תפריט ראשי

תוצאות 1 עד 15 מ 15
  1. #1
    הצטרף בתאריך
    11.01.2007
    הודעות
    8
    אני לא מכיר הרבה שחקני תפקידים של מערכות פנטזיה, לרבות מנחים של מבוכים ודרקונים על סוגיו, שלא זממו או אודם זוממים לכתוב ספר פנטזיה (אם לא סדרה) הדשה ודנה בעולם הפנטזיה שהם מריצים, בתקווה שיהיו בו כמה שיותר אירועים חופפים למה שבאמת הלך שם בהרפתקה ההיא.

    אני באופן אישי, כמובן שאשם בחטא הזה לא פחות מאחרים, אך אני מודע לכך שמדובר בעניין יומרני מאין כמותו, מהסיבה העיקרית שאם אתה מנחה טוב, אתה לאו דווקא סופר טוב, ואם אתה סופר טוב, אתה לאו דווקא יודע לשלב בין השניים ברמה העניינית והמושכת.

    ספרות פנטזיה ישראלית היא דבר שפשוט מתבקש להתממש, ועם זאת מעטים הם ספרי הפנטזיה, או סופרי הפנטזיה בארץ, גם אם זו פנטזיה אפית המזכירה את עולם משחקי התפקידים - אך באופן כללי.

    הייתי רוצה להפוך את האשכול הזה לאשכול התחבטויות. מדוע לי לכתוב ספר פנטזיה ? מדוע לי לכתוב על עולם שבראתי משלי - ואיך אני יוצר ספר או סיפור פנטזיה מוצלחים ללא באמת "לרכב" על הצלחתם של אחרים, כמו הדוגמה שראיתי פה "אני מתכוון לכתוב ספר המבוסס על עולם וורקראפט".
    האם סיפורי הפנטזיה שלנו יותר מעניינים מספרי פנטזיה אחרים של כל אחד אחר ? של כל סופר אמריקאי, אנגלי או אוזבקי ? האם אנחנו יכולים לשאוב מהעולם שלנו, המיוחד לנו בארץ ישראל, דברים שאחרים לא יכולים לעשות כן ?

    אני ממליץ בזאת לקרוא גם את ספר הפנטזיה הישראלי והנהדר "הלוויתן מבבל" של הגר ינאי, למי שלא קרא ולא הבין עדין למה אני מתכוון כשאני אומר "אפשר לעשות פנטזיה משלנו".

    Class dimiss ?
    שתף ב-Google+

  2. #2
    הצטרף בתאריך
    07.12.2006
    עיר
    גבעתיים
    הודעות
    698
    בקצרה - אין שום סיבה שלא תכתוב, אם מה שאתה חושב לכתוב עליו נראה לך מקורי ומעניין. אם אתה עצמך סבור שזה לא מרורי - אז ברור שאין לך סיבה לכתוב.
    מעבר לכך, כל סופר, ובכלל כל אדם, בא מרקע וניסיון ייחודיים. אני יכול לכתוב סיפור פנטזיה מרתק שמתבסס על דברים המעניינים אותי אישית (נניח, למשל, תקופת המחתרות והמאבק על קום המדינה). אין הרבה ספרי פנטזיה על מחתרות, למיטב ידיעתי. וזה גם בהחלט משהו כמעט ייחודי לישראלים, לכל הפחות בעשורים האחרונים. יש עושר רב בתרבות היהודית והישראלית, שהוא גם מאד מיוחד וייחודי לנו. אכן "בבל" הוא דוגמה נהדרת לכך. אם לתת דוגמה דווקא מכיוון אחר - ספרות הפנטזיה הצרפתית החלה, ב-3 עד 5 שנים אחרונות, צוברת תאוצה באירופה בפרט ובעולם בכלל. וזה מעלה שאלה מעניינת - הרי טולקין, "אבי הפנטזיה" הוא אירופאי (ואל תגידו לאנגלים שככה קראתי להם), ומרבית ספרות הפנטזיה הנכתבת מבוססת על דגם כלשהו של אירופה הימי ביניימית. אז מה ספרות פנטזיה צרפתית, שהיא "האימא" של אירופה הקלאסית, יכולה לחדש? מסתבר שהיא יכולה, כי היא הולכת על מאפיינים צרפתיים ופולקלור צרפתי, מתרגמת אותם לפנטזיה וממציאה אותם מחדש. אז אם הצרפתים יכולים - וודאי שגם אנו, שהרקע התרבותי שלנו כמעט ולא נחקר, כמעט ולא נכתב, כמעט ולא מוזכר.
    כוכבי כסף הוצאה לאור
    www.silverstars.co.il
    המקור השלם לפנטסיה בישראל - מגוון משחקי תפקידים, לוח, קלפים, מיניאטורות וספרי קריאה !
    המוציאה לאור הגדולה בישראל של משחקי תפקידים.
    שתף ב-Google+

  3. #3
    הצטרף בתאריך
    20.12.2006
    עיר
    טל מנשה
    הודעות
    173
    למה לא?
    אתה יכל לכתוב ספר כמו כל אחד אחר וזה לא יומרני בכלל מי אמר שאתה פחות טוב מאחרים אולי בעצם חבוי בתוכך סופר דגול שרק רוצה לפרוץ החוצה
    ולא משנה מה ביקורות כאלה או אחרות אומרות כל ספר הוא מקורי (כל עוד הוא לא ממש מועתק) הרי סופר אחר כתב אותו ועולמו האישי נמצא בפנים...
    והרי מה עושה מנחה טוב אם זה לא היכולת הסיפורית שלו מה זה הרפתקה מקורית ומעניינת עם לא סיפור שאותו יצרתם לדעתי כל מנחה טוב יכל להיות גם סופר טוב וזה לא שאין לזה תקדימים הרי סידרת רומח הדרקון ניכתבה ע"י שני מנחות שכתבו את ההרפתקאות שעברה החבורה שלהם...
    ובקשר לעצות...
    לעניות דעתי כדאי שההתחלה של הספר תהיה מאוד מעניינת (הדרך הכי טובה זה לעורר את הסקרנות של הקורא) כי רוב האנשים בודקים את תחילת הספר בעיקר ושם גם קיים הסיכוי המירבי שהם יסגרו את הספר וילכו לשחק במחשב באמצע ספר לאנשים יש נטיה להמשיך לקרוא אותו למרות שהוא קצת משעמם אותם כרגע
    אחת הדרכים למנוע שהקוראים לא ישתעממו היא שהספר לא יהיה מרוח שלא יעברו 200 עמודים והדמויות עוד לא עשו כלום יחסית למהלך העלילה כי מליון ספרי המשך בלי יותר מדי התרחשות זה די מעצבן (לדוגמה קח את כישור הזמן)

    בקיצר אני מקווה שעזרתי קצת

    נ.ב אני הרשתי לעצמי לתת עצות משום שאני בעצמי כותב ספר שמבוסס על עולם המערכה שלי (אבל האופי ה"מדהים" שלי גורם לו להתקדם ממש לאט) ואני תולעת ספרים לא קטנה
    אז יאללה תתחיל לכתוב ובהצלחה
    שתף ב-Google+

  4. #4
    הצטרף בתאריך
    11.01.2007
    הודעות
    8
    מה הם המאפיינים של סיפור פנטזיה טוב לדעתכם ?

    לדעתי, כדי ליצור פנטזיה על בסיס מו"ד כלשהו, צריך להיות כל כך יצירתי וכל כך מוכשר כדי ליצור סיפור מעניין שיחדש או ירגש אותי, כי אחרת זה הכל נכנס לתבנית החוזרת על עצמה של "נו, כן, האורקים / גובלינים / דרגונים שרפו לי את הכפר והם הולכים לכבוש את הממלכה בגלל ההוא שבגד בממלכה ועכשיו מפקד עליהם ואנחנו היחידים שיכולים לעצור אותו אבל בעצם אנחנו חצי עבריינים במשרה חלקית בעצמנו, ומי יסמוך עלינו".

    מה לדעתכם מוציא ספר פנטזיה מהרוטציה המעיקה של "עוד ספר פנטזיה" לסיפור ממש מוצלח ?

    לדעתי הסדרה של ג'ורג' מרטין, שיר של אש וקרח - למרות היותה לא גמורה עוד למעשה, היא מופתית, מכיוון שהיא מרתקת אותך לעולם התוך-פוליטי של הממלכה הדמיונית ווסטרוס, מבלי באמת להעמיס עליך מאפיינים קסומים ועל-טבעיים למכביר. זהו הישג עצום לדעתי.

    מה דעתכם ?
    שתף ב-Google+

  5. #5
    הצטרף בתאריך
    15.12.2006
    עיר
    קדרון
    הודעות
    937
    מה שמייחד ספר פנטזיה טוב היא לא איכות הכתיבה (גם אבל פחות), זה עלילה מקורית ומושקעת.
    כחו דוגמא את "ארמאדין" של ח. קוגל (הישראלי), איכות הכתיבה בה לא ממש טובה אבל מה שמייחד אותה היא העלילה הסבוכה, והמסתוריות (לעזאזל איתו! למה הוא חייב להפוך אותו דווקא לגוראק?)

    שתף ב-Google+

  6. #6
    הצטרף בתאריך
    20.12.2006
    עיר
    טל מנשה
    הודעות
    173
    נכתב במקור על ידי idansh
    כחו דוגמא את "ארמאדין" של ח. קוגל (הישראלי), איכות הכתיבה בה לא ממש טובה אבל מה שמייחד אותה היא העלילה הסבוכה, והמסתוריות (לעזאזל איתו! למה הוא חייב להפוך אותו דווקא לגוראק?)
    סתם הערה סתמית הביקורות קוטלות את "ארמאדין" הם אומרות שהוא נדוש ולא מקורי
    למרות זאת אני אהבתי...
    שתף ב-Google+

  7. #7
    הצטרף בתאריך
    11.01.2007
    הודעות
    8
    אבל כולנו יודעים שבאופן כללי, פרוזה טובה לא תגרע אם היא תבוצע על ידי כותב טוב, עם חוש עלילתי נהדר ויכולת לרתק את הקורא אל הספר.


    מה שמביא אותי לשאלה אודות עלילה.
    מהי עלילה בלתי שגרתית עבורכם ? לאחרונה חשבתי איך זה שבכל ספר פנטזיה, משהו תמיד מתחיל או נגמר במלחמה. מישהו נלחם במישהו, אבל לא קרב רחוב רגיל, אלא אפוס עצום של צבאות מול צבאות, עם המון חללים במניין התכנונים. גיבור פנטזיה טיפוסי חולק סוג של אמבילנטיות בנוגע למלחמה. הוא מנסה למנוע את המלחמה בכל מחיר, עד אשר היא בלתי נמנעת ואז הוא בוחר את הצד שלו, אליו הוא נאמן, ונאבק (לא מעט פעמים מגיע לעמדת פיקוד או עמדת מפתח קריטית) עד חורמה באויב, שבתקווה הוא יובס.

    טוויסטים עלילתיים הולמים שיכולים לבוא מהמשוואה הפשוטה הזאת הם :

    * הצד של הגיבור מפסיד במלחמה. מה לעשות, גם זה קורה. זה נקרא בשפת העם "טרגדיה" לרוב.
    * הגיבור עורק צדדים באמצע, ברגע שמתחוור לו שהוא נלחם בצד שפחות מתאים לו.
    * הגיבור לא מנסה למנוע את המלחמה ולהגן על החפים מפשע, אלא להפך - הדרך הטובה ביותר להציגו כגיבור הוא דווקא לחרחר מלחמה (ואני לא מדבר על גיבור סיפור שהוא בעצם הנבל, אני מדבר על אשכרה גיבור שמגיע למסקנה שדווקא המוני חללים כיום ימנעו מיליוני חללים מחר, או משהו כזה). זהו רעיון שנושא בעצם על קצה המזלג ב"שלושת המוסקטרים" (שאמנם לא היה ספר פנטזיה, אבל בהחלט חלק כמה מאפיינים עם ספרות הפנטזיה האפית, נו אתם יודעים), בה המוסקטרים מנסים למנוע את ברית השלום בין הקרדינל רישילייה לבין הדוכס הבריטי, מדאגה לאינטרסים של המלך, והוא שלטון צרפתי נטול התרפסויות לאנגליה ומלא גאווה.

    מה לדעתכם יכול להתווסף לרשימה הצנועה הזאת - אודות עלילות פנטזיה שאמנם אינן פראיות לחלוטין במקוריות שלהן, אבל יכולות להיות שינוי מרענן בנוף הכללי ?
    שתף ב-Google+

  8. #8
    הצטרף בתאריך
    15.12.2006
    עיר
    קדרון
    הודעות
    937
    שהביקורות יקתלו.
    אני מכיר לפחות עשרים איש שקראו את ארמאדין, וכולם נהנו מאוד ממנו

    שתף ב-Google+

  9. #9
    הצטרף בתאריך
    15.10.2006
    עיר
    תל אביב
    הודעות
    174
    בשבילי לפחות, המרכיב הכי משמעותי בסיפור הוא הדמויות. העלילה יכולה להיות מורכבת ומסובכת ומדהימה בגאונותה, אבל אם לא אכפת לי מהדמויות שמניעות אותה, אני לא אמשיך לקרוא. וכמובן להיפך - עלילה ממוצעת יכולה (לא תמיד כמובן) להפוך לסיפור טוב בזכות הדמויות שמכניסות בה חיים.

    אקח את רומח הדרקון כדוגמה: הקונצנזוס הוא שהרעיון והעלילה מאחורי הסדרה הזו רדודים, סתמיים ולעוסים, אבל אני זוכרת חלק מהדמויות לטובה וכתוצאה מכך את הסדרה (לפחות מה שקראתי ממנה). זכור לי במיוחד קטע מאחד הספרים ב"רשומות" בו כל אחת מהדמויות הושפעה מאפקט פחד כלשהו, שגרם לה לחיות את החרדה הנוראית ביותר שלה; זה היה נהדר, כתוב היטב ולחלוטין אופייני לדמויות. ישבתי מכווצת על הכורסה בסלון ולא יכלתי להפסיק לקרוא.

    דוגמה נוספת הוא הוד קדושתו, טרי פראצ'ט. העלילות שלו נהדרות. הוא כותב בחסד עליון, מהרעיון הבסיסי ומבנה הסיפור ועד לבחירה המדויקת להפליא במילים הנכונות בכל משפט. אבל מה שבאמת תופס בספרים שלו, לדעתי לפחות, הוא הדמויות. פחות משנה לי מה יקרה בעמק קוּם; הרבה יותר חשוב שקפטן וויימס יגיע הביתה בשעה שש בדיוק בשביל להקריא סיפור לסם הצעיר.
    עם וואקום גדול באה אחריות גדולה.
    http://blogs.vgames.co.il/comics
    שתף ב-Google+

  10. #10
    הצטרף בתאריך
    16.12.2006
    עיר
    קבוצת יבנה
    הודעות
    2,468
    אני דווקא התרשמתי לרעה מהדמויות ברומח הדרקון,אולי מכולם מלבד קיטיארה ופיז,אבל זה בגלל שפיז חמוד!!!!!!!!!!!!!!11111111111אחדאחד



    נכתב במקור על ידי נחל
    ניצחתי אותך בואנגולושפריץ
    או איך שלא קוראים לזה
    הזה עם הטוטם

    אני:
    ג'אנגל ספיד?
    שתף ב-Google+

  11. #11
    הצטרף בתאריך
    15.12.2006
    עיר
    קדרון
    הודעות
    937
    לגבי רומח הדרקון- לדעתי הוא יותר מדאי "קלאסי", כלומר, הטובים הולכים, מנצחים את כולם ובסוף מוכתרים למנצחים. גם הפנטזיה שמה היא קלאסית מדאי.

    שתף ב-Google+

  12. #12
    הצטרף בתאריך
    16.12.2006
    עיר
    קבוצת יבנה
    הודעות
    2,468
    ארמדין הוא די העתקה של רומח (אלי השהאיי/האמת) חרב שמצילה את העולם/מטה שמציל את העולם ועוד כל מיני דברים שאני כרגע לא זוכר(למזלי,אם החרטא הזאת היתה נשארת לי במוח עוד שניה אחת נוספת הייתי מתאבד)



    נכתב במקור על ידי נחל
    ניצחתי אותך בואנגולושפריץ
    או איך שלא קוראים לזה
    הזה עם הטוטם

    אני:
    ג'אנגל ספיד?
    שתף ב-Google+

  13. #13
    הצטרף בתאריך
    16.01.2007
    הודעות
    11
    סליחה על ההצתה המאוחרת, אבל הערה/הארה קטנה שלי להודעה הראשונה שהתחילה את העץ -

    כתיבה, כמו כל עיסוק אומנותי אחר היא בין שאר הדברים, סוג של צורך. יש הבדל גדול בין רצון/חלום/שאיפה לבין צורך.

    יש המון אנשים שרוצים וחולמים להיות מוסיקאים, רבים מהם שרים ומנגנים, אבל כמה באמת מנסים ברצינות להיכנס לעולם הזה? כך גם כותבים. יש הרבה שחולמים, אבל מעטים, באמת כותבים משהו ואח"כ שולחים אותו להוצאות/כתבי עת וכד' בניסיון לפרסמו (ואני לא מדבר על אלה שמצליחים, שהם מתי מעט מתוך אלה שניסו, כי זה לא רלבנטי!).

    מכיוון שאדם גר בתוך עצמו אני אביא דוגמא פרטית שנתקלתי בה לאחרונה -

    לפני שהתחלתי לפרסם את קורות המערכה הנוכחית שלי ברשת, חיפשתי אתרים דומים בארץ ובחו"ל. הייתי בטוח כי אני אמצא אלפים - בסה"כ יש מליוני שחקנים בעולם, מאות אלפי קבוצות. ואם זה לא מספיק, התחביב הוא מאוד אורייני והעוסקים בו הם כהכללה אנשים עם נטייה מובהקת לעסוק בקריאה ובכתיבה.

    להפתעתי נתקלתי במאות רבות של התחלות - אתרים ובלוגים שנפתחו במילים - "כאן אני/אנחנו אתעד/נתעד את קורות המערכה שלי/שלנו..." והפכו בלתי פעילים אחרי לא יותר מעשר הודעות ולפעמים פחות. אתרים פרטיים, שבהם אנשים השקיעו וכתבו תיאורים ארוכים, משבוע לשבוע במשך זמן רב הם מעטים מאוד.

    רוצה לומר - אם הצורך לכתוב קיים, אתה תכתוב, ואם לא, תתקשה לעשות זאת. זה לא קשור להאם אתה יודע לעשות את זה, האם יש לך אפשרות לעשות את זה, האם אתה מוכשר בזה או אפילו אם אתה רוצה ואוהב לעשות את זה, זה פשוט קשור להאם יש לך את הצורך, או לא.

    ומה זה אומר? האם זה אומר להפסיק לקוות/לרצות/לחלום? או אולי זה אומר שצריך לטפח את החלום עוד ועוד עד שיהפוך לצורך ודחף? למונתאו אולי יש פתרונים לי וודאי לא.....

    יום פורה יצירתי ונעים

    בן קדם
    עלילות מסדר הדבש - המערכה הנוכחית שלי

    כולן היו דמויותיי - כל הדמויות שיצרתי כשחקן
    שתף ב-Google+

  14. #14
    הצטרף בתאריך
    13.10.2006
    עיר
    המבוך של זאנדור
    הודעות
    1,644
    בן: אולי לא הבנתי נכון את ההודעה שפתחה את העץ, אבל אני חושב שאתה והיא מדברים על דברים שונים. להבנתי דיפיילר מדבר על אופי הכתיבה, לא על האם היא תתקיים. כל ה-"אם"-ים שכתבת, לגבי האפשרות, הכישרון, רוצה ואוהב, הם כולם אימים חשובים - לא סתם משהו משני.
    שתף ב-Google+

  15. #15
    הצטרף בתאריך
    23.12.2006
    עיר
    תל אביב
    הודעות
    24
    איך לכתוב ספר פנטזיה טוב. שאלה מצויינת.

    הדבר היחיד שניתן להגיד בבטחה הוא שקשה לכתוב ספר פנטזיה טוב. על כל ספר טוב, קיימים לצערי עשרה ספרי פנטזיה גרועים.

    לפי דעתי, ישנה חשיבות רבה לכל אחד מהגורמים שהוזכרו לעיל: יכולת כתיבה טובה, עלילה מעניינת, ודמויות אמינות. אבל מעל הכול הספר צריך להיות שלך.

    סופרי פנטזיה רבים מנסים להעתיק את ההצלחות של ספורים אחרים, וכך יוצרים ספרים משעממים דמויי-טולקין, דמויי-הארי פוטר, דמויי-חולית וכו'. על כן לדעתי הדבר הטוב ביותר שסופר פנטזיה יכול לעשות הוא לענות על השאלות: מהו הסיפור האישי שלי? אם הכותב באמת מוכן להעיז בתשובה לשאלה הזו, התוצאות יכולות להיות נפלאות.

    דוגמא מדהימה לכך הוא ספר פנטזיה ישראלי חדש בשם "אם החיטה", השונה לחלוטין מכל ספר פנטזיה אחר שקראתי. הספר מספר את סיפורה של גמדה תל-אביבית בת 58 שיוצאת למסע על הליקופטר אדום. ספר פנטזיה מטורף לגמרי ואחד הטובים ביותר שקראתי לאחרונה.

    במילים אחרות, אני ממליצה לך פשוט לתת לדמיון שלך להתפרע ולעזוב את כל מה שקשור לאלמנטים הספרותיים. אם הסיפור באמת יבוא ממך, ולא יהווה ניסיון לחקות אף אחד אחר, אז העלילה כבר תהיה סוחפת והדמויות יהיו מעניינות.

    ודרך אגב, אני אשמח לקרוא יותר על עולם המערכה שאתה מריץ.

    הרבה בהצלחה.
    "גבירותיי ורבותיי, השתמשו בקרם הגנה."
    שתף ב-Google+

הרשמה