תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 5 מ 5
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    13.12.2006
    הודעות
    824
    ז איזה דראפט היה הכי טוב? בעיקרון הויכוח נסוב סביב שלושה דראפטים שהיו עמוקים במיוחד, ומלאים בסופרסטארים, הדראפטים של 1984, 1996 ו2003. ישנם אומרים שהדראפט הקרוב הולך להיות עמוק וטוב כמו הקודמים לו. בתמונה - השחקן שאף אחד לא יזהה, אבל כל ג´נרל מנג´ר מכיר את השם שלו - סם "נבחרתי לפני השחקן הטוב בהיסטוריה" בואי. * תודה לשניק על העזרה באימות הנתונים.
    אז כדי שזה לא יהפך לויכוח חסר שחר, צריך מדד פיזי כלשהו שלפיו אפשר למדוד כל אחד ואחד מהשחקנים בדראפט הזה. ההשוואה תתמקד בשתי נקודות זמן, נקודה ראשונה תהיה נקודת השלוש שנים, נקודה ששלושת הדראפטים השלימו. הנקודה השניה תהיה ההווה, ובעצם לאן הדראפט של 1996 והדראפט של 2003 צריכים לשאוף.
    השאיפה שלי היא ליצור מדד פיזי אחיד לכל שלושת הדראפטים, בשביל למנוע ויכוח מיותר. ברור לי שסטטיסטיקה היא לא הכל, ולכן חלק מהנקודות יהיו על תארים אישיים של השחקנים.

    כמובן שזה לא יחסוך ויכוחים על המדדים הפיזיים השונים, אבל הנה לכם משהו קטן שאני הרכבתי. 23 מדדים, כך שכל שחקן יכול להגיע ל25 נקודות:
    1.האם השחקן שחקן חמישיה (מעל חצי מהמשחקים לעונה).
    2.האם הוא שחקן חמישיה בקבוצת פלייאוף.
    3.האם הוא קלע בממוצע לעונה מעל 30 נקודות.
    4.האם הוא קלע בממוצע לעונה מעל 20 נקודות.
    5.האם הוא קלע בממוצע לעונה מעל 10 נקודות.
    6.האם קלע מעל 45% בממוצע לעונה.
    7.האם הוא לקח יותר מ10 ריבאונדים, בממוצע עונתי.
    8.האם לקח מעל 7 ריבאונדים בשנה.
    9.האם הוא לקח מעל 4 ריבאונדים בשנה.
    10.האם הוא חילק בממוצע מעל 10 אסיסטים, בממוצע עונתי.
    11.האם חילק מעל 7 אסיסטים בממוצע עונתי.
    12.האם חילק מעל 4 אסיסטים בממוצע עונתי.
    13.יחס איבודים-אסיסטים גבוה מ1 ל3 לאורך עונה שלמה.
    14.האם היו לו יותר מ2 חסימות בממוצע עונתי.
    15.האם היו לו יותר מ2 חטיפות בממוצע עונתי.
    16.האם הוא סיים עונה עם ממוצע של דאבל-דאבל.
    17.האם סיים בטריפל של +5.
    18.האם יש לו אליפות.
    19.האם יש לו תואר MVP בעונה הרגילה.
    20.האם יש לו תואר MVP בגמר הNBA.
    21.האם קיבל תואר מיוחד (שחקן ההגנה, שחקן שישי, וכו´ לא כולל רוקי השנה).
    22.בחירה לחמישיית ההגנה של השנה.
    23. 3 נקודות לבחירה בחמישיה ראשונה, שתי נקודות לבחירה לחמישיה שניה, נקודה לבחירה לחמישיה שלישית (הטוב מבין השלוש).
    סה"כ שחקן יכול להגיע ל25 נקודות, אבל בכדי לעשות את זה טיפה יותר נחמד, כל שחקן יכול לקבל נקודות בונוס על הישגים יוצאים דופן. לדוגמא, ה81 נקודות של קובי, 6 אליפויות של מייקל, וכו´.

    אז נתחיל:

    דראפט 1984
    ===========

    1.האקים אולוגוואן – החלום היה אחד הסנטרים הטובים ביותר ששיחקו בNBA. הוביל את יוסטון ל2 אליפויות רצופות, תוך שהוא מעלים את שאקיל שהיה אז שחקן עונה שניה. הוא אומנם עשה את זה בזמן שמייקל היה עסוק בלשחק בייסבול, אבל זה עדיין נחשב להישג גדול בליגה שהכילה אז לא מעט כוכבים וקבוצות חזקות. מעניק לדראפט 1984 20 נקודות מתוך 25 אפשריות. בנקודת שלוש השנים היו לו 14 מתוך 25.

    2.סם בואי – יזכר לעולם בזכות משהו שלא קשור אליו בכלל. בזכות השחקן שנבחר אחריו בדראפט.... היה הבטחה לסנטר ענק, אבל הפציעות דירדרו אותו. הוא עדיין השלים 10 שנים בNBA, במדי פורטלנד וניו ג´רזי, לפני שפרש. מעניק לבוגרי המחזור 9 נקודות. בנקודת שלוש השנים היו לו 7 נקודות.

    3.מייקל ג´ורדן – לא צריך לספר הרבה על אחד השחקנים הגדולים ביותר שעלו על הפרקט. 6 תארי NBA עם שיקגו, ועוד אין ספור תארים אישיים, ושיאים שישארו עוד הרבה זמן בספרי הNBA. מייקל מעניק רק 18 נקודות מתוך ה25 האפשרויות, אך זה לפני הבונסים ויש הרבה: 6 אליפויות, אין ספור שיאי קליעה, ו5 פעמים MVP עונה רגילה, 6 פעמים MVP של הגמר ועוד ועוד. ציון סופי יהיה 25 נקודות. בנקודת 3 השנים היו לו 15 נקודות.

    4.סם פרקינס – לא היה שחקן גדול במיוחד, עדיין היה שחקן לגיטימי פלוס, והשלים 18 עונות בNBA. הוא מעניק 6 נקודות לבוגרי המחזור, ואותו מספר בנקודת 3 השנים.

    5.צ´ארלס בארקלי – עוד שחקן ענק שלא צריך להכביר עליו יותר מדי מלים. נתן עונות גדולות בפילי, פניקס ויוסטון. היה קרוב מאוד לטבעת, אבל נאלץ לפרוש בלי אף אחת. הפה הגדול שלו משאיר אותו קרוב אלינו. 16 נקודות מתוך ה25, ועוד אחת על כך שהוא נמצא בחברה טובה עם ג´אבר, צ´מברליין ומלון, כיחידים שקלעו מעל 20000 נקודות, הורידו מעל 10000 ריבאונדים, ומסרו מעל 4000 אסיסטים לאורך הקריירה. סה"כ 17 נקודות. בנקודת 3 השנים צבר 13 נקודות.

    6.מלוין טורפין – מי?? גם אני שאלתי, וגיליתי שהוא היה סנטר ששיחק 5 עונות בNBA, ופרש, בעיקר בגלל עודף משקל. 6 נקודות בכללי ובנקודת 3 השנים.

    7.אלוין רוברטסון – עבורי השם היה אלמוני, אבל מסתבר שמאחוריו עומד שחקן לא רע בכלל. 9 עונות בNBA, קיבל את פרס השחקן המשתפר ואת שחקן ההגנה ב1986, 4 פעמים אולסטאר, עם ממוצע קריירה של 2.71 חטיפות למשחק, ואחד היחידים עם קוואדרופל דאבל של 20 נקודות, 11 ריבאונד, 10 אסיסטים, ו10 חטיפות. 12 מתוך 25, ועוד אחת על הקוואדרופל המדהים שלו. בנקודת 3 השנים היו לו 11 נקודות.

    8.לנקסטר גורדון - עוד באסט, והפעם זה בא לידי ביטוי גם כאן, עם נקודה אחת בודדה (קלע ביותר מ45%). כמה לא מפתיע שהוא הלך לקליפרס.(ונחשו כמה בנקודת שלוש השנים...)

    9.אוטיס ת´ורפ – PF טוב מאוד, שזכור מהשנים שלו לצד אולוגוואן, ומהטרייד שמנע ממנו אליפות שניה. 17 שנים בליגה עם הופעת אולסטאר אחת. 9 נקודות מתוך ה25. ו7 אחרי 3 שנים.

    10.ליאון ווד – עוד באסט. 6 עונות בNBA ב6 קבוצות שונות. תורם 2 נקודות לשני הצבירות.

    11.קווין ויליס – שחקן פנים לגיטימי, שבעונותיו הטובות באטלנטה נתן ממוצעים יפים. השיא הגיע באליפות בה הוא זכה עם סאן אנטוניו, אבל זה היה כשהוא כבר היה הרחק מעבר לשיא שלו כשחקן. 10 נקודות. מתוכן 8 כבר אחרי 3 שנים.

    12.טים מקורמיק – 8 עונות בNBA, עם ממוצעים סבירים.6 נקודות ו5 אחרי 3 שנים.

    13.ג´יי המפריז – גארד לא רע, 7 נקודות לשתי הצבירות.

    14.מייקל קייג´ – שחקן פנים טוב. סיים את עונת 88 כריבאונדר המצטיין עם 13 ריבאונדים למשחק, וזאת אחרי שבמשחק האחרון של העונה הוא לקח 30 ריבאונדים, כדי לדחוק את צ´ארלס אוקלי מהמקום הראשון. 8 נקודות סה"כ, ועוד אחת על מלך הריבאונדים. 6 על שלוש עונות ראשונות בקליפרס.

    15.טרנס סטנסבורי – גארד עם 3 עונות בNBA, ללא שום רושם מיוחד. 0 נקודות.

    16.ג´ון סטוקטון – מלך האסיסטים והחטיפות בכל הזמנים, ואחד הרכזים הטובים ביותר מאז ומעולם. הדבר היחיד שהיה חסר לו זה אליפות. 16 מ25, ועוד בונוסים על שיא האסיסטים והחטיפות, ושיא האסיסטים במשחק פלייאוף. סה"כ 19 נקודות. רק 5 בשלוש העונות הראשונות שלו בג´אז.

    17.ג´ף טרנר- שיחק בליגה 10 עונות, אך לא השאיר חותם מיוחד. 2 נקודות, אחת אחרי 3 שנים.

    18.ורן פלמינג – גארד, 12 עונות במדי אינדיאנה בעיקר. 8 נקודות, 5 אחרי 3 עונות.

    19.ברנרד תומפסון – 4 עונות, רובן במדי פיניקס, ללא חותם עלשהו. 0 נקודות.

    20.טוני קמפבל – גארד שנתן את עונותיו היפות במיניסוטה, כאשר זו הצטרפה לליגה. אליפות במדי הלייקרס. 6 נקודות. רק 1 אחרי 3 עונות.

    21.קני פילדס – גארד עם 4 עונות בNBA. 0 נקודות.

    22.טום סוול – שיחק 22 משחקים במדי וושינגטון ונעלם. 0 נקודות.

    23.ארל ג´ונס – סנטר, 49 משחקים סNBA, ו0 נקודות אצלינו.

    24.מייקל יאנג – 49 משחקים, ללא חותם. 0 נקודות

    בזאת תם לו הסיבוב הראשון. שחקנים נוספים:
    רון אנדרסון בבחירה ה27 עם 5 נקודות ו4 אחרי 3 שנים, ג´רום קרסי בבחירה ה46, עם 8 נקודות, ו2 אחרי 3 שנים.ג´ים פטרסן בבחירה ה51 עם 6 נקודות, ואותו מספר אחרי 3 שנים,קני בניסטר (החיה) תורם 5 נקודות ממרומי המקום ה156!

    סה"כ 188 נקודות למחזור 1984, ו148 בנקודת 3 השנים.


    דראפט 1996
    ===========

    1.אלן אייברסון – התשובה הגיע לפילדלפיה כמושיע, אחרי שקריירת הכדורסל שלו כמעט נקטעה, והוא כמעט נזרק לכלא. מצד אחד לוחם אמיתי עם המון נשמה, מצד שני בשנים האחרונות נשמעות לא מעט פרשוניות שטוענות שהוא היה הבעיה של פילדלפיה. בסה"כ 15 נקודות ו12 בנקודת שלוש השנים.

    2.מרקוס קמבי – הסנטר ההגנתי של הדנבר נאגטס מוכיח את עצמו כשחקן משלים חשוב, אבל מעולם לא היה הכוכב שציפו ממנו כנבחר מספר שתיים.סה"כ 9 נקודות ו 6 בנקודת שלוש השנים.

    3.שריף עבדור ראחים – עוד שחקן שהציפיות ממנו היו בשמים, והעביר קריירה סולידית בלבד. בילה את רוב שנותיו בונקובר (ממפיס כיום) גריזליס, וקשה לומר שישאיר אחריו רושם מיוחד. 8 נקודות, ו6 בנקודת שלוש השנים.

    4.סטפון מרבורי – סטארבורי תמיד נחשב לכוכב ענק (בעיקר בעיני עצמו), אבל לצערו הרב יזער כשחקן שכשהוא עזב הקבוצה התחילה להצליח (מיניסוטה, ניו ג´רזי ופיניקס יעידו על כך....). ועדיין יש לו ממוצעים מרשימים לאורך הקריירה, שמביאים אותו ל6 נקודות. ו4 אחרי 3 שנים.

    5.ריי אלן – הכרנו אותו טוב באותה תקופה, בזכות העובדה שהוא שיחק עם דורון שפר. בהחלט אחד הקלעים המחוננים בשנים האחרונות, שעם קצת יותר דרייב היה יכול להגיע רחוק יותר. 9 נקודות ורק 4 אחרי 3 שנים.

    6.אנטואן ווקר – עוד שחקן עם פוטנציאל שעולה על ההצלחה שלו. נחשב למוכשר אך עצלן, והצליח לחרב כמה קבוצות ב0 מ80 לשלוש, לפני שלקח אליפות עם מיאמי בתור רול פלייר. 11 נקודות שהפתיעו אותי. 5 אחרי 3 שנים.

    7.לורנזן רייט – מי אם לא הקליפרס, תיקח שחקן בינוני בבחירה 6 בדראפט כל כך עמוק. 5 ו4.

    8.קרי קיטלס – היה קלע מחונן בקריירת המכללות, והצליח להעמיד ממוצעים יפים בשנים הראשונות שלו בNBA, אבל אז ניו ג´רזי היו הקליפרס של המזרח. הפציעות דיי הפריעו לו רוב הזמן, והוא פרש ב2005. 4 ו3.

    9.סמאקי ווקר – גם דאלאס לא הצטיינה בבחירות הדראפט שלה באותה תקופה. 3 נקודות בשני המקצים.

    10.אריק דאמפייר – השווה את עצמו לא פעם לשאקיל אוניל, אבל המרחק בינהם גדול יותר מהמרחק בין מיאמי לדאלאס. בעיקרון נתן עונה אחת טובה, בשנת החוזה כמובן בגולדן, ונח על זרי הדפנה בדאלאס. 9 ו4.

    11.טוד פולר – רק עכשיו צחקו עלי הרבה על הבחירה הזו (שכן אוהד גולדן סטייט אנוכי), ואכן אפילו הבחירה בסאם בואי לא משתווה לבחירה זו. נבחר לפני קובי בריאאנט, שחקן שב4 עונות לא עשה כלום, ונעלם מהמפה לחלוטין. נקודה אחת מסכנה.

    12.ויטאלי פוטפנקו – שחקן שהיה שמח להיות בקליבלנד היום, אבל איזה הבדל. 4 נקודות.

    13.קובי ברייאנט – אני באמת צריך לפרט? 15 ועוד 2 בונוס, 1 על 3 אליפויות רצופות, ו1 על שיא הקליעה המדהים שלו. כשחקן שהגיע מהתיכון, 3 השנים הראשונות היו קשות, והוא צבר בהן רק 3 נקודות.

    14.פג´ה סטויאקוביץ´ – קלעי מחונן, שהגיע לNBA אחרי ששרד את צביקה שרף. ידוע כאחד שהדרך היחידה לעצור אותו היא להגיד לו שזה פלייאוף טיים. 7 נקודות, ו5 בנקודת 3 השנים.

    15.סטיב נאש – הMVP של השנתיים האחרונות נבחר רק בבחירה ה16, ע"י... פיניקס, ששלחה אותו להתלמדות בדאלאס, וקיבלה אותו הכי טוב שיש. 15 נקודות. גם לו הייתה פתיחה קשה, עם נקודה אחת בתום 3 השנים.

    16.טוני דלק – נוסע מתמיד, שחקן שביקר בהמון ערים במהלך הקריירה שלו, כולל בכמה באירופה. נקודה אחת, כי על ממוצעים בפנתאנייקוס לא מקבלים נקודות אצלינו.

    17.ג´רמיין אוניל – עוד שחקן ענק שהגיע מהתיכון, ולקח לו ארבע שנים עד שהתחיל לנצוץ. 13 נקודות, אבל 0 אחרי 3 שנים.

    18.ג´ון וואלאס –לא השחקן הכי מוכר מהדראפט. הצטיין בעיקר במדי טורנטו החלשה.3 נקודות

    19.וולטר מקארתי – עוד שחקן אפור, ללא הישג סטטיסטי מרשים. 0 נקודות.

    20.זידרונאס אילגאוסקס – החבר של שאראס ולברון, היה סנטר לגיטימי בNBA, היום קצת מעבר לשיאו. גם הוא סבל מלא מעט פציעות. 10 ו9.

    21.דונטה ג´ונס – על 15 משחקים ו44 נקודות בסך הכל, לא מקבלים נקודות אצלינו, עדיין קיבל 2.5 מליון מהסלטיקס....

    22.רוי רוג´רס – עוד שחקן שקיבל הרבה כסף, ולא ראה הרבה פארקט. נקודה אחת.

    23. אפטימס רנציאס – לא הגיע לNBA.

    24.דרק פישר – בעיני, וואחד גניבה. היה הדרק שארפ של הלייקרס, וגם היום ממשיך לתת תפוקה נאה ביוטה. רק 6 נקודות, אבל מסתבר שיש הרבה יותר מסטטיטיקה במשחק. עוד נקודה על 3 אליפויות (היי, אם קובי קיבל...) ועוד אחת על הסל המדהים שקבר את הספרס ב2004. ו1 אחרי 3 שנים.

    25.מרטין מיורסאפ – חתם במכבי תל אביב, ואז נבחר בדראפט הNBA, לאף אחד לא ממש ברור למה. 0 נקודות.

    26.ג´רום וויליאמס – שחקן אפור ששרד 9 עונות בNBA, ומקבל 3 נקודות.

    27.בריאן אוונס – עוד שחקן אפור, שהשלים את שלושת עונות הרוקי שלו, ולא יותר מזה. 0 נקודות.

    28.פריסט לודרדייל – מי? גם בNBA לא ממש יודעים. 0 נקודות.

    29.טראויס נייט – אנחנו מכירים אותו בעיקר בזכות דורון שפר. כמעט הגיע להפועל ת"א בשלהי הקריירה שלו, וטוב שויתר. לזכותו אליפות עם הלייקרס. 3 ו2.

    30.אות´לה הרינגטון – עוד שם שאני מכיר בזכות שפר. הפעם מישהו ששיחק מולו לא פעם. עשה קריירה יפה מהמקום ה30. 4 נקודות . 2 אחרי 3 שנים.

    מכאן והלאה אזכיר רק שחקנים שתרמו – מוצ´י נוריס בבחירה ה33 עשה קריירה סולידית ברוקטס ומעניק 3 ו0, דורון שפר בבחירה ה34 עשה קריירה סולידית במכבי ת"א, אבל לא יקבל עליה נקודות, ג´ף מקיניס במקום ה37 עם 4 ו1, מאליק רוז במקום ה44 היה שחקן משלים נחמד בסאן אנטוניו, והיום בניקס, 3 ו2, מרקוס בראון במקום ה46, אחד מהשחקנים הטובים באירופה, ג´יימי פיק בבחירה ה48 מקבל 5 נקודות עבור היות ריבאונדר לא רע, למרות שהוא לא מוכר, שנדון אנדרסון בבחירה ה54 לקח אליפות בשנה שעברה עם מיאמי (גם להיות במקום הנכון בזמן הנכון זה סוג של כישרון), ובהחלט נתו כמה עונות יפות בג´אז,5 ו2, ודרו בארי, נהנה מהיחוס, אבל לא מתקרב לרמה של אביו או של האחים שלו.

    סה"כ 188 נקודות, כאשר לא מעט שחקנים עדיין פעילים, ואני צופה שלפחות קובי ברייאנט וסטיב נאש ישפרו את הניקוד שלהם.104 אחרי 3 שנים.


    דראפט 2003
    ===========

    והנה הגענו לדראפט המדובר של 2003, וכאן לקחנו בחשבון שלשחקנים יש רק 3 שנים בNBA, כאשר מה שהם עשו העונה לא ילקח בחשבון.

    1.לברון ג´יימס – קינג לברון הגיע לקליבלנד כשחקן תיכון עם הרבה הייפ מסביבו, והצדיק כל טיפה מהתשומת לב לה זכה, עם משחקים בלתי נשכחים, הופעת פלייאוף בה סחב לבדו את הקבוצה לחצי גמר המזרח, והודח בקושי ע"י המועמדת לאליפות בתוצאה 4:3, עם טריפל דאבל במשחק הפלייאוף הראשון שלו, ובדרך לקריירה ענקית. כבר אחרי 3 עונות עם 15 נקודות מדהימות, וזה בלי שזכה עדיין באף תואר.

    2.דרקו מיליצ´יץ – עוד צעיר בן 18 שהגיע ללא קריירה במכללות, אולם הפעם מאירופה. שחקן שצפו לו גדולות ונצורות, בטרם עשה משהו. לא הצליח בגדול בשלוש העונות שלו בNBA, אך בעיני הוא עדיין לא יכול להיחשב לאכזבה, כיוון שגם כשהגיע, הוא לא היה אמור להיות מוכן, כמו לברון, אלא חומר גלם עם פוטנציאל, הוא עדיין כזה. מיעט לשחק עד הגעתו לאורלנדו, ולכן הספיק לצבור רק 2 נקודות: 1 על אחוזי קליעה, והשניה כי כבר יש לו אליפות.

    3.כרמלו אנתוני – גם הבחירה השלישית בדראפט, לא הגיע עם הרבה שנות מכללה ברזומה. כרמלו התחיל את הקריירה שלו במכללות בסירקיוז, ובעונתו הראשונה הוביל אותה לאליפות. הוא החליט שזה קטן עליו, ויצא לדראפט. הוא טען שהוא צריך היות הבחירה הראשונה, אבל קליבלנד בחרו את לברון יליד העיר, ודטרויט העדיפו את הפוטנציאל של מיליצ´יץ, בעיקר כי בתפקיד של כרמלו היה להם כבר נסיך צעיר ומוכשר. לדעת כותב זה, עד אתה הוא השחקן השלישי בטיבו שיצא מהדראפט. 7 נקודות עד כה.

    4.כריס בוש – טורונטו הפתיע כשבחרה שחקן יחסית אלמוני, אבל אני לא יודע על מישהו בטורונטו שמצטער על הבחירה. בוש פרץ החל מעונתו השניה, והיום הוא הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה. 6 נקודות.

    5.דווין וויד- עוד קבוצה שבודאות לא מצטערת על בחירתה היא מיאמי. וויד הגיע ממארקט הקטנה, שנה אחרי שהוביל אותה לפיינל פור של טורניר המכללות, ובחצי הגמר השיג טריפל דאבל, כדי להצטרף לחברתם של מג´יק ג´ונסון, אוסקר רוברטסון, ואנדרה מילר. כבר בעונתו הראשונה הוא הוביל את מיאמי לפלייאוף, ולחצי גמר המזרח. בעונתו השניה הוא קיבל חיזוק בדמות הענק הלוחש, מה שהפך את מיאמי למועמדת לאליפות. ואכן בעונתו השלישית הוא סחב אותם לאליפות עם הופעות פלייאוף מדהימות וMVP של גמר הNBA, ואין ספור מחמאות מפיו של שאקיל. גם הוא עם 15 נקודות מדהימות אחרי 3 שנים בלבד.

    6.כריס קיימן – הקליפרס הפתיעו עם בחירה לא רעה של הסנטר הפריק, שבינתיים מעמיד מספרים יפים בעמדת הסנטר, ומשלים את בראנד כצמד שחקני פנים מהטובים שיש. 6 נקודות.

    7.קירק היינריך – שיקגו לקחה את הרכז הזה מקנזס, והוא אחד המובילים של הקבוצה עם המון אחריות, ומספרים יפים. 5 נקודות.

    8.טי ג´י פורד – רכז כספיתי שיודע לחולל הרבה מהומות, היה פצוע יותר מעונה, ולכן קצת התקשה להציג יכולת טובה, אולם היום הוא פורח מחדש בטורונטו. 3 נקודות, אולם אני בטוח שהוא יקבל הרבה יותר עוד כמה שנים.

    9.מייק סוויטני – בחירה מוזרה של הניקס בבחור עגלגל.שיחק שם שנתיים, והועבר לשיקגו. בעיקר עולה מהספסל. 2 נקודות.

    10.גארויס הייז – פורוורד שנבחר ע"י וושינגטון, ותרם בעיקר בנקודות והגנה. 5 נקודות.

    11.מיקל פייטרוס – גארד – פורוורד צרפתי, שמשתפר מעונה לעונה. בינתיים הוא רק עם נקודה אחת, אבל גם הוא עוד ישיג עוד.

    12.ניק קוליסון – עוד פורוורד שהגיע מקנזס, אבל גם לו חסרה עונה ברזומה, לאחר שלא שיחק ב2004. 2 נקודות, וציפייה להשתפר.

    13.מרקוס בנקס – רכז עם המון ציפיות, שהספיק כבר לעבור ב3 קבוצות. כיום הוא אמור להיות המחליף של נאש, אבל בינתיים הוא רואה יותר ספסל מפרקט. 2 נקודות.

    14.לוק רידנאור- עוד רכז לבן מהדראפט, שהלך לסיאטל. מציג מספרים יפים, בעיקר יחס איבודים לאסיסטים. 6 נקודות.

    15.ריס גיינס – שמענו עליו די לאחרונה, כמועמד להגיע למכבי תל אביב. סה"כ 71 משחקים בשלוש עונות בNBA ובלי תרומה משמעותית.

    16.טרוי בל – עוד שחקן שנעלם אחרי 6 משחקים בלבד.

    17.זארקו צ´ברקאפה – עוד 0 למאזן, לאחר שלא הצליח לבלוט במדי פיניקס וגולדן סטייט.

    18.דייויד ווסט – לקח לו זמן, אבל בשנה השלישית שלו בNBA הוא פרץ בגדול במדי ניו אורלינס, והיה מועמד לשחקן המשתפר, שהלך בסוף לשחקן אחר מהדראפט הזה. כריס פול קשור לזה? 5 נקודות.

    19.אלכסנדר פבלוביץ – לוקח לו קצת זמן, אבל היום הוא מתחיל להראות ניצוצות לצד לברון בקליבלנד, ב3 השנים הראשונות שלו לא עשה הרבה.בינתיים הוא עם 0 נקודות.

    20.דנטה ג´ונס- הגיע מקליבלנד, ולא הותיר רושם עז עד כה. 0 נקודות.

    21.בוריס דיאו – לא הצליח באטלנטה, אבל פרח לצד סטיב נאש בפיניקס, וזכה בפרס השחקן המשתפר. 10 נקודות יפות, רובן ככולן על העונה בפיניקס.

    22.זוראן פלאניניץ –רכז שהיה אמור להיות המחליף של קיד, אולם לא זכה להמון דקות משחק. 0 נקודות.

    23.טראויס אאוטלו – פורוורד שהגיע ישירות מהתיכון לפורטלנד. בינתיים לא עשה משהו מרשים, אבל מקווה שפורטלנד למדו לקח שחקן התיכון הקודם שביזבז 4 שנים על הספסל שלהם והיום פורח באינדיאנה. נקודה אחת.

    24.ברייאן קוק- מחליף לגיטימי בלייקרס, אולם ללא שורת סטטיסטיקה מרשימה. גם הוא עם נקודה.

    25.קרלוס דלפינו – ארגנטינאי מצויין שהגיעה אחרי שעבר השפלה ממכבי ת"א בגמר היורוליג. לא זכה להרבה הזדמנויות, ומצא עצמו לא פעם מחוץ לסגל של דטרויט. בינתיים הוא עם 0 נקודות.

    26.נדודי אבי – פורוורד שהגיע מאנגליה, ושיחק בסה"כ 19 משחקים ב3 שנים.

    27.קנדריק פרקינס – מחליף בסלטיקס, עם נקודה אחת אצלינו.

    28.ליאנדרו ברבוסה – איזה גניבה במקום ה28. לא ברור איך סאן אנטוניו ויתרו על הבחירה הזו ונתנו לפיניקס במתנה שחקן שתורם המון לקבוצה. הוא אומנם לא שחקן חמישיה, אבל מכיוון שמשחק המון דקות יקבל קרדיט על כך .4 נקודות.

    29.ג´וש הווארד- ואם כבר מדברים על גניבה... פשוט לא יאמן איך דאלאס הצליחו לדוג אולסטאר בבחירה ה29 שלהם, והסיבה היחידה שלא נבחר קודם, הוא שהוא עושה המון דברים טוב, אבל לא עושה שום דבר מצויין. והיום הוא עושה המון דברים טוב במועמדת מספר אחת לאליפות. 5 נקודות.

    עוד בחירות בולטות בסיבוב השני : גייסון קאפונו, אלוף השלשות של 2007, לא תרם הרבה בשלוש העונות הראשונות, אבל מתחיל לפרוח במיאמי, מביא נקודה לדראפט הזה, אבל אני מאמין שבעתיד יביא יותר. לוק וולטון הנהדר של הלייקרס, לא שחקן ענק, אבל בהחלט אחד שהוא הדבק של הקבוצה, ומה כבר אפשר לבקש יותר מבחירת סיבוב שני, 2 נקודות. מריו אוסטין, שתורם המון לירושלים, סטיב בלייק שמראה ניצוצות בדנבר השנה, עם 3 נקודות, קית´ בוגאנס הכספיתי עם 2 נקודות, מו וויליאמס שפורח השנה במילווקי עם 3 נקודות, ג´יימס ג´ונס שתורם להצלחה של פיניקס עם 2 נקודות, קייל קורבר בתחתית הסיבוב השני עם 4 נקודות.
    סה"כ קיבל המחזור המוצלח הזה 121 נקודות.




    סיכומים ומסקנות :
    =====================

    בהחלט ניתן לראות כמה מגמות בהתקדמות של הNBA. אם בדראפט 84 כמעט כולם היו אחרי 3-4 שנים במכללות, בדראפט 96 כבר ניתן לראות כמה תיכונסיטים, ואירופאים שלא עברו במכללות, אך עדיין נדחקו לעשיריה השניה, בעוד בדראפט 2003, לשלושת השחקנים שנבחרו במקומות הראשונים יש במשותף עונה אחת ביחד במכללה.

    נקודה נוספת שניתן להבחין בה היא המוכנות של השחקנים לNBA והNBA להם. החברה של 84 צברו 80% מהנקודות שלהם כבר אחרי שלוש שנים, מה שמעיד על הבשלות שלהם ברגע כניסתם לNBA. החברה של 96 כבר התדרדרו לאיזור ה55%, כאשר לא מעט שחקנים שהיום הם כבר שמות גדולים לא מצאו את מקומם, בשנים הראשונות שלהם בליגה. קובי ברייאנט, ג´רמיין אוניל, וסטיב נאש, לא ממש שיחקו באותן שנים. והנה דווקא ב2003 שמשופעת בשחקני תיכון, אנחנו רואים שחקנים מוכנים יותר וטובים יותר, כאשר רוקי השנה הוא שחקן תיכון. ניתן לראות גם את הצד השני, כי קליבלנד דנבר ומיאמי נתנו ללברון כרמלו ווייד בהתאמה להיות המושיעים שלהם. הם נתנו להם את הבמה להופיע. לעומת זאת מיליצ´יץ שהובא כפוטנציאל לעתיד לא הצליח עד כה. גם ב96, קובי בושל על אש קטנה, נאש הובא כמחליף לקיד, ואוניל לא קיבל הזדמנות , הליגה אז לא הייתה מוכנה לתת את המפתחות לרוקיס, לא משנה כמה מוכשרים הם.

    מייקל ג´ורדן, לברון ג´יימס, ודווין וייד, עם 15 נקודות אחרי 3 שנים. מקרי ?

    לנקודות של דראפט 84 תורמים 22 שחקנים. 5 תורמים 93 נקודות,כמעט 50% מהנקודות (אולוגוואן, ג´ורדן, בארקלי, רוברטסון, וסטוקטון), לדראפט 96 תורמים 28 שחקנים, ו5 המובילים (אייברסון, קובי,נאש, ווקר ואוניל) מגיעים ל51 נקודות בלבד שזה 27% בלבד. גם לדראפט 2003 תורמים 28 שחקנים, כאשר שלושה בלבד בספרות כפולות, לברון ווייד, ובמפתיע גם דיאו, בזכות הגיוון שלו והסטטיסטיקה המרשימה שהשיג בפניקס בעונה שעברה, והם תורמים 40 נקודות ביחד, שזה 33%.

    צריך לזכור שב84 היו בליגה רק 24 קבוצות, וזה הבדל לא קטן, ומי שמדגים את זה הכי טוב זה טוני קמפבל, שלא הצליח להתבלט יתר על המידה בלייקרס, אבל הסטטיסטיקה האישית שלו פרחה ברגע שעבר למיניסוטה. ולכן יש הבדל בין ה188 נקודות של דראפט 84, ל188 נקודות של דראפט 96. על מנת שהנקודות יהיו שקולות, דראפט 96 ו2003 צריכים להגיע לכ220 נקודות (יותר קבוצות, יותר עמדות, יותר קבוצות חלשות שבהן אפשר להתבלט).

    דראפט 96, מנפק את הכוכבים הגדולים שלו מהעשיריה השניה. מלבד הבחירה הראשונה, אלן אייברסון, עד הבחירה ה13 , קובי ברייאנט, מדובר בשחקנים טובים, לגיטימיים, חלקם אולסטארים, אבל אף אחד לא סופרסטאר של ממש (וגם טוד פולר שם...). לעומת זאת בעשיריה השניה ניתן למצוא את ברייאנט, נאש ואוניל. ואילו דראפט 2003 מוציא 4 שחקנים שכבר היום מקבלים מעמד של סופרסטארים, ועוד שורה של שחקנים עם פוטנציאל להיות כאלו בעתיד (הרי גם לכוכבים של 96 לקח יותר מ3 שנים), ובנוסף, אולסטאר מהמקום ה29, וכישרון עמוק בתוך הסיבוב השני. דראפט 84 מביא לנו 3 כוכבים בחמישיה, ועוד אחד מהעשיריה השניה, אבל ללא יותר מדי הפתעות.

    דראפט 96 מלמד בצורה ברורה את הכלל האמריקאי, גובה אי אפשר ללמד. שורה של שחקנים גבוהים שהועדפו על פני גארדים מוכשרים. גם ב84 סם בואי שהועדף על ג´ורדן, ו2003, שם נבחר מיליצ´יץ שני.

    דראפט 96 הוא העמוק מבין השלושה, אך גם מלא בשחקנים בינוניים.
    דראפט 84 מנפק לנו 4 שחקני על, עם הישגים שקשה להאמין שיחזרו עליהם.
    דראפט 2003 הנפיק את השחקנים המוכנים ביותר לNBA, אולם כעת חובת ההוכחה, וחובת ההישגים עליהם.

    אז מי הכי טוב? לדעתי האישית, נכון להיום 84 עדיין ראשון. עוד 10 שנים 2003 יעבור אותו.

    מה דעתכם??

    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    03.12.2006
    הודעות
    1,057
    84 אחד הדראפטים הטובים בהסטוריה, אם לא ייקרה משהו חריג הוא גם יישאר ככה.
    2003 דראפט מטורף אבל אין מה להשוות לגורדן בראקלי ואקים.
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    29.11.2006
    עיר
    באר שבע
    הודעות
    2,666
    84 ללא ספק. גורדון בארקלי ואלגואון בנו את הבמה לצעירים של היום. בלעדיהם הNBA לא היה במקום שהוא נמצא היום.


    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    08.03.2007
    הודעות
    504
    לפי דעתי 84 בינתיים אולי עוד כמה שנים , הדראפט של 2003
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    09.03.2007
    הודעות
    32
    באמת אין מה להשוות לדראפט של לגורדן בראקלי ואקים.
    שתף ב-Google+

הרשמה