תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 6 מ 6
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    03.12.2006
    הודעות
    1,057
    אחרי צפיה בשני משחקים של הלייקרס תוך 12 שעות, קיבלתי קצת אוברדוס של קובי, שמראה בדיוק למה קובי לא הולך להיות הMVP, והמשחק של הסאנס הסביר יופי למה לסטיב נאש מגיע פעם שלישית.

    אז בוא נתחיל בלמה קובי לא. קובי הוא המכונה ההתקפית הכי משומנת שקיימת היום בNBA. סיבה נפלאה לא? אז זהו, שזו לא הסיבה. הסיבה היא שקובי, מכונת התקפה הכי משומנת בליגה, השחקן הכי בלתי עציר, הופך את הקבוצה שלו לבינונית.
    נפלא אומרים כולם. סך הכל חבורה של נגרים שהיו מגרדים את תחתית הליגה בלעדיו. אולי כן, ואולי לא, אולם דבר אחד בטוח בעיני, עם קובי הלייקרס לא יצליחו לעבור את הבינוניות, כי קובי אולי משפר את הקבוצה, אבל הוא תוקע את השחקנים האחרים, ואני אסביר.

    קובי אוהב לא רק לסיים את המהלך, כי אם גם להתחיל אותו. ולכן התקפה של הלייקרס שקובי יסיים, תתחיל כמעט תמיד באחת משלוש דרכים:
    1. קובי יוביל את הכדור, ואז יעשה את המהלך שלו.
    2. קובי יצא החוצה, ויקבל את הכדור ממי שהוביל אותו, ואז יתחיל את המהלך.
    3. קובי יעשה פוסט על השומר שלו ויקבל את הכדור ליד הבקבוק, ומשם יתחיל את המהלך שלו.
    הבעיה היא שבכל מקרה, קובי זקוק לבידוד, מה שהופך את שאר השחקנים בהתקפה למשקיפים. הם עומדים בצד, ומחכים שקובי יזרוק, ואז הם ירוצו לריבאונד, או שקובי ימסור להם, ואז הם יזרקו. כל תנועה שלהם תביא את השומר שלהם לאזור שבו קובי נמצא, ותגרום לדאבל טים ,טריפל טים לא רצוי.
    ולכן הם נותרים עם זריקה מבחוץ, שלרוב היא זריקה באחוזים נמוכים יותר. חוץ מזה שלהגנה הרבה יותר קל להתמודד עם התקפה סטטית מאשר עם שחקנים שנעים מצד לצד, כדי לקבל את הכדור חופשיים. קובי הוא האחראי היחידי לשחרר אותם, בכך שהוא ימשוך את השחקן שלהם לדאבל טים.

    אבל זה רק הפגם הראשון במשחקו של קובי. הפגם השני הוא שקובי תמיד דואג להיכנס למשחק מהר. הוא לוקח המון זריקות ברבע הראשון, כדי להתחמם (או שהוא כבר חם), ובעצם מונע אותם מחבריו להתקפה. רוב השחקנים, ובמיוחד קלעים, צריכים להיכנס למשחק, הם צריכים את הבטחון בזריקה שלהם, וקשה מאוד להיכנס למשחק אם לקחת שלשה אחרי 6 דקות. רוב הסיכויים שזו הייתה שלשה קשה, מכיוון שהשחקן זרק בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, והיא לא הייתה הכי מוצלחת ( למי מאתנו לא יצא לשחק עם מישהו שלא ממש ספר אותנו, ולא מסר לנו, בהזדמנות הראשונה שנוגעים בכדורים, מעיפים אותו בכיוון כללי סל, העיקר להרגיש את האדרנלין).
    מכאן קל מאוד לאבד את הביטחון.

    הבעיה השלישית בלשחק עם קובי, היא הבטחון העצמי הגבוה שלו, לעומת הבטחון העצמי שלך. קובי לא אנוכי. קובי רואה משחק בצורה מלאה, ויותר מזה, הוא אחד המוסרים הטובים ביותר, הוא פשוט בטוח במאה אחוז שזריקה שלו על שלושה שחקנים, ושישה זוגות ידיים שמנסות לחסום אותו, בפייד אווי, משלוש, זה עדיף על פני זריקה מחצי מרחק של נאמר, אנדרו ביינום. והוא גם משדר את זה החוצה, מה שלא עוזר לבטחון של אנדרו ביינום. עכשיו נניח וקובי כבר מסר, וביינום החטיא, בפעם הבאה קובי יעדיף לזרוק. זה הבטחון שלו בעצמו.

    ולכן לדעתי, קובי לא משפר את השחקנים שלידו, הוא תוקע אותם, ומוריד להם את הבטחון. זו אחת הסיבות שלדעתי ביינום יתפתח יותר טוב בקבוצה אחרת.

    מי שראה את הלייקרס כשקובי לא על המגרש, רואה קבוצה אחרת לחלוטין. בדרך כלל אודום מנהל את ההתקפה, יש המון תנועה כל הזמן, הכדור נכנס פנימה והחוצה,ושחקנים יודעים שיש סיכוי שהם יקבלו את הכדור, אז הם זזים למקומות שבהם הם יכולים לקבל אותם. ביינום ידידנו לא קיבל יותר מדי צ´אנסים היום. ב3 הפעמים שהוא קיבל את הכדור לפוסט, הוא שם אותו בסל. בפעם הרביעית הוא קיבל עבירה. אלה כל הכדורים שהוא קיבל במשחק.
    ואיפה פיל בנושא הזה?
    כשמסתכלים אחורה, רואים שג´ורדן היה אותו דבר בדיוק. כשהוא היה על המגרש הכל היה עובר דרכו, וכשהוא לא, פיפן היה מנהל התקפה שונה לחלוטין ממה שג´ורדן היה על המגרש.
    אבל ג´ורדן הבין לבסוף את החסרונות האלו, והפך אותם ליתרונות.
    בתחילת המשחק ג´ורדן היה מוסר המון, מכניס את הכדור פנימה, מוציא החוצה, נותן לשחקנים אחרים לקחת את הזריקות, כדי שהם יכנסו למשחק, והוא היה מחכה לרבע השני והשלישי בשביל להכניס את עצמו. במצב הזה פקסון שכבר קלע 2-3 שלשות, יהיה מסוגל לקלוע עוד, במידה וג´ורדן יחליט למסור לו. במצב הזה לונגלי היה מסוגל לשים צעד וחצי אם הכדור הגיע אליו בטעות. ג´ורדן דאג שהשחקנים שלידו יהיה חמים, ובטוחים ביכולת שלהם.
    ובעצם אין הרבה הבדל בין שיקגו של אז לליקרס של היום. גם ג´ורדן שיחק עם נגרים וחוטבי עצים. שחקנים שכל מה שהם ידעו זה לקלוע שלשה, להוריד ריבאונד, או לשמור (לא כולל פיפן וקוקוץ´ כמובן), אבל הוא הפך אותם לקלעי קלאץ´ (עד היום השלשה ההיא של פקסון מול פיניקס לא יוצאת לי מהראש), לאולסטארים (הוראס גרנט לא היה כזה טוב...), ועוד. הוא נתן להם את הביטחון, כי הוא הבין שלבד הוא לא יכול. הוא הפך אותם לטובים יותר.

    כל זמן שקובי ימשיך לחשוב קובי הוא לא יצליח לעבור עם הלייקרס את הבינוניות.

    ומכאן למי שאני כן חושב שמגיע לו, ומה ההבדל בין השניים? במשפט אחד, קובי הוא שחקן שכל הקבוצה עובדת בשבילו, נאש הוא שחקן שעובד בשביל הקבוצה.
    אני ממש לא משלה את עצמי, קובי כדורסלן הרבה יותר טוב ממה שנאש אי פעם יהיה, אבל נאש מבין את המשחק הרבה יותר טוב.
    נאש מבין שבין אם הוא קולע על שלושה אנשים, או מוסר לשחקן חופשי שקולע, זה עדיין רק שתי נקודות. הוא מבין שכל המשחק סובב סביב דבר אחד, וזה להכניס את הכדור דרך הטבעת, ולא ממש משנה איך עשית את זה, ולכן הוא משחק כדורסל פשוט, אבל עם תוצאות.

    למי שראה את פיניקס יודע שהכל מתחיל ממנו. נאש כמו קובי אוהב מאוד להתחיל את המהלכים עם הכדור, אבל הוא מעדיף לתת למישהו אחר לסיים. ההתקפה תתחיל ממנו, הוא ירוץ לאורך ולרוחב במה שנראה כמו ריצת אמוק חסרת שליטה לפעמים, אבל הוא יודע בדיוק מה הוא עושה. השחקנים של פיניקס רצים איתו, מנסים להשתחרר והוא ימצא אותם בדיוק בשניה הנכונה. אם זה אמארה או מריון מתחת לסל, או ברבוסה או בל לשלשה קטלנית.
    מעבר לזה, נאש, כשחקן של דברים פשוטים, ילך על אותו מהלך שעובד שוב ושוב. בל שם שלשה, מייד הוא יקבל את הכדור פעם נוספת חופשי לשלשה. קלע גם אותה, כולם כבר יודעים מה יקרה בהתקפה הבאה, רק שאף אחד לא יודע איך לעצור את זה. היה פיק אנד רול מוצלח? נעשה עוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד.
    נאש גם יודע מי צריך לקלוע, וידאג לתת לו את הכדור שוב ושוב, גם אם הוא החטיא בפעם הראשונה. סטודמאייר לא היה במשחק הלילה (נגד הלייקרס), אבל הוא המשיך לקבל את הכדור מנאש שוב ושוב, כי לנאש היה ברור שפיניקס צריכה את הנקודות שלו. בסופו של דבר הוא קלע סל מכריע.
    אותו דבר היה עם ג´ונס, שהחטיא שלוש שלשות, וקיבל את הכדור שוב ושוב, בעיקר כדי להחזיר לו את הבטחון.
    ואיך אפשר בלי הקילר אינסטיקנט? קיבלנו סל? לא נורא, תוך שתי שניות נחזיר אחד. צריך נקודות? הוא יהיה אנוכי יותר. שלשות וסלים גדולים למכביר.
    וגם בדברים הקטנים : הוא רץ בהגנה (אף אחד לא חושב שהוא שומר גדול, אבל הוא לא יתן זריקה חופשית), הוא חוסם בהתקפה, והדוגמא האישית שהוא נותן.

    והדרך הטובה ביותר לראות את זה, זה שוב, כשנאש לא על המגרש. המשחק של פיניקס הופך לבאלגן, שחקנים הולכים אחד על שלוש, ועיקר התנועה היא לכיוון הריבאונד.

    נאש הוא מנהיג חיובי, הוא הופך את השחקנים לידו ליותר טובים.
    נאש אכן לא ברמה של בירד ושחקנים אחרים שקיבלו את הMVP שלוש שנים ברציפות, אבל הוא השחקן שלטעמי הכי מגיע לו MVP היום.
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    09.04.2007
    הודעות
    24
    אני מסכים לגמרי זה בדיוק מה שאני חושב, אחלה מאמר.
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    29.11.2006
    עיר
    באר שבע
    הודעות
    2,666
    תודה על המאמר גבר!


    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    08.03.2007
    הודעות
    90
    כן מאמר טוב !! תודה !
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    13.12.2006
    הודעות
    824
    קובי לא יקבל, גם נאש לא , כי לא יתנו לו להיות 3 פעמים ברצף MVP
    ומפה נשאר שדירק נוביצקי יקח

    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    08.03.2007
    הודעות
    61
    אז למה כן קובי יקבל?
    כי...
    קובי היחיד שמסוגל לשים סל במוני-טיים אצל הלייקרס התקועים
    אף שחקן בלייקרס לא מסוגל לקחת מנהיגות במיוחד לא אודום שלעולם לא היה בתקופה יציבה
    נאש לקח כבר פעמיים ולא יקח פעם שלישית ונוביצקי לוזר מדי בשביל לקחת ולהגיד שבזכותו דאלאס ממוקמת ראשונה זה טמטום
    קבוצה שמשחקת עם סמוש, וולטון, אודום (לפעמים כשהוא לא פצוע), ועם בראון/ביינום לא תגיע לרמה של ממפיס אפילו
    ובכל זאת הלייקרס הגיעו לפלייאוף במקום 6-7 ועדיין צפוי מהם סדרה מצוינת כנראה נגד פיניקס

    אז די כבר עם ההשמצות על קובי כי הוא היחיד שראוי לתואר הזה

    אהה וגם שכחתי שקובי קלע העונה יותר מ10 פעמים 50 נקודות ומעלה אם אני לא טועה ... אולי יותר
    שתף ב-Google+

הרשמה