תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 8 מ 8
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    23.10.2006
    עיר
    אחירטחדרט
    הודעות
    6,180
    אני לוקח את הרעיון ממנהל קהילת סימולטורים, יהיה זכר הנרצחים בשואה ברוך, וימח שמם של האנשים שאי אפשר לקלל כי הם הקללה הנוראה מכל: הנאצים ימח שמם!
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    20.01.2007
    הודעות
    880
    זאוס, יש דברים שלא מתאים להגיד, עד כמה שהם נכונים.
    יהי זכרם ברוך.
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    04.01.2007
    הודעות
    120
    יהי זכרם ברוך.
    לא נשכח.
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    13.10.2006
    עיר
    המבוך של זאנדור
    הודעות
    1,644
    לא לגמרי מבין למה "ימח שמם" במקרה הזה. זה נראה לי נוגד את הרעיון, החשוב הרבה יותר, של לזכור ולא לשכוח - שתמיד, עד קץ הימים, ידעו כולם שהיו אנשים כאלה, שאנשים יכולים להיות כאלה, ושדבר שכזה קרה.
    "ימח שמו" היא קללה נוראית, היא מאחלת שההיסטוריה לא תדע שהתקיימת בכלל, שלא יהיה זכר לשום דבר שעשית, שחייך היו לחינם. אבל היא ההיפך ממה שאנחנו מבקשים כאן.
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    23.10.2006
    עיר
    אחירטחדרט
    הודעות
    6,180
    אוקיי, סליחה, אני אסתפק בנאצים המניאקים. יהיה זכר הנרצחים ברוך.
    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    04.01.2007
    הודעות
    120
    משהו שחיפשתי עוד משלשום:
    נזכור / אבא קובנר
    נזכור את אחינו ואחיותינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר,
    את רחובות העיירה שסאנו כנהרות
    ואת הפונדק הבודד עלי אורח
    את הישיש בקלסתר פניו
    את האם בסודרה
    את הנערה בצמותיה
    את הטף
    את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם
    את כל עדת היהודים
    אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי.
    את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת .
    את האשה שחבקה את תינוקה אל ליבה וזרועותיה צנחו.
    את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פיטמת האם והיא כחולה וצוננת.
    את הרגליים
    את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד.
    ואת שקפצו ידיהם לאגרוף
    האגרוף שחפן את הברזל
    הברזל שהיה לנשק החזון, היאוש והמרד
    והם ברי הלבב
    והם פקוחי העיניים
    והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מלהושיע.
    נזכור את היום.
    את היום בצהריו.
    את השמש שעלתה על מוקד הדמים
    את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים
    נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים.
    יזכור החי את מתיו
    כי הנה הם מנגד לנו
    הנה ניבטות עיניים סביב סביב
    ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם.
    שתף ב-Google+

  7. #7
    הצטרף בתאריך
    16.10.2006
    עיר
    רמת גן
    הודעות
    808
    נכתב במקור על ידי ננסק
    לא לגמרי מבין למה "ימח שמם" במקרה הזה. זה נראה לי נוגד את הרעיון, החשוב הרבה יותר, של לזכור ולא לשכוח - שתמיד, עד קץ הימים, ידעו כולם שהיו אנשים כאלה, שאנשים יכולים להיות כאלה, ושדבר שכזה קרה.
    "ימח שמו" היא קללה נוראית, היא מאחלת שההיסטוריה לא תדע שהתקיימת בכלל, שלא יהיה זכר לשום דבר שעשית, שחייך היו לחינם. אבל היא ההיפך ממה שאנחנו מבקשים כאן.
    "ימח שמם", קללה סידריאלית כל כך.
    שתף ב-Google+

  8. #8
    הצטרף בתאריך
    18.02.2007
    עיר
    תקוע
    הודעות
    160
    יהי זכרם ברוך.
    במותם ציוו לנו את החיים.
    שתף ב-Google+

הרשמה