תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 5 מ 5
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    13.10.2006
    עיר
    המבוך של זאנדור
    הודעות
    1,644
    ברוכים הבאים למשחק פורום חדש וייחודי!

    השנה היא 1855, ואגודת הרופאים המלכותית של בריטניה נרגשת לקראת יציאתו של המדריך של דוקטור זברה המכובד, שידוע בנסיונו הרב במחלות לא שגרתיות. במשחק זה אנו כותבים ערכים חדשים בתוך האנציקלופדיה יוצאת הדופן, מתארים מחלות ביזאריות במיוחד, תרופות בלתי סבירות בעליל, וכלי רפואה שאין שום הגיון מאחוריהם.

    לא צריך להירשם למשחק, כל אחד מוזמן לכתוב קטע כבר עכשיו ועל המקום. שימו לב רק לקרוא את החוקים, ולהקפיד עליהם. כל הודעה שאינה שייכת ישירות למשחק תמחק!

    מקור ההשראה למשחק בסגנון הזה הוא משחק הלקסיקון המעניין, ומקורות ההשראה לרקע הם ליגה של ג'טלמנים מופלאים, מרי פופינס, והספר The Thackery T. Lambshead Pocket Guide to Eccentric and Discredited Diseases.
    אבקש להשתדל להישאר קרובים לאופי והרקע שנבחרו למשחק.

    כמה חוקים חשובים:

    1. מאחר וזהו מדריך אניצקלופדי, כל מושג חדש חייב להתחיל באות הבאה בא'-ב'. כלומר, אחרי אברדול מצווץ יגיע ברשווי מסתענבב, לאחריו גרעין עץ היסעופון, ואז דוב שך-עטלפים, וכן הלאה.
    2. כל מושג חייב לעסוק בתרופה טבעית, מחלה לא שגרתית, או בכלי רפואי ייחודי. לדוגמא, צבתן אסטרלי עשוי להיות מוט ברזל מוארך שבקצהו וו עשוי זהב מעובד באקטופלסמה, שאיתו תופסים צווחות זאבים - שהן, כידוע, המרפא הראשון במעלה לחלחולית השתן הנפוצה.

    3. כל קטע חייב להתייחס לפחות לשני מושגים אחרים - שהיו לפניו או שיהיו אחריו. הקישורים חייבים להופיע בגוף הטקסט בקו נטוי, עם התוספת ע"ע (ראשי תיבות של עיין ערך). אם ממציאים מושג באות שעדיין לא נכתבה, אין חובה לכתוב דווקא את הערך הזה כאשר יגיעו לאותה האות, אבל מומלץ. אם מקשרים לאות שכבר נכתבה, חייבים לקשר למושג שכבר קיים, אי אפשר להמציא חדשים.

    4. אין בעיה ששני אנשים יכתבו את אותה האות - למשל, אם שניהם פותחים הודעות חדשות בו-זמנית. במידה ושני אנשים יכתבו על אותו הערך בדיוק, נאשים את הדוקטור המכובד בכך שלא ערך היטב את המדריך שלו.

    5. אין לחזור אחורה! לא כותבים מושגים לאותיות שכבר עברנו.

    6. הצמדו לעניין וכתבו בקצרה. חלק מהרעיון במשחק הזה הוא אילתור מהיר. בקטע הראשון מעט הארכתי במילים, כדי לתת דוגמא מורכבת יחסית. מצד שני, נא לא לעשות קטעים קצרים יותר משלוש שורות.

    7. זכרו כי אתם כותבים כג'נטלמן מכובד ומנוסה, לקהל של רופאים ג'טנלמנים אחרים, באנגליה הויקטוריאנית שלא באמת היתה - אבל לא מאוד רחוקה מהאמיתית.

    בהצלחה לכולם, וכל הכבוד לדוקטור על המדריך הארוך שהוא עומד לכתוב!

    נ.ב.
    אם שאלתם את עצמכם, התשובה היא כן: הזברה המוכרת קרויה על שמו של הדוקטור. הוא עד כדי כך מכובד.


    הקדמה

    במסעותי ברחבי העולם המוכר - ובכמה מהיבשות הפחות מוכרות - נתקלתי בתחלואים רבים ומני יבאושים שאינם מן הנפוצים באי הבריטי וממלכות אירופה. חלקם גורמים לו לאדם לחוש אל מיטתו ולהישאר בה ימים ארוכים, בעוד אחרים מגדלים על גופו אבעבועות במגון צבעים או מצהיבים את שערו, וישנו אפילו מין של עכביש שארסו גורם לאף לנשור. כמה נורא.
    מדריך שדה זה נכתב על מנת להשאיר את חברי איגוד הרופאים המלכותי מעודכנים בשלל המחלות הבלתי-שגרתיות, כדי שיוכלו לזהות את הסיפמטומים של אלו במטופליהם. לזאולוגים וחוקרי המחלות בחיות החווה והשדה מומלץ לעיין גם בספרי הנוסף, המומלץ בחסות הפקולטה לחקר אפריקה באוניברסיטת אוקספורד: "מינים בלתי שגרתיים של הפיל דחוס הקנה". מובטחת לכם קריאה מרתקת, אין ספק.

    סר תיאודור מ. זברה,
    רופא נאמן בשירותה של הוד מלכותה,
    פברואר 1855, לונדון
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    13.10.2006
    עיר
    המבוך של זאנדור
    הודעות
    1,644
    אבכוכית הבלוטה פצומת השיער

    במהלך ביקורי בשבט הפאדימפה, באי קטן לחופי אוסטרליה, נתקלתי בתופעה תמוהה ביותר. שלושה מבין הצעירים חלו במחלה הקרויה בפי בני השבט "פאמופו", מונח המתורגם משפתם הפרמיטיבית כ-"קרחת צוחקת". כל שיער ראשם של הילדים כמו עבר לטייל על פני גופם, עוצר במקומות לא שגרתיים כמו הצד הפנימי של הירך, בקרבת הצלע השלישית על גבי הגב, ובין אצבעות כף הרגל. כמה נבוכים הם היו!

    רופא האליל של הכפר טיפל במחלה עם כל מני ממבו-ג'מבו מופרכים ותפילות לאלי היער המקומיים. למרות שבראשית חשבתי שמדובר בגרסה חדשה של זרבת הכבד (ע"ע), אבחנתי את המחלה כרגישות יתר של הבלוטה הפצומה, הממוקמת בין הכבד ללבלב. נראה שלאחרונה היגר אל האי פצפן מרגז, מין של ציפור מגודלת שצווחתה הצורמת גורמת לעיתים לבלוטת הפצומה להתחיל להתאבכך - במיוחד בקרב מי שאינו אוכל מספיק דגים.

    טיפול: יש לדגדג קלות את אזור הבלוטה כל שעתיים במשך מספר דקות, עדיף עם נוצה אך ניתן גם עם צמר כבשים. יש להקפיד לשתות הרבה מים, ומומלץ לבלוע אבן גיר קטנה לזירוז התהליך. אין להרבות בפעילות, או שהשיער הנרגש יתחיל להתפזר על פני הגוף. אז יש לסרקו היטב בגרפנית (ע"ע) ולהרגיעו, שכן אחרת עלולות כמה קצוות שיער להישאר במקומן הלא שגרתי במשך חודשים ואף שנים. אפשר כמובן גם להשתמש בעלוקות; ראו "גישות חדשות לגבי עלוקות", מאת סר פרדיננד ר. אוברדיג'.
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    16.12.2006
    עיר
    קיבוץ יטבתה
    הודעות
    291
    בלבולתנו נזלתה איפופו
    "בלבולתנו נזלתה איפופו" או בתרגומו מאבן-ורד הלטיני-אנגלי "בלבול האף את הנזלת".
    במסעותי בארץ בפלשתינה בהשלמת מחקר היצורים המסתוריים "יהודים" גיליתי שכמה מהם ניחנו במחלה מוזרה. "בלבולתנו נזלתה איפופו" הוא מצב בוא עורו של האף, הוא האיבר הבולט בפרצופו של המין האנושי, מנסה לדחות את שפשופיהם הכואבים של הניירות, הם פיסות עץ חתוכות דק דק, באף. עורו של האף מבשר למוח, הוא איבר מסתורי הנמצא בתוך ראשו של בן המין האנושי, להזיז את הנזלת מהאף. אבולוציה של מיליוני שנים גרמה למוחו של המין האנושי להתפתח ולכן הסיק המוח שאם יבלבל האף את הנזלת, היא ספק נוזל ספק מוצק, אז זאתי תפסיק לבוא להציק לו מה שגורם לשפשוף העצים הדקים באף. כמובן כולנו דוקטורים חכמים ויודעים ששפשוף העצים הדקים באף עשוי לגרום ל"טירטור ציפרניים ליציאת חרום" ע"ע. בהתחלה אחרי מעקב של חודשים ראיתי שהאבולוציה שוב ניצחה, אצל אחוז גבוה מהיהודים הפסיקה מייד הנזלת. אבל אחרי שיצא לי לבדוק יהודי אחד קטן וראתי שאצלו הנזלת לא מתבלבלת וממשיכה לעקוב אחרי האף למקומות משונים, כמו הצד הפנימי של הפטמות. כמובן במצב כזה הוא מחלה מסוכנת במינה העלולה לגרום לריסוק ניסיונתיו של הזכר לחזר אחר הנקבה, מכיוון שיציאת הנוזל הצהוב מפטמתו של הזכר דוחה את הנקבה וועוזרת לחלוטין את תהליך החיזור.
    לכן הייתי חייב למצוא תרופה בשביל הילד המסכן. חיפשתי וחיפשתי ומצאתי לבסוף, משום ברגע שמצאתי הדליק אחד היהודים ליד ראשי מנורת שמן יהודית וגיחך על כך עם חבריו. תמוה.
    הפיתרון
    הפיתרון מבוסס על "קרקסות כתמי חן על חורים בכתפיים" ע"ע. הפיתרון פשוט מאוד ומצאתי אותו במקרה. הגיע יום ובו כל היצורים המסתוריים החלו להתלבש למשהוא אחר. זה היה אחד המחזות המוזרים שראיתי אבל על כך כתבתי בספר: "המחזות המוזרים שראיתי". ראיתי שהרבה מהיהודים שמים על ראשם, האיבר אשר נמצא על הכתפיים, דמוי אף הם לקחו אפים ושמו אותם על פרצופם. חשבתי מייד שזהו הפיתרון ובילבלתי את נזלתו של הילד כהוגן על ידי הצמדת האף המדומה לחלקים שונים בגוף. כמובן שהתהליך כואב ולא נעים אך הוא שווה כדי להבריא מ"בלבולתנו נזלתה איפופו".
    מאת סר. סירעלראשו וחביתהעלמצחו

    קיבוצניק גאה יטבתניק שולט!!!!!!!!
    דרקון עם יו-יו שמכור לקוקה קולה!!!!!
    הדרקון הכחול השתגע!!!
    Another One Bites The Dust
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    20.12.2006
    עיר
    טל מנשה
    הודעות
    173
    גרפנית

    הגרפנית, הינה נוצה שנלקחה מציפור "הגרופונה המצוצה" הידועה ביכולתיה המטמטיות. צבע הנוצה נע בין חום צהבהב עם נקודות כחולות, לירוק בהיר עם פסים אדומים. הנוצה מאפשרת לאחר תהליך כימי מסובך שכולל שיוף על קוצי דורבן צהוב ליצור אזורי רגיע בבקרה מלאה. אזורים אלו חשיבותם רבה בתהלכי ריפוי של מחלות רבות כגון אבכוכית הבלוטה פצומת השיער (ע"ע) והמעיים הירוקות (ע"ע)

    אזהרה: שימוש יתר בגרפנית עלול לגרום לתגובה אלרגית קשה עד לתופעה של ישיבה בחוסר מעש וחלימה בהקיץ!
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    01.03.2007
    הודעות
    177
    דקר דקרומנטלי הוא מכשיר שאם מצמידים אותו לקודקוד של חולה במחלות אפצרו-מנטליות כגון ניחול קונצרבטיוות מרנסיות החולה מקבל דקירות קטנות בתודעתו.הקונצרבטיוות המתנחלות ושאר המתנחלים התודעתיים שונאים את הדקירות הללו ובד"כ עוזבים את תודעתו של החולה תוך זמן קצר. תופעות לוואי:קושי מחשבתי ועייפות.
    נכתב במקור על ידי the Nerubian
    אני יכול לדמיין את כל בדיחות הבקר שיהיו מסביב לשולחן.

    "יש להם מינוטאור? זה בסדר, גם לנו יש בקר"

    "אולי תשחק אשף?"
    "מה?! אני לא משחק בקר!"

    "יש לך בעיה עם זה שאני משחק אשף שנוטה לטוב?"
    "מצטער, זה פשוט מזכיר לי את הפרות הקדושות מזירת המבוך במאנצ'קין נולד 2"

    "זרועו של יסודן האש מכה בך בעוצמה. אתה נזרק אחורה, אפוף להבות..."
    "אווו... בקר על האש!"
    שתף ב-Google+

הרשמה