארט הביס את הולי ודרש את התואר. זאת נהייתה שנה מחורבנת בשביל הולי. ההופעה הבאה של הולי בפי.פי.וי הייתה ג'וב לג'אן פייר לאפייט באין יור האוס הראשון בקרב חושך. בלילה הבא בראו, סיפרו לבוב שהוא הולך להיות חלק מהקינג אוף דה רינג. האלופים הקודמים של הקיי.או.טי.אר היו ברט ואואן הארט. אם רק היו נותנים לבוב את ההזדמנות אולי גם הוא יכל להיות כוכב גדול? בכל מקרה בקיי.או.טי.אר (גם אותי זה מעצבן אבל כל פעם שאני כותב באנגלית המחשב שלי משתגע) בקרבו הראשון הוא הביס את מנטור בקרב שהמנצח בו נכנס לטורניר. בטורניר עצמו בוב הפסיד בקרב הראשון לרואדי (רוד דוג) ב7 דקות. בשנה הבאה הולי לא הופיע כ''כ. להיות לאמברג'אק במיין איבנט ולעשות ג'וב להאנטר הלמסלי בסאמרסלאם לא קידמו אותו לשלב הבא. לנצח רוקים בקרבות חושך ולהפסיד בסרבייבר סירייס לא עזרו גם הם. שנתיים אחרי הופעת הבכורה שלו בפי.פי.וי הוא נכנס חמישי לרויאל ראמבל 1996 והפסיד בשלבי הכניסה לקיי.או.טי.אר לאותו אדם שניצח בטורניר, סטיב אוסטין. לאחר עוד קרב חושך התייחסו לבוב ככבשה השחורה של הספורט, כבשה שחורה שאף פעם לא תגיע למשהו רציני.

    ב1998 בוב היה בן 35, ואם הוא רצה להגיע לפסגה זה היה עכשיו או לעולם לא. בפברואר, ג'ים קורנט, הבעלים של הארגון הנעלם אס.אמ.וו, ניהיה הגואל של הקריירה של הולי. הוא הביא לוו.וו.אף את הרוקנרול אקספרס ותוך פחות מחודש הראה אותם לקהל. קורנט עשה טרן עליהם ויצר את המידנייט אקספרס החדשים. המידנייט אקספרס החדשים היו בוב הולי וברט גאן. כמי שעכשיו נוהל ע''י קורנט, הולי התחיל לצבור מומנטום. המומנטום היה דומה למה שהיה לו עם 1-2-3 קיד. למידנייט אקספרס היה כ''כ הרבה מומנטום, שהם נבחרו להופיע בקרב הפותח ברסלמניה 14. 4 שנים אחרי שהועף מרסלמניה, בוב בגיל 35, מצא את עצמו סוף סוף שם. הקרב היה באטל רויאל של זוגות ובוב הובס רק ע''י אל.או.די 2000, וזאת הייתה תחילת הריצה שלו. בלילה שאחרי זה בוב וברט הביסו את ההאדבאנגרס וזכו באליפות הזוגות של האנ.וו.איי. בוב וברט החזיקו את החגורות עד אוגוסט, כמעט חצי שנה! לבוב סוף סוף הייתה ריצת אליפות מכובדת.. בסוף 1998 הזוג נפרד ובוב היה אמור להיות חלק מקבוצה גדולה... ג'יי.או.בי. הקבוצה כללה את אל סנואו, בלו מיני, סקורפיו וגילברג. הייתה להם ריצה מוצלחת אך בוב היה הכי פחות מוצלח מהקבוצה. הקבוצה הייתה עד דצמבר אך אז גילברג נעלם וסקורפיו שוחרר. אחרי הפירוק של הקבוצה לבוב ולאל סנואו היה פיוד על אליפות ההארדקור. בוב נטל חלק בקרב מעצב קריירה. הקרב נקבע סט. ואלנטיינס דיי מאסקר.

    לבוב היה פיוד עם אל סנואו על חגורת ההארדקור והפסגה של הפיוד התרחשה בסט. ואלנטיינס דיי מאסקר בפי.פי.וי. לאל סנואו ובוב הולי היה קרב הארדקור וברול מעולה, שהתוצאה שלו הייתה שבוב ניצח וזכה בתואר ההארדקור, וכתוצאה מזה זוהה עם סגנון ההארדקור של הוו.וו.אף וכונה "הארדקור" הולי. משם בוב הולי נהיה הארדקור הולי ולבוב סוף סוף נתנו גימיק שהוא יכל לרוץ איתו. למרות שהולי הפסיד את התואר לבילי גאן כעבור חודש במהלך החודשים הבאים הארדקור הולי זוהה כאלוף ההארדקור הבלתי מוכתר. באמצע שנת 1999 הוו.וו.אף שכרו מתאבק קטן בשם מייקל לוקווד (זכרונו לברכה). למרות שהיה צעיר מבוב ב8 שנים, הוא החל להתאבק שנתיים לפניו. מייקל הובא כבן דוד הצעיר של בוב, קראש הולי. שבוב הציג את קראש העולם שאל מי המתאבק הטוב משניהם. אחרי שהם נפתרו מהסוגיה הזאת הם החלו להתאבק כ"הולי קאסונס" (בני הדודים הקדושים וגם שם המשפחה שלהם). כשלושה חודשים אחרי שצוותו ביחד בוב וקראש זכו באליפות הזוגות והפכו להיות הזוג מספר אחת בוו.וו.אף. אך שבועיים לאחר מכן הם הפסידו את התואר לאל סנואו ומנקיינד בסמאקדאון! למרות שבפעם הקודמת שהולי הפסיד את החגורה הוא נעלם מהמסך לכמה חודשים, הפעם הוא המשיך להופיע באופן קבוע. ההולי קאסונס היו מאוד פופולרים בזמן ההוא. זה היה יכול להיות הזמן לפוש הגדול של בוב. בזמן שהוא היה שותף בקרבות זוגות עם "בן דודו", הוא הופיע גם בקרבות יחידים. ברסלמניה 16 בוב בטעות הביס את "בן דודו" על אליפות ההארדקור, קרב שהוא לא היה אמור לנצח בו. בסמאקדאון! באמצע שנת 2000, בוב סבל משבר ביד מידיו של קורט אנגל. קורט, שקלקל מונסולט, לא הראה שום חרטה על הפציעה שגרמה לכך ששמו לבוב לוחות פלטינה ביד ושמה אותו ב"אזור" הפצועים לכמה חודשים.

    שבוב חזר בנובמבר 2000 הוא מצא את עצמו עושה ג'ובים לאנשים כמו וויליאם ריגל ולאלוף האי.סי.וו בשנה שעברה, רייבן. בקושי שנה אחרי שסבל מהשבר ביד, התחיל להיות לו בעיות בלוח פלטינה שהוכנס לידו. עם כל העניינם שקרו, הוא שוב היה מחוץ לפעילות למשך 9 חודשים. בזמן שהחלים נתנו לו את העבודה לאמן מתאבקים ברי מזל בתוכנית באמ.טי.וי שנקראה: וו.וו.אף טאף אינף 2.מתי שבוב חזר להופיע היה באפריל 2002 והוא נהיה היל ובאופן קבוע הרס רוקיס בזירה. הוא הרס כל רוקי ששמו על ידו, עד שהגיע ברוק לסנר. מתי שלברוק היה פוש מפלצתי והולי היה צריך לעשות לו ג'וב, שניהם איבדו את קור הרוח שלהם. לבוב הולי הייתה תמיד את המנטליות שאתה מרוויח כבוד, אתה לא מקבל אותו. מתי שבוב שמע שהוא צריך להפסיד נקי לברוק, הוא החליט לראות כמה "מפלצת" באמת הוא ברוק. אחרי כמה מהלכים סטיפיים מצד בוב, ברוק הביא כמה מהלכים סטיפיים מצדו. שהקרב היה מתוח, ברוק הביא פאוואר בומב ובוב נחת על ראשו, ופרץ דיסק בצוואר. אחרי שלקח את הניצחון ברוק הניח שבוב מוכר את הפציעה בצורה ההילית האופיינית. ברוק בעט לבוב בראשו. אם ברוק ידע שבוב פצוע אנחנו לעולם לא נדע, אך בוב היה מעוצבן.

    שנה אחרי התקרית החלו להראות ניצוצות לסיום התקרית. ברוק החזיק בתואר הוו.וו.אי והיה המטרה של ה"ניצוצות" האלה. בוב הבטיח לשבור לברוק את הצוואר ולסיים את הקריירה שלו. התקרית שכמעט גרמה לסיום הקריירה של בוב עכשיו העלתה אותו לדרגת מיין-איבנט. אחרי שלושה חודשים לבוב סוף סוף ניתנה הזדמנות על התואר הראשי ברויאל ראמבל 2004. 10 שנים אחרי שהופיע בפי.פי.וי הראשון שלו לבוב סוף סוף נתנה הזדמנות על תואר הוו.וו.אי. לבוב לא הייתה שום אמונה, ברוק, שעדיין היה בפוש מפלצתי, לא הלך לאבד את התואר להארדקור הולי. ולמרות שהיה לפיוד מנגיעות אישיות, בוב הפסיד בקרב תוך 6 דקות והועף מדרגת המיין איבנט. מכאן בוב ניצל את התדמית שלו כ"איש קשוח" והרס המון רוקיס בסמאק או במופעים של הוו.וו.אי. אך במקום שהיריבים שלו היו צריכים למכור את הפציעות שלהם, בוב עשה את זה בשבילם בשבילם בכך שהיה סופר סטיף. במשך השנה הבאה בוב פצע את המתאבקים הבאים: מאט קאפוטאלי (בטאף אינאף 3 ובאירוע של הוו.וו.אי) קרליטו ורנה דופרי (האירוע המפורסם).

    עכשיו אם בוב התכוון לפצוע את האנשים האלה או לא אף אחד חוץ מבוב לא ידע. אך שאלה אחת שבאה לראש היא: האם הפציעות ברצף שבוב גרם היו כתוצאה משנים של היותו אנדר-רייטד? אני לא יודע, אך אני יודע שבוב אמר במספר פעמים "אני עושה מה שמבקשים ממני". תקראו את ההערה. בין אם אתה אוהב את בוב ובין אם לא בוב לא סתם אומר. בוב לא סטיף, מריר או סתם אידיוט. פשוט לא מבינים את בוב. הסיבה שפירסמתי את הטור הזה היה משני סיבות. הסיבה הראשונה הייתה שבוב לא מזמן פתח אקדמיית האבקות. בוב יכול לפתח כמה מהסופרסטארים הכי גדולים שהעסק הנהדר הזה ראה, או פשוט לתת לילד בן 19 את ההזדמנות שלא לעולם לא הייתה. אך דבר אחד שבוב כן יעשה הוא ללמד את הצעירים לתת כבוד ואמון בעסק. הסיבה השנייה שלי היא שב26/8/2006 בסמאקדאון! שבוב הולי ישר את ההדורים נגד רנדי אורטון ראיתי ניצוץ בעיניו. ניצוץ שאתה לא רואה אצל אנשים בני 40. ראיתי תשוקה. לבוב עדיין יש את התשוקה להיות מיין איבנט. לבוב עדיין יש את האש מבפנים להיות מספר 1. אז בפעם הבאה שאתם רואים את בוב הולי בטלוויזיה, תחשבו על מה שהוא היה צריך לעשות כדי להגיע לאיפה שהוא היום, ואז תחשבועל מה שיריביו היו צריכים לעשות כדי להגיע לאיפה שהוא היום. אז אם תראו שבוב הוא קצת סטיף, תבינו למה.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    13.12.2006
    הודעות
    824
    תודה בהחלט מאמר מעניין.

    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    20.12.2006
    הודעות
    9,390
    מתאבק אפס. הוא בחברה שלוש עשרה שנים ועד עכשיו לא זכה בתואר עולם אחד.
    שתף ב-Google+

הרשמה