תחרות ההרפתקאות "סופה במדבר" של העמותה לקידום משחקי תפקידים הסתיימה סוף סוף, אחרי עיכובים בלתי נסבלים ומביכים משהו מצידה של העמותה. חבל, אבל נקווה לשיפור בפעם הבאה, ושזוהי רק התחרות הראשונה מבין רבות. היוזמה ללא ספק מבורכת, וגם התוצאות מוצלחות.

הייתי שופט בתחרות, ואת דעותי על ההרפתקאות (בפירוט מיגע ממש) אפשר למצוא כאן.

במקום הראשון זכתה הרפתקת האימה הקת'וליאנית של ערן לוי (המוכר ברחבי האינטרנט כפיטפינד), סודו של מקדש החרפושית. ההרפתקה מנוסחת היטב, מציעה עזרה בקביעת האווירה ומציגה כמה דמויות חביבות ו(כמובן) סוד אפל ונורא שיטרף את דעתם של החוקרים האמיצים ויביא לסופם המדכא להבהיל. כמו כל הרפתקת קת'ולהו טובה! בצידה השלילי, היא מורכבת למעשה רק מסצינה אחת - הסיום הגדול - כאשר את כל מה שבא לפני כן אמור המנחה להרכיב לבדו בהתבסס על הדמויות והמקומות המתוארים. מנחה מנוסה בסגנון הזה יכול למתוח כך משחק מרתק על פני שעות, ואילו מנחה שאינו מנוסה לא יבין מה הוא כבר יכול לעשות ואחרי עשרים דקות מעט בנאליות יגיע כבר לסוף.

אל המקום השני הגיעה ההרפתקה מביא המתנות, מאת אלי לוינגר, גם הוא שם מוכר בכנסים ובפורומים בארץ. זוהי הרפתקת מסתורין מגניבה למדי, שבה הדמויות - כולן אורחות בעיירה קטנה - צריכות לפתור את חידת הסוחר המסתורי ונגן הרחוב המוזר, בטרם כל האנשים בעיירה ישתגעו כליל. יש בהרפתקה רעיונות מוצלחים רבים, אך היא אינה עוזרת מספיק למנחה בהרצה שלה, ואינה מנוסחת באופן ברור וזורם מספיק. בנוסף, כמו שציין אחד השופטים, למעשה היא גם לא ממש הרפתקת מדבר (אפשר היה לשים אותה בכל מקום, ל-"מדבריות" אין בה משמעות של ממש), ולכן לא קולעת לתמה של התחרות.
בכל זאת, היא היתה בעיני מתמודדת על המקום הראשון, בזכות הציוריות של כמה מהסצינות בה, סצינת פתיחה מצוינת לטעמי, והרעיון הבסיסי שמתאים בהחלט להרפתקה חד פעמית. כל התכונות האלו יש גם למקדש החרפושית, שזכתה בין היתר בזכות הבהירות וגודש הפרטים שחסרים במביא המתנות.

ההרפתקה השלישית, זריחה בשממה, נכתבה בידי עומר שובל, שבבירור הושפע (קשות) ממבוכים ודרקונים, ולאו דווקא לטובה. מו"ד מבוססת על אתגרים פיזיים, ומנחים צעירים רבים מתעוורים לשאר האופציות שמציע משחק התפקידים ופשוט יוצרים סדרה של מכשולים שדורשים לחימה, קפיצה או וואטאבר כדי להתגבר עליהם. בפני עצמו, אין בזה כל לא רע - אני מאוד מחבב אתגרים פיזיים - אבל בהרפתקה כמו זריחה בשממה, היוצר פספס המון פוטנציאל מגניב בגלל הניסיון להתאים עצמו למחשבה של מו"ד, במקום לעשות ההיפך. זה לא קל לעשות ההיפך, במיוחד ללא ניסיון במשחק בשיטות אחרות, אבל היו בהרפתקה הרבה רעיונות מעניינים ואני מאמין שכבר בהרפתקה הבאה של עומר נראה שיפור משמעותי.

לסיכום: מצער אותי הבלגן הלוגיסטי המיותר לגמרי שהתלווה לתחרות, אך הוא בעיני שולי יחסית, וחד פעמי. חשוב יותר שהתחרות התקימה, הצליחה, וזכתה להכרה ולתגובות בפורומים רבים העוסקים במ"ת בארץ. נקווה שתהיה פעם הבאה (ושגם אז אהיה שופט! זה כיף לבקר את כולם מבלי שהם יכולים לבקר אותך :grinning5, ושנראה השתתפות רבה יותר.